כמו התפרצות אירועי "האביב הערבי", לגל הפיגועים שמטלטל את מדינת ישראל אין תשתית ארגונית והנהגה מזוהה. אמנם יש לו בהחלט תמיכה והשראה מהנהגת החמאס ומהלכי הרוח של דאעש, אך הוא מונע מתוך דחף ספונטני של צעירים הקמים לפעולה בתודעת חובה דתית. לכן הצליחו לחמוק מרשת המעקב של השב"כ.
לא במקרה הדבר נעשה דווקא בעת זו. בדיוק עכשיו כאשר מדינת ישראל מציינת 20 שנים למבצע "חומת מגן". ברחוב הפלסטיני ובעיקר ביהודה ושומרון, תקופת האינתיפאדה השנייה הותירה טראומה. הדור שחווה את שנות המאבק שפרץ בספטמבר 2000, ספג פגיעה כלכלית ומנטלית קשה בנוסף למשבר בתוך הבית - בקרב ההנהגה, עד כדי תרעומת על מנהיגותו של ערפאת. הצעירים המחוללים בימים אלה את גל הטרור וחבריהם התומכים בהם - כמו בחגיגות בכפר יעבד לאחר הפיגוע בבני ברק - הם דור חדש, נטול טראומת התבוסה שספגה בעבר ההתנגדות הפלסטינית בימי "חומת מגן" ובשנים לאחריה.
למעלה ממאה שנים, התפרצויות אלימות של התקוממות פלסטינית נגד יהודים מונעות מתוך זיהוי שעות תפנית אסטרטגיות בשטח. הטלטלה העוברת על העולם בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה, עוברת גם בתודעת הציבור ברחוב הערבי. מתוך החיכוך היומי של החברה הפלסטינית עם החברה הישראלית יהודית, הם מיטיבים לזהות את מצבי החולשה של החברה הישראלית והנהגתה. כך, לדוגמה, ברגישות מלאת קשב למשבר הפוליטי הישראלי לאחר ארבע מערכות בחירות ללא הכרעה ברורה, נוצלה עד לפני שנה נקודת החולשה - במעבר בין ממשלות - בתקופת מאי 2021, כעיתוי מתאים לפריצת התקוממות רחבה באירועי מבצע "שומר החומות".
לתודעת העיתוי כשעה גדולה הקוראת להתקוממות, חייבים להכיר בתרומתה של אמונה אסלאמית שזיהתה את השנה הזו כשנת הזדמנות למאבק במדינת ישראל. בסאם ג'ראר, חבר ארגון חמאס, פרסם ספר בו הציג חישובים מיסטיים המראים כי בשנה זו, שהיא שנת שמיטה, לאחר 74 שנות עצמאות, מדינת ישראל תגיע לסופה. המנהיג הדתי אחמד יאסין - בתמיכת פרשנות מקורית משלו לכתוב בקוראן - דיבר במפורש על שנת 2027 כשנת הניצחון על מדינת ישראל. גם הג'יהאד האסלאמי בחלק מפרסומיו מציין את הכתוב בקוראן בסורת בני איסראיל, כי היהודים השחיתו דרכם ועבדי האל ישלחו לפגוע בהם. הרעיון הזה, בגרסאות שונות, מהדהד ברחוב האסלאמי מקאבול עד אפריקה ואסור לזלזל בעוצמתו ובמשמעותו.
ביטוי לחולשה הישראלית מתבטא בין היתר בדפוסי ההתנהלות של ההנהגה הישראלית. לקראת חגי הנוצרים או מוסלמים, יהודים בגולה ידעו חרדה קיומית. הדבר הנורא הוא שהחרדה הזו עוברת על היהודים גם בארצם במדינתם בעת הנוכחית. המאמצים הפומביים של ההנהגה הישראלית למול ארמון המלך בעמאן ולמול הרשות הפלסטינית ברמאללה, להרגיע את פוטנציאל האיום הטמון ברמדאן, נראה כמו התרפסות ומקרין חולשה בשטח. בהיבט זה המענה הישראלי, לפני הכול, חייב להקרין עוצמה וביטחון באמות מידה המובנות באזור בו אנו מבקשים לחיות, שיקרין כלפי האויב ראשית, אך קודם כל כלפי הציבור הישראלי המרגיש בחולשת ההנהגה.
בממדים המעשיים, מערכת הביטחון הישראלית מחויבת לגיוס עוצמתה במענה ישיר לאיום ברחובות ערי ישראל. נדרש שילוב פעילות אקטיבית יזומה, מלווה בפעילות אבטחה פסיבית בהיקף רחב. למאמץ האבטחה נדרשת נוכחות חמושה בשטח של מאסה כמותית רחבה שחסרה למשטרת ישראל. כאן המענה נזקק להתארגנות על בסיס גיוס נרחב של מילואים, בנוסף לשותפות האזרחים הכוללת בנשיאת נשק.
מתוך מאות אלפים לוחמים שצה"ל גרע מרשימת משרתיי המילואים הפעילים, יש לארגן כוח מקומי - בכל יישוב ושכונה המכונה "משמר לאומי", שיימנה מעל מאה אלף לוחמים בגיוס מילואים. ההפעלה תהיה בכפיפות למשטרת ישראל - משמר הגבול או בכפיפות לצה"ל פיקוד העורף. רגע לפני שתיאבד את שארית סממני ריבונותה בנגב בגליל ובערי ישראל, מדינת ישראל מחויבת למענה מערכתי מקיף למול האיום.
חייבים להכיר בכך שמדינת ישראל מצויה כעת במשבר ביטחוני. גם במשבר זה טמונה הזדמנות וראוי למצותה עד כדי חילול שינוי רחב להשבת כבודה, עצמאותה וריבונותה של מדינת ישראל.
>>> אלוף במיל' גרשון הכהן הוא מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר, חבר בתנועת "הביטחוניסטים"