שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת התחבורה מירב מיכאלי הציגו אתמול (רביעי) תוכנית חופשת לידה לאבות. כיום ניתנים לאם 15 שבועות של חופשת לידה, מתוכם בן הזוג יכול להיות בבית ולטפל בתינוק במשך שבעה שבועות. לפי התוכנית החדשה, תהיה תוספת של שבועיים עד חודש, עוד לא הוחלט כמה, בחופשת הלידה לגברים, שאותה יכול לקחת רק האב.

יפה, נכון? אלא שהתוכנית לא מגובשת סופית ויש עדיין פרטים רבים לסגור. בכל מקרה, היא תאושר רק אם התקציב הבא, לשנת 2023, יעבור בכנסת - דבר שיהיה מאוד מאתגר בסיטואציה הפוליטית הנוכחית.

חוץ מהעיתוי הבעייתי, כדאי לדבר גם על המהות: חופשת לידה לאבות נועדה לשתף אותם יותר בנטל הטיפול בילד - לערער את המוסכמה החברתית שזה נופל בעיקר על כתפי האימהות. מדובר בצעד חשוב בכיוון הנכון, כזה שמקרב אותנו למדינות המפותחות בעולם.

עלות המהלך, אם שאלתם את עצמכם, היא מאות מיליוני שקלים בשנה לקופת המדינה. אבל האם שבועיים חופשה של גבר בבית יעשו את ההבדל בתחום ויקדמו את השוויון בין גברים לנשים בגידול הילדים? האם לא עדיף היה, למשל, להשקיע את הכסף הזה בהקמת מעונות יום מסובסדים? זה לא היה עוזר יותר לטיפול בילדים עד גיל 3, ולנשים שנאלצות לוותר על עבודה למען גידול הילדים?

מהלך שכזה כרוך ביותר כסף מקופת המדינה והרבה יותר עבודה והכנה, אבל אין זמן - והפוליטיקאים לחוצים להתחנף לציבור.