בעוד גלגלי המטוס הנשיאותי, אייר פורס 1, נחתו במסלול של נמל התעופה בן גוריון, פרסומים ותדרוכים בוושינגטון ובירושלים משקפים את הראיה האסטרטגית בשתי הבירות: את הנושאים המהותיים שיקודמו בביקור, ואת אלו שאולי יוחמצו.
ביקור ביידן בישראל - סיקור שוטף ב-N12:
- ביידן ולפיד: "מכריזים על שיתוף פעולה טכנולוגי-אסטרטגי"
- הקרב על "הבירה הפלסטינית בירושלים"
- לינה בסוויטה "המפוארת בעיר": כך תיראה קבלת הפנים
- מפת חסימות הכבישים המלאה בביקור ביידן
- החשש מפרובוקציה איראנית - וההישג של ביידן רגע לפני הביקור
- לפיד ביקש לנאום לפני הרצוג, סורב - וביטל נאום מול ביידן
מאמר הנשיא ביידן בוושינגטון פוסט ומסיבת העיתונאים של יועצו לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, מבהירים היטב את מדיניותו ואת יחסו העדכני של הממשל למזרח התיכון. אלה המסרים שניתן לזקק מהמאמר והתדרוך, חלקם בין השורות:
- "טוב מטראמפ" - המצב במזרח התיכון טוב בהרבה מזה שירש הנשיא ביידן ומקודמו. הממשל מתגאה בכך שחזר למסלול הדיפלומטי מול איראן יחד עם בעלי בריתו מאירופה, השיג הפסקת אש במלחמה בתימן, חיסל את מנהיג דאעש בסוריה, הפחית את התקיפות על הכוחות האמריקנים בעיראק, קיצר את "המלחמה בעזה" ועוד.
- ארצות הברית לא עוזבת את המזרח התיכון, אלא נשארת ומחויבת לבעלות בריתה. האזור חשוב גם בעידן העימות עם רוסיה והתחרות עם סין, משיקולי אנרגיה, נתיבי סחר ותחרות על השפעה מעצמתית.
- אנרגיה ויציבות בעדיפות - כבודם של הערכים המסורתיים, זכויות אדם ורפורמות דמוקרטיות במקומם מונח, אבל לא הם אלה שמכתיבים את מהלכי הממשל.
- הברית בין ארצות הברית לישראל חזקה כתמיד - זו שותפות המבוססת על ערכים, אינטרסים משותפים ואמון בין המנהיגים והעמים.
בישראל, ראש הממשלה לפיד לא פרסם מאמר והיועץ לביטחון לאומי חולתא לא ערך תדרוך לאומה. עם זאת, לתקשורת דלפו עיקרי "הצהרת ירושלים" - הצהרה מתוכננת חשובה שתיצוק תוכן חיוני לביקור הנשיא.
אין זה חוזה פורמלי הזקוק לאישור בסנאט ובכנסת, אך זו הצהרה חשובה שנחתמת על ידי שני הנשיאים וראש הממשלה - אירוע שלא קרה מאז שנת 1999. המסמך מעגן ומתקף הסכמות, הבנות והתחייבויות אמריקניות לביטחון ישראל. "היחסים המיוחדים" עם ישראל ימוסדו בהצהרה ויש לכך חשיבות גבוהה - ארצות הברית מגדירה "יחסים מיוחדים" עם מדינות בודדות בעולם, ובראשן בריטניה.
חשיבות רבה נודעת לתיקוף ההבנות דווקא עם נשיא דמוקרטי המצוי תחת לחץ של האגף הרדיקלי במפלגתו. הסכמות אלה יהיו קו התחלה חיובי בכל ממשל עתידי.
בנושא האיראני צפויות בהצהרה שתי נקודות חשובות. מעבר להדגשת היעד המשותף העליון - שאיראן לא תשיג נשק גרעיני, ישנה התחייבות של שתי המדינות להפעיל את כל מרכיבי העוצמה הלאומית שלהן בכדי להשיג יעד זה. במקביל, ארצות הברית מכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה - אמירה שמפחיתה את האפשרות של ארצות הברית לעצור פעולה ישראלית בעתיד. ההצהרה גם תומכת בשילוב ישראל באזור: מהלך שהחל בהסכמי אברהם ויקודם במהלך הביקור ואחריו.
הישג נוסף הוא מיסוד שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין המדינות. גם כאן, לארצות הברית שיתוף פעולה אינטימי רק עם שלוש בעלות ברית קרובות - בריטניה, אוסטרליה ויפן. התקדמות בנושאי הליבה של טכנולוגיות המאה ה-21, כמו אינטליגנציה מלאכותית ומחשוב קוונטי, הם הכרה ביכולות המדעיות ורוח החדשנות של ישראל. מדובר גם במנוף לקידום נוסף במעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. בין השורות, משתמעות מכך גם הבנות משותפות על ניהול היחסים עם סין, שהתחרות בינה לבין ארצות הברית מחריפה במגוון חזיתות, ובראשן חזית הטכנולוגיה.
לבסוף, רובד חשוב בביקור הזה הוא הדגש על הברית בין העמים, ולא רק בין המנהיגים. נשיא המגדיר את עצמו ציוני ומבקר במכביה - מפגש אולימפי של העם היהודי - מסמל יותר מכול את היחסים המיוחדים בין העמים. זאת, כשברקע מגמות שחיקה מדאיגה בתמיכה בישראל בקרב חלקים מהציבור האמריקני.
קושי להשיג עסקה אסטרטגית משולשת
ישנם גם קשיים ברקע הביקור. הפרסומים והתדרוכים בוושינגטון ובירושלים מצביעים על קשיים בהשגת עסקה גדולה, משולשת, בין ארצות הברית, ישראל וערב הסעודית בזמן ביקור הנשיא השבוע.
לאמריקה חשובים: נפט, אוקראינה, סין והפלסטינים. ביידן שואף לחזור הביתה עם מחיר נפט נמוך יותר, תמיכה ברורה (של ישראל והמפרציות) במהלכי המערב באוקראינה, צינון היחסים של בעלות בריתה של ארצות הברית עם סין והחזרת התהליך המדיני מול הפלסטינים לסדר היום.
לישראל חשובים: איראן, נורמליזציה והיעדר לחצים לצעדים שבמחלוקת פוליטית בנושא הפלסטיני. ישראל רוצה התמקדות באיראן ולחץ עליה, קידום צעדי נורמליזציה בנראות גבוהה עם סעודיה, התמקדות בפן הכלכלי בלבד בנושא הפלסטיני והעמקת ההסכמים האסטרטגיים, כולל שיתוף פעולה טכנולוגי עמוק יותר עם ארצות הברית.
לסעודים חשובים: לגיטימציה, ביטחון מול איראן ולפחות מראית עין של הישג בנושא הפלסטיני. הסעודים רוצים הכשר למהדרין של יורש העצר מוחמד בן סלמאן (MBS), ערבויות ביטחון מוצקות מפני איומי איראן ושלוחיה והתקדמות כלשהי בזירה הפלסטינית שתאפשר להם להחצין התקדמות ביחסים עם ישראל.
הפערים בין הדגשים וסדרי העדיפויות של כל הצדדים יקשו להשיג במהלך הביקור עסקה אסטרטגית משולשת שתממש את האינטרסים של כולם. כל אחד מהמנהיגים רואה קושי משמעותי אל מול ה״בייס״ שלו. ביידן מתקשה ללחוץ יד ל-MBS ולחדש הברית עם מדינה שהגדיר בעבר כ"מדינה מנודה", הסעודים מתקשים מול רחוב וקהל שההסתה והאינדוקטרינציה נגד ישראל הופנמו בהם חזק כל כך, ואינם רוצים לצמצם יחסים עם סין ורוסיה. יאיר לפיד, כראש ממשלת מעבר לפני בחירות, יתקשה לספק לאמריקנים ולסעודים הישגים במסלול הפלסטיני.
לכן, סביר שלא תסוכם עסקה אסטרטגית גדולה. עם זאת, חשוב למנף את הביקור להנחת היסודות להסכמי אברהם 2.0 – ולהציב את העסקה הגדולה כמצפן אסטרטגי לחיזוק ביטחונה ומעמדה המדיני של ישראל.
קווים לדמותה של העסקה הגדולה - אולי רק אחרי הבחירות בנובמבר
ארצות הברית תקבל הזרמת נפט מסעודיה לשווקים, שתסייע לירידה במחירי האנרגיה, לצד תמיכה מבעלות בריתה באזור בעמדותיה מול רוסיה וסין. מנגד, ארצות הברית תקדם תוכנית אופרטיבית משותפת (עם ישראל והמפרציות) לבלימת התקדמות איראנית לפצצה גרעינית ולכינון מערך הגנה אווירי נגד איום הטילים והכטב״מים האיראני באזור.
הסעודים יזכו בתיקוף הברית המסורתית עם ארצות הברית, בדגש על ערבויות ביטחוניות ויכולות הגנה מפני איראן ושלוחיה, שיתוף פעולה ביטחוני, טכנולוגי וכלכלי עם ישראל ולגיטימציה מלאה ל-MBS (שחלקית הוא כבר קיבל בעצם הביקור).
ישראל תזכה בעמדה אמריקנית תקיפה יותר מול איראן - הסכם בילטראלי על מענה לתרחישים אסטרטגיים של התקדמות איראנית לפצצה, ובנורמליזציה עם סעודיה. מנגד, ישראל תידרש לשלם בחידוש תהליך מדיני לקידום יישוב הסכסוך עם הפלשתינים ולתרום את חלקה בברית ההגנה האווירית האזורית מול איראן, ובסיוע בהפחתת הנטל הביטחוני על ארצות הברית באזור.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, עמית בכיר במרכז בלפר שבאוניברסיטת הרווארד