ביקורו המתוכנן של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במזרח התיכון העלה על סדר היום את שאלת יחסי ארצות הברית-ערב הסעודית, ובישראל את ההיתכנות והמשמעויות של נורמליזציה אפשרית בין ירושלים לריאד.
בשנים האחרונות ישנו שינוי איטי אך משמעותי בממלכה ביחס לשאלת הקשרים עם ישראל וקיימים איתותים מצדה לנכונות לפשרות בעניין. יורש העצר והשליט בפועל של הממלכה, מוחמד בן-סלמאן, מחזיק, כך נראה, בעמדה פרגמטית באופן יחסי ביחס לישראל. בשיחות סגורות ואף בגלוי הביע נכונות לתת יותר פומבי ליחסים. בריאיון למגזין אטלנטיק שפורסם במרץ 2022 בן-סלמאן אף אמר ש"ישראל לא נתפסת כאויב, אלא כבת ברית פוטנציאלית...". אלא שלאחר מכן סייג במעט את דבריו ואמר כי לפני נירמול יחסים אפשרי "יהיה על ישראל לפתור את הבעיות עם הפלסטינים".
ערב הסעודית הלכה כברת דרך כדי לתמוך "מבחוץ" בהסכמי אברהם. היא פועלת להכשרת דעת הקהל בממלכה ונוקטת במחוות איטיות אך הדרגתיות כהכנה לתהליך שבסופו תתאפשר פתיחות רבה יותר כלפי ישראל, מעין נורמליזציה זוחלת. לשם מתן פומבי ליחסים שכבר מתקיימים בין ירושלים לריאד – כלליים וביטחוניים – יהיה על בית המלוכה הסעודי להתגבר על רגישויות פנימיות וחיצוניות כאחד, הקשורות בין השאר לאופי הייחודי של הממלכה ולהן השפעה על מעמדה ואף יציבותה.
נורמליזציה מלאה? צעד אחד רחוק מדי
ראשית, מה שבעיקר חשוב לממלכה אלו היחסים עם ארצות הברית. חיזוק היחסים עם ארצות הברית הוא אינטרס סעודי עליון ויש לו השפעה גם על מעמדו של בן-סלמאן מבית. בשנים האחרונות ניכר הספק שמטילה האליטה הסעודית במוכנותה של ארצות הברית לעמוד לצידה כשאינטרסים חיוניים שלה נפגעים. לערב הסעודית יש עניין שוושינגטון תהיה מעורבת באופן עמוק במזרח התיכון ותחזיק במחויבות ורגישות גבוהה יותר לאינטרסים הסעודים, בעיקר בכל האמור לאיראן. ריאד רואה בהסכם עם ישראל אמצעי לחיזוק קשרים אלו עם ארצות הברית. ייתכן שהסעודים שומרים פשרות אפשריות מול ישראל כתמורה לשינוי גישה מצד וושינגטון כלפיה, הכולל בין השאר מתן ביטחונות מול איראן ופתיחת דף חדש עם בן-סלמאן באופן שיעניק לגיטימציה לשלטונו.
קושי שני שיש לסעודים קשור להיות המלך סלמאן מחזיק בעמדה מסורתית יותר כלפי ישראל והסכסוך בינה לבין הפלסטינים, והוא קושר בין נורמליזציה עם ישראל לבין עמידת ישראל בפרמטרים של יוזמת השלום הערבית. כל עוד המלך בחיים והוא הסמכות העליונה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לקדם נורמליזציה. ייתכן שהשוני המשתמע במסרים בין המלך לבנו מבטא רצון לשמר מרחב תמרון בסוגיה. סביר גם שאמירותיו של בן-סלמאן מכוונות לדעת הקהל בארצות הברית. כך או כך, הסבירות לנורמליזציה עם ישראל תעלה לאחר מותו של סלמאן ובוודאי אם בנו, מוחמד, ימונה למלך. אולם, יחסים פומביים עם ישראל יכולים לסכן את מעמדו ודימויו של בן-סלמאן, לכן סוגיית הנורמליזציה עם ישראל תושפע גם מהבנת בן-סלמאן עד כמה מהלך כזה עלול להפריע למינויו שבכל מקרה עדיין צריך לזכות בלגיטימציה פנימית.
סוגיות נוספות המקשות על התקדמות בנושא הנורמליזציה קשורות בשאלה עד כמה החברה הסעודית, השמרנית ברובה, פתוחה להכיל הסכם עם ישראל. ככל שניתן לנתח סקרי דעת קהל בממלכה מסוגרת שכזו, ההבנה שהרחוב הסעודי הוא ברובו נגד נורמליזציה. קושי נוסף קשור למעמד הממלכה בעולם המוסלמי. עניין זה הוא אינטרס עליון בעבורה והיא עלולה להיפגע מביקורת כלפיה מכיוון גורמים המבקשים לנכס לעצמם את הנושא הפלסטיני ולנגח אותה באמצעותו, כמו איראן. שיפור יחסי הממלכה עם קטאר וטורקיה עשוי למתן ביקורת חיצונית למהלך זה.
הממלכה תמשיך להכשיר את הקרקע ולהתקדם באופן מדורג לקראת פתיחות רבה יותר ביחסים עם ישראל, גם אם במודל שונה מזה של הסכמי אברהם, הן בעומק הפתיחות והן בקצב השינוי. אופייה השמרני ורגישויותיה הספציפיות מכוונות אותה לעבר דגם שונה במקצת של יחסים עם ישראל ביחס ליחסים שנרקמו למשל בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין.
למרות שערב הסעודית עוברת בשנים האחרונות שינויי עומק חברתיים-תרבותיים משמעותיים, בעבורה שאלת היחסים עם ישראל קשורה לשאלת יציבותה ומעמדה. ההערכה היא שבעת הנוכחית נורמליזציה מלאה, דוגמת הסכמי אברהם, היא צעד אחד רחוק מידי. אך אין זה אומר שלא נעשות הכנות לקראתו.
- נורמליזציה עם סעודיה? "זו כבר לא שאלה של אם, אלא של מתי"
- ההזדמנות ההיסטורית שישראל חייבת לנצל | עמוס ידלין
המסקנה מהתנהלות מדינות המפרץ היא שבהינתן התמריץ והלחץ המתאים, הן ילכו למהלכים החורגים מהקונצנזוס הערבי ומעמדותיהן הקודמות. לכן, אם ההנהגה הסעודית תעריך שהתקרבות לישראל תסייע לה להדק את יחסיה עם ארצות הברית, לבן-סלמאן לשפר את מעמדו ואף לזכות בגזרים שונים דוגמת גישה לאמצעי לחימה אמריקנים מתקדים, ערב הסעודית עשויה להיות מוכנה ללכת עוד צעד לקראת ישראל.
>>> ד"ר גוז'נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ' ת"א ולשעבר איש המטה לביטחון לאומי, משרד רה"מ