פרשת השבוע (צילום: חדשות 2)
הקשר בין פרשת השבוע והרגלים ישנים | צילום: חדשות 2

פרשת השבוע עוסקת רובה בכוהנים. נושא שחוזר שוב ושוב בספר ויקרא הידוע גם בשם "תורת כהנים". לכהן אסור לשאת גרושה וכהן בעל מום אסור בעבודת המשכן. מה זה שייך לחיים שלנו היום? מה תפקיד הכהנים היום ? ולמה למישהו שקוראים לו כהן או כץ או לוי, אסור להתחתן עם אהובתו הגרושה?

יש כאן דוגמה לשאלת מיליון הדולר של היהדות : האם שרדנו 3,000 שנה כי שמרנו בקנאות על המסורת בלי לשנות דבר? או להפך : שרדנו עד היום כי ידענו לשנות להתאים ולהשתנות תמיד.

התשובה כרגיל, במקרים הללו, איננה חד משמעית. אבל הדימוי הרווח של היהדות כדת עתיקה שמעולם לא השתנתה הוא שקרי, מסוכן ויש העושים בו שימוש ציני לצורכיהם. לכהנים, למשל, היה פעם תפקיד מרכזי בפולחן ובחיי הדת.

בתהליך של מאבק פנימי של הצדוקים מול הפרושים בימי בית שני, נושלו הכהנים ממעמדם המרכזי והבכורה עברה למעמד החכמים. לאחר חורבן בית המקדש על ידי הרומאים פסקו מנהגי הקורבנות והכהונה קיבלה מכה נוספת. וכך, הפך נושא הכהונה לעניין סמלי וקלוש, עד ימינו.

להפסיק להתאבן ולהתחיל להתחדש

אז למה כהן לא יכול להתחתן עם גרושה ? באמת לא ברור. מתקיים קיפאון הלכתי שהחל מימי הביניים והפסיק לזרום ולהתאים עצמו לזמן. לקראת העת החדשה, בה החלו ההשכלה והחילוניות לאיים על הדת, אף החריף תהליך הסגירות והקיפאון הזה.

וכך, אלפי שנים לאחר שהכהנים הפסיקו לשרת בקודש - עדיין כהן לא יכול לשאת גרושה, על פי ההלכה. היהדות חייבת, כתרבות חיה ונושמת, להפסיק להתאבן ולהתחיל לחיות ולהתחדש. יש לנו כאן הלכה.

זהו חוק המדינה הריבונית שלנו, שיש בה בתי משפט ומשטרה. אסור לנו לנהל חיי אישות או עניינים של צנעת הפרט תחת צו קדמון ולא מתפשר. זה מתחיל אולי בכהן ובגרושה אבל יכול להגיע למקומות קשים ואפלים.

בסיום הפרשה מובא סיפור של ישראלי שקילל את אלוהים. הוא נאסר ונכלא ובסוף פרשת אמור מוצא אותו אומלל להורג בסקילה, על ידי העדה אשר נקהלה באוהל מועד. לפעמים, כשהרבנות הראשית מונעת ממר כהן לשאת גרושה זו יכולה להיות טרגדיה אנושית.

וזהו הצד הפחות נורא של ההלכה. אבל העונש על מבעיר אש בשבת, או על השוכב משכב זכר הוא "כרת" (מוות קשה). וזה, כבר באמת לא מתאים לחברה ישראלית מודרנית במאה ה - 21.

יש מסורת שחשוב לשמור עליה ויש דברים שאנחנו חייבים לשנות. תרבות יהודית חיונית ואנושית חייבת להתקיים כמו מים זורמים, כמו התורה שנמשלה למים חיים. היא חייבת להתפתח ולהשתנות תמיד.

ערן ברוך הוא מנכ"ל ארגון בינה, העוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק