אכן, אי אפשר להתכחש לכמות האנרגיה המטורפת שהייתה ביום רביעי האחרון במועדון הקומפורט בתל אביב, הקהל פשוט התמכר לתמהיל המוזיקלי של ההרכב הלא חדש הזה בשם 'התפוחים'.
הייתה זו ההופעה האחרונה לסיבוב ההופעות של אלבומם הרביעי 'kings' והצליל שלהם משלהב מתמיד. עמדות ה-DJ במרכז הבמה מדגישות את הייחודיות של הלהקה, שהחלה את דרכה ב-2002 כאשר שני ה-DJs עופר טל ואורי וורטהיימר (הצמד Radio-Trip) חברו עם יוני הלוי ושי רן - שהוחלף בינתיים באלון כרמלי - ויצרו הרכב שונה, היוצר בעזרת דומיננטיות בולטת של כלי נשיפה צליל ייחודי במוזיקה המקומית.
ההרכב, שצמח מהתחום האקדמי כמו מתרבות המועדונים, יוצר שילוב מיוחד בין הכלים הקלאסיים לצליל העכשווי של תקליטני המועדונים. הצליל שלהם מתאפיין ברב-השיח בין סוגי המוזיקה השונים שמשתלבים לסשן מאוד מהנה של פאנק מודרני, מהנה.
גרוב מתוך שינה
בפירוש ניתן היה להבחין בהשפעות המוזיקליות של שלמה בר מחד ושל פרד ווסלי מאידך, שעמם שיתפה הלהקה פעולה בהקלטת אלבומם הרביעי. הרצועה 'In the air' ,שהוקלטה במקור עם פרד ווסלי, נכנסת לך לראש וימים אחרי זה עוד תמלמל אותה מתוך שינה, ככה זה עם גרוב שנעשה באופן איכותי ומושקע.
יחד עם זאת, בסשן המטורף שהתחולל שם, משהו היה יותר מדי. במפתיע, הרצועות הכי מלודיות בהופעה היו דווקא הרכות יותר: הקטע בו שולב החליל או כאשר נגן החצוצרה השתמש בעמעם, והן רק הדגישו את הדבר.
את מקומם של כלי הנשיפה הרכים מהאלבום הראשון תפסו כלי נשיפה יותר אגרסיביים מבחינה אקוסטית, מה שאכן הופך את ההופעה שלהם ליותר קצבית,
אך גם פחות רגשית. יש כאן שילוב מרתק בין נוכחות בולטת של כלי נשיפה מפלדה, קונטרבסיסט איכותי לחריקות ולצרימות של זוג התקליטנים במרכז. שילוב שאולי הוא פחות מלודי וכבד יותר על האוזן, אך הוא יוצר איכות מוזיקלית נדירה שלא מקבלת עדיין את החשיפה לה היא ראויה בסצנת המוזיקה הישראלית וחבל.
יש אנרגיה מאוד טובה להרכב הזה, שפתו היא אוניברסלית ומצליחה ברחבי העולם. אין כאן ליריקה כמעט לחלוטין ובטח שאין את הדיאלוג החינני של 'זה רעיון טוב' מהאלבום הראשון, אך יש כאן גרוב טוב ושילוב מוזיקלי מהנה וזה מה שהלהקה הזו יודעת לעשות: פאן שאינו מוגבל לשום אמות מידה. אין כאן עומק, זו לא מוזיקה שנועדה לגרום לך לחשוב אלא רק להרקיד ולשמח ואת זה היא עושה הכי טוב שאפשר.