ב-6 מילים: הירוקים בליגת האלופות, האדומים בליגה האירופית

המחדל של השבוע

השבוע הוגשו לבית המשפט כתבי אישום נגד שלושה מהמעורבים ברצח לאונרד (אריק) קרפ ז"ל בחוף תל ברוך בתל-אביב לפני כשבועיים. נגד המעורבים האחרים בפרשה, ובהם החיילת שהייתה עמם בחוף, הוגשו כתבי אישום בעבירות של אי מניעת פשע.

לאחר הגשת כתבי האישום התראיינה החיילת באמצעי התקשורת ואמרה: "אני לא סובלת אותם יותר, הם אנשים מגעילים ואני מצטערת שהסתובבתי איתם בכלל". להביע צער לאחר מעשה, לאחר שאדם חף מפשע הוכה למוות - זה לא מספיק. החיילת שהייתה במקום האירוע היתה צריכה לעשות, לא לדבר.

"מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים" – זהו לשונו התמציתית של סעיף 262 לחוק העונשין שעניינו אי מניעת פשע. החוק מטיל על אדם לאחוז בכל האמצעים הסבירים למניעת עשייתו של מעשה פשע, ובין השאר - דיווח לכוחות הביטחון הממונים על שמירת החוק והסדר הציבורי.

"לא תעמוד על דם רעך"

כותרות העבר: רצח אריק קרפ (צילום: חדשות 2)
שיחת טלפון אחת. זירת הרצח בתל ברוך | צילום: חדשות 2

השימוש במערכת המשפט בסעיף אי מניעת פשע הוא נדיר. גם בחוק "לא תעמוד על דם רעך", המטיל חובת הענקת סיוע לאדם במצוקה, לא נעשה שימוש רב. החוק הפך את מעשה "השומרוני הטוב" לחובה על פי דין, שאם לא מבצעים אותה מוטלת סנקציה על החדל. מדובר בשני סעיפים, שלא מוכרים מספיק לציבור הרחב, ושעניינם עבירה במחדל – אפשר לעבור עבירה פלילית גם כשלא עושים דבר. אם לא נקטת בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע מעשה פשע, חדלת. אם לא סייעת לאדם במצוקה – עברת עבירה.

המקרה המוכר יותר בעניין זה, היה בשנת 2001 בעניינה של מרגלית הר-שפי, הצעירה שהואשמה באי מניעת פשע לאחר שבבית המשפט הוכח כי ידעה על כוונתו של הרוצח יגאל עמיר להתנקש בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. גם לאחר ערעור לעליון העונש נותר על כנו והר-שפי נכנסה לכלא.

בפסק הדין בעניינה שניתן בבית המשפט העליון ציינו השופטים: "תפקידה של המשטרה הוא לשמור על שלום הציבור ועל ביטחונו, ובכלל זה למנוע ביצוען של עבירות. ואולם המשטרה אינה יודעת הכל על הכל, אין היא מצויה בכל עת בכל אתר ואתר - ובדרך הטבע אין בכוחה למנוע ביצועם של מעשי פשע שאין היא יודעת עליהם מראש", לשון פסק הדין.

רק להרים את השפופרת

השופטים הדגישו כי אדם צריך לסייע לכוחות הביטחון, במקום שבו יש ואקום, כדי למנוע ביצועם של פשעים. לדווח לפני או במהלך ביצוע הפשע, לא לאחר מעשה. (קיימת עבירה נוספת בספר החוקים של חובת דיווח). 

"היחיד מתבקש לעזור לכוחות הביטחון למנוע ביצועם של פשעים, אם אך יודע הוא על פלוני הרוקם מזימה לעשיית מעשה פשע", הודגש בפסק הדין. "הנדרש מן היחיד אינו רב, שעל הרוב די במסירת מידע למשטרה ולו בשיחת טלפון. אכן, בטירחה מעטה יכול היחיד למנוע פגיעה - לעיתים פגיעה חמורה ביותר, ביחיד ובחברה, פגיעה ששיעורה עולה עשרות מונים על הטירחה שהוא מתבקש לטרוח בה. יש הרואים את חובתו זו של היחיד כנגזרת מן האמנה החברתית של חיים-יחדיו בחברה".

לא בטוח שהחיילת יכולה הייתה למנוע את הרצח האכזרי. בית המשפט ינהל את משפטה ויקבע האם היא אשמה ומה מידת אחריותה. אבל בשביל הסיכוי הקטין, גם אם מדובר באחוז בודד בלבד, שניתן היה להציל את קרפ – היא, ואחרים שהיו במקום בדיוק כמוה, היו צריכה להרים טלפון ולהתקשר למשטרה - אולי חייו הכה יקרים של קרפ היו במרחק של שיחת טלפון אחת.

הגאווה של השבוע

כל מדינה היתה מתגאה בכך שיש בין אזרחיה משפחה כמו משפחת שליט. משפחה ערכית, שורשית ואצילית שבנה כלוא כבר 1,161 ימים ולילות בשבי חמאס. משפחת שליט היא "חלומו" של כל ראש ממשלה. כל ממשלה היתה מאחלת לעצמה שבמקרה שחס וחלילה ייחטף לה חייל, משפחתו תהיה בדיוק כמו משפחתו של גלעד שליט. מנומסת, שקטה, מנהלת מחאה עדינה, לא מטילה רפש באמצעות אמצעי התקשורת במי שכשל לשמור על בנה, ולא "הופכת שולחן" בלשכת ראש הממשלה.

השבוע, על רקע דיווחים בלתי פוסקים על עסקה קרובה לשיחרור בנם, דיווחים מהם כבר למדו בעבר אכזבות אין סוף, ויומיים לפני שאחיה ציין יום הולדת 24, רביעי במספר בשבי חמאס -  התגייסה הדס שליט, אחותו של החייל החטוף לצה"ל.

לא מבקשת הנחות

היא לא רצתה מצלמות והתחמקה מהן בעקשנות, היא לא ביקשה שיגידו "אחות של גלעד מתגייסת", היא רק רצתה לעשות כל מה שצעיר בן גילה עושה. אולי פעם אחת, בתוך כל הטירוף של 1,161 הימים האחרונים היא תהיה כמו כולם. היא רק רצתה להיות הדס, שהוריה מלווים אותה לבקו"ם. אבל זה לא קרה.

חבריה של שליט מספרים שהיא לא מבקשת הנחות. היא לא רצתה הקלות, וניתן להעריך כי אם היתה מחליטה לא להתגייס לצבא איש לא היה מרים גבה, וגם אם כן, לאיש אין זכות. הדס  לא ביקשה דבר, היא רק רוצה שיחזירו את האח שאליו היא כה מתגעגעת הביתה. 

אביו של גלעד, נועם שליט הוא אח שכול.  הוא איבד את אחיו יואל במלחמת יום הכיפורים, גלעד נפל בשבי ולא ברור מה גורלו. בינתיים, הוא מופקר בידי שוביו. הדס שליט התגייסה השבוע, כמו שני אחיה לפניה לצה"ל. משפחת שליט היא מקור להערכה ולגאווה, אולי הגיע הזמן שהיא תקבל משהו חזרה – שמישהו יחזיר כבר את גלעד הביתה, עוד לפני ראש השנה - יותר מזה, הם לא צריכים.

השבת של השבוע

בספר בראשית, בפרק בו סופר על בריאת העולם נכתב: "ויכלו השמים והארץ, וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלוהים לעשות".

בשבועות האחרונים, וגם היום (שבת) בנחישות רבה, יוצאים רבים מאנשי העדה החרדית להפגין (בשבת) נגד פתיחת חניון קרתא בשבת. המפגינים יוצאים בהמוניהם, מעוררים מהומות, מפרים את הסדר וגורמים למאות שוטרים לעבוד ביום הקדוש. לא רק שוטרים יוצאים לעבודה: גם צוותי מד"א שצריכים לטפל בפצועים ואנשי עירייה שנאלצים לתקן את הנזקים.

מורן כץ - טור שבועי (צילום: חדשות 2)
מורץ כץ | צילום: חדשות 2

יום שבת נחשב ליום קודש. כולנו, או לפחות מי שרוצה בכך, אמורים לשבות מכל מלאכה. אצל החרדים (מבלי להכליל כמובן) ההפגנות כבר הפכו לעבודה הקבועה של סוף השבוע. הם כמובן, רואים בכך ייעוד, למנוע נסיעה בשבת. עד כדי כך שאחד המפגינים שנשכב ביום שישי מתחת לגלגלי מכונית כמעט נהרג כשמכונית פגעה בו ונהגה נמלט.

אבל המפגינים החרדים מאלצים גורמים רבים לעבוד ביום הקודש, ובכך לחלל בעצם את השבת. אולי כדאי לתת להם חומר למחשבה, והם יחליטו להישאר בשבת הבאה בבית כדי שלכולם תהיה שבת מנוחה.

מורן כץ היא עורכת בדסק האינטרנט של חדשות 2

הצטרפו ל"חדשות 2" בפייסבוק

לטורים הקודמים של מורן כץ:

מי ימנע את הרצח הבא?

טרגדיות שיכלו להופיע בסרט אימה

במצב הזה - אולי כדאי שנחליף מזוזות?

זעקת ילד קטן לא ברא השטן

אנחנו עם סגולה? כבר לא בטוח

תסמונת מינכהאוזן של העדה החרדית

אבא עושה בושות? לא בטח בכלל

מה חושבים ברשת על העירום של בר רפאלי?

מצעד ה"אין גאווה" נערך השבוע בבתי המשפט

 כמה פעמים אמר נתניהו "שלום"?

העם עם החשוד: "דודו מלך ישראל"

רצח על כבוד המשפחה: אין כבוד ואין משפחה

בקרוב גם להפגין בחופשיות לא נוכל

יש אוצר, רק חבל שאין שר

האזרחים בירקון עברו על החוק - שאיש לא יאכוף

אולי עכשיו יילחמו על תיק הבריאות