חיסול אוסמה בן לאדן על ידי הכוחות האמריקנים מהווה יותר פגיעה סמלית ממעשית. בשנים האחרונות הפך המבוקש מספר 1 לראש אסכולה הטוענת כי הביטוי הנעלה ביותר של האיסלאם הוא הג'יהאד, אך פחות מזה שימש כמפקד על מכונת המבצעים של ארגון הטרור - כפי שהיה בראשית העשור.

יותר מזה, האופן שבו בוצע החיסול - בקרב פנים אל פנים ולא בחיסול בשלט רחוק, באמצעות טיל שיוט או תקיפה מהאוויר - נתפס בקרב האמריקנים כ"קרב של גברים", מה שמגביר את הפגיעה הסמלית בג'יהאד העולמי.

אבל יחד עם זאת - אל קאעידה חי, קיים ומתבסס בעיקר על השלוחות שלו בחצי האי ערב או בצפון אפריקה. במדינות כמו תימן, שם כבר מסתמן איש דת שיכול להיות יורש, ואלג'יריה.

למרות החששות והאזהרות, אין כרגע סיבה יוצאת דופן להניח שחברי אל קאעידה יעשו יותר ממה שכבר עשו או תכננו לעשות. מדובר בארגון שנמצא במצוקה, ארגון נרדף שצריך להגן על מעוזיו יותר ופחות בעל אנרגיה לביצוע פעולות טרור.

אחת הנקודות שעולות בעקבות המצב החדש שנוצר מגיעה דווקא מהכיוון האירני. בטהרן מעלים תהייה ואומרים לאמריקנים: אם חיסלתם את בן לאדן - אז למה אתם צריכים להישאר במזרח התיכון?

מעניין יהיה לראות האם באמת חיסול בן לאדן ייתן דחיפה לעמדות כמו של סגן הנשיא ג'ו ביידן, שאומר שעל הכוחות האמריקנים להתקפל, ואם אנו עדים לראשית דילול הנוכחות במדינות כמו אפגניסטן ועירק. בנוסף צריך לעקוב אחר תגובת פקיסטן, מדינה ענייה בעלת נשק גרעיני, לעובדה ששירותי המודיעין שלהם הם שהסגירו את מקום מחבואו של רב המרצחים.