ושוב זה קורה לנו מול העיניים, דוקטרינת טראמפ בהתגלמותה - משבר, איומים, פסגה: מבחינתו של הנשיא האמריקני, איל נדל"ן וכוכב ריאליטי מצליח, הצילום הוא חזות הכול. אחרי שביים פסגה היסטורית עם קים ג'ונג און, הוא הודיע לאמריקנים שהם יכולים לישון בשקט, שכן האיום הגרעיני הוסר. נו, רק הלילה (שלישי) פרסם ה"וושינגטון פוסט" מידע מודיעיני לפיו צפון קוריאה ממשיכה לבנות טילים שיכולים לשגר לארצות הברית את פצצות האטום שהיא מחזיקה ואינה מראה שום סימן שהיא מתכוונת לוותר עליהן.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מי שיכול לישון בשקט אחרי הפסגה בסינגפור, שכמוה לא הייתה מעולם, הוא דווקא קים ג'ונג און. לא מי שרואים במשטר האימים שלו איום על שלום העולם. לפני שבוע צייץ הנשיא טראמפ באותיות גדולות, שמשמעותן צעקה: "לעולם, לעולם אל תאיימו שוב על ארצות הברית שכן תסבלו מתוצאות שמעטים בהיסטוריה סבלו אי פעם".
טראמפ הגיב לדברים של נשיא אירן חסן רוחאני, שהבטיח: "שלום עם אירן יהיה אם הסכמי השלום, ומלחמה תהיה אם כל המלחמות". בתמיכתו של האייתוללה חמינאי הוא גם הוסיף שאם טראמפ ימנע מאירן לייצא נפט, תחסום טהרן את המפרץ הפרסי למעבר מכליות. "אל תשחק בזנב האריה", סיכם רוחאני. אבל לפי כמה דיווחים הוא שלח את שר החוץ שלו לבדוק אפשרות להתמקד בהבטחה שהייתה חבויה בתחילת דבריו - "שלום עם אירן יהיה אם הסכמי השלום".
דומה שמעטים משלים עצמם שדונלד טראמפ בחן לעומק את נוסח הדברים שהשמיעו האירנים. הוא כנראה גם לא התעמק בדוחות מודיעין וניתוחים אסטרטגיים שעוסקים בנטיות הלב של גורמי הממשל השונים בטהרן, בחילוקי הדעות ביניהם, אם יש כאלה, ובאפשרויות השונות למנף את מצוקת העם האירני והקריסה בכוח הקנייה של הריאל לשינוי משטר. זו אינה דרכו של דונלד טראמפ.
לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית, נשיא ארצות הברית, המנהיג שלרשותו עומדת מערכת המודיעין הרחבה, המקצועית והמנוסה בעולם (גם אם פספסה לא פעם), לא קורא ולא מקשיב. טראמפ מסתמך על תחושות הבטן שלו. על מה שהוא רואה בעיניים. אובמה רצה להיפגש עם נשיא אירן? רצה. וחטף על כך בבית, גם מהרפובליקנים האויבים הפוליטיים אבל גם מהדמוקרטים שנחרדו מהאמירה.
אובמה נפגש עם נשיא אירן? לא. בוש? לא. הנשיא ביל קלינטון? לא. כל אלה הם סיבה מספקת לדרבן את הנשיא לשאוף לפסגה כזו וללא תנאים מוקדמים. מבחינתו, אם זה עבר מול קים ג'ונג און, למה שלא יעבוד מול חסן רוחאני? ולעזאל העובדות.