והרי הודעה לדרי המאהל: אפשר לפרק יתדות ולהוריד את השלטים (כן, כן, גם את הכובע של דפני) - נמצא פתרון לכל הבעיות שהצפתם כאן בשבועיים האחרונים. בהודעה שמפרסם כעת אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הוא חושף את האשם בכל תחלואי הכלכלה הישראלית: הוועדים.
וכך הוא כותב בהודעתו, מילה במילה, לא נגענו: "ועדי העובדים השולטים במונופולים הציבוריים, דוגמת חברת חשמל ונמלי ישראל, הם הגורמים העיקריים ליוקר המחייה. הם נהנים מהטבות מפליגות על אף חוסר התייעלותם תוך התעלמות מהעלויות הכבדות שהם מעמיסים על גב הציבור".
הייתכן שאוריאל לין, האיש שהתבטא לאחרונה על רצונו לשוב לפוליטיקה, באמת מאמין שהציבור יקנה את זה? קל לשנוא את עובדי חברת החשמל, העובדים עם היד על השלטר (שמעולם, אגב, לא הורידו אותו) אבל איך אפשר לטעון ברצינות שהחשמל חינם שניתן לכמה אלפי עובדים, ומענק הסטייקים של עובדי הנמל, הם "הגורמים העיקריים ליוקר המחיה"?
החשמל בישראל - מהזולים בעולם
אגב יוקר מחיה, החשמל שמספקת חברת החשמל הוא מהזולים בעולם. כל המחקרים מצביעים על כך שהפרטת חברת החשמל תביא לייקור של כ-20% במחירו של החשמל, ולא פחות חשוב תהפוך קבוצה גדולה של עובדים שמתפרנסים בכבוד לעובדי קבלן שנתונים לגחמותיו של בעל השליטה.
לין מבטא את שאיפתם של אנשי האוצר להפריט "כל מה שזז" (על הפנינה הזאת חתום אורי יוגב, לשעבר הממונה על התקציבים ועד לא מזמן יועצו של נתניהו) ולשבור את העבודה המאורגנת, שורש כל רע לשיטתם.
נדמה לי שלין לא היה בארץ בשבועיים האחרונים. זו הרי אחת הסיבות לזעם הרב ששטף את הרחובות: זעמם של עובדי ההוראה המופרטים שבקושי מצליחים לגמור את השבוע הראשון של החודש, זעמם של השכירים שמשתכרים היטב, בדומה לעובדי חברת החשמל, אבל לא מצליחים להרים את הראש מעל המים כי הם משלמים הרבה יותר מעמיתיהם בעולם על הכל: על תקשורת, על הקניות בסופר, על החלב, על המלט, על מה לא? שום דבר מהמוצרים הללו לא קשור לנמלים או לחשמל. קל להסיט את הדיון מהעיקר, כשלי הריכוזיות ומדיניות ניאו ליברלית, אל סקטורים שסובלים מיחסי ציבור רעים, כמו עובדי הנמלים וחברת החשמל.
גאווה על כך שיש עוד אנשים שמתפרנסים בכבוד עבור עמלם הקשה
אגב יחסי ציבור, באחד מימי השישי בעיצומו של המונדיאל, הייתה הפסקת חשמל בשכונה שלי. ב-16:00 אחר הצהריים, בשעה שרוב עם ישראל התמקם מול המרקע או עשה את הכנותיו לשבת, שני עובדים של חברת חשמל, שניהם עמוק בעשור השישי לחייהם, טיפסו על עמוד החשמל ליד הבית שלי.
תרימו את הראש למעלה, תסתכלו אל העובדים שהקימו כאן את תשתית החשמל המפוארת, ותרגישו גם אתם גאווה גדולה על כך שיש עוד אנשים בגיל הזה שמתפרנסים בכבוד עבור עמלם הקשה ולא מפשפשים בתיקים בכניסה לקניון. אם הם אשמים במשהו, מר לין, זה רק בהעדר יחסי ציבור חיוביים ובעודף פופוליזם שהם מושכים אליהם.