ישיבת ממשלה, ארכיון (צילום: Ohad Zwigenberg, פלאש 90, חדשות)
מה יעלה בגורל הממשלה? ארכיון | צילום: Ohad Zwigenberg, פלאש 90, חדשות

המלצת משטרה על העמדה לדין של ראש הממשלה אינה סיבה משפטית להתפטרותו. בניגוד לשר, ראש ממשלה אפילו לא מחוייב להתפטר מתפקידו כאשר מוגש נגדו כתב אישום. רק אם הורשע סופית, אחרי ערעורים אם היו, בעבירה שיש עמה קלון – עליו להתפטר, ואיתו מתפטרת הממשלה כולה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

חוק יסוד: הממשלה אינו מתייחס כלל למקרה של המלצות משטרה נגד ראש ממשלה או שר. המלצת משטרה אינה החלטה מעשית כלפי החשוד. בשלב זה הפרקליטות מקבלת את חומרי החקירה ומחליטה האם יש סיכוי סביר להרשעה. אם אין כזה, התיק נסגר, אם יש – סביר שהפרקליטות תגיש נגדו כתב אישום.

אך גם הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה אינה מחייבת את התפטרותו. בפסק דינו של השר אריה דרעי קבע בית המשפט כי שר שמוגש נגדו כתב אישום צריך להתפטר. השופטים הסבירו שלא סביר שאדם שהוגש נגדו כתב אישום יכהן כשר, ולכן יש לפטרו. הנורמה הזו קיימת, אך היא אינה קבועה בחוק.

מחאת רשת נגד רה"מ (צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90, חדשות)
נושא הכהונה יגיע למבחן בג"ץ? | צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90, חדשות

האם הקביעה הזו תופסת גם לגבי כתב אישום נגד ראש ממשלה? לא ברור, כי הנושא עוד לא הגיע למבחן בג"ץ. חובת ההתפטרות מתייחסת לשר בלבד. כששר מתפטר הממשלה ממשיכה לתפקד. כשראש ממשלה מתפטר, קובע חוק יסוד: הממשלה, הממשלה כולה מתפטרת, כך שההשלכות כבדות יותר.

אם וכאשר יוגש כתב אישום נגד בנימין נתניהו הוא יוכל לקבל בעצמו החלטה לפיה הוא בוחר להתפטר מתפקידו. אם לא יעשה זאת, יש סיכוי גבוה שתוגש עתירה שתדרוש ממנו לעשות זאת. במקרה כזה – בג"ץ הוא זה שיחליט על המשך כהונתו.

ד"ר אדם שנער (צילום: גל חרמוני)
ד"ר אדם שנער | צילום: גל חרמוני

אבל כל אלה הם במישור המשפטי. במישור הציבורי הכל אפשרי. לטעמי, זו עמדה סבירה שאין סיבה להתפטר אחרי פרסום המלצות משטרה. במקרים רבים המשטרה המליצה להעמיד לדין חשוד והפרקליטות לא חשבה כך. אבל אם הפרקליטות תחשוב שיש מקום להעמיד את ראש הממשלה לדין, אז אני חושב שהמשך כהונתו היא לא מעשה סביר.

הכותב הוא מומחה למשפט חוקתי בבית ספר רדזינר למשפטים בבינתחומי הרצליה.