החלטת הממשלה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט התקבלה כתוצאה מלחץ ציבורי רחב ואפקטיבי. זוהי בהחלט נקודת זכות לדמוקרטיה ולחברה הישראלית על כלל זרמיה המורכבים. ביטחון המדינה ואזרחיה יושב בלב הקונצנזוס הישראלי. הציבור דורש לדעת שמערכת הביטחון, מרמת החייל ועד לשר הביטחון ושרי הממשלה הרלוונטיים פועלים נכון, אך ורק למען ביטחון המדינה ואזרחיה.

פרשת הצוללות - סיקור N12:

אין ספק שבשנים האחרונות קיימת רגרסיה חמורה באמון האזרחים ברשויות הציבוריות. לצערנו, זה הגיע גם למערכת הביטחון ולצה"ל, שלאורך השנים זכו לאמון ציבורי גבוה מאוד, בפער גדול מכל סקטור ציבורי אחר.

לצערי, נדרש מהלך ציבורי רחב וארוך כדי שהמובן מאליו יתקיים - הקמת ועדת חקירה ממלכתית. זאת לנוכח הכשלים, לכאורה, שנחשפו לעיני הציבור ושעל פניו נראה שהם רק קצת הקרחון ממה שקרה בעומק השטח ברכש הצוללות וספינות השטח להגנה על אסדות הגז. מדובר בכספי ציבור עצומים שאנחנו, כציבור, דורשים לדעת שהם מנותבים ומוכוונים בדיוק לצרכי הביטחון הנדרשים - לא יותר ולא פחות.

ההתנהלות של הממשלה וגורמים הביטחון בפרשה אינה עניין ביטחוני בלבד. זוהי סוגיה ציבורית נפיצה שנמצאת בלב השיח כבר כמה שנים טובות, ובמהלכן טען שר הביטחון לשעבר משה יעלון לפלילים, ואף האשים את ראש הממשלה לשעבר נתניהו בהתערבות ברכש ובקבלת החלטות מאחורי גבו. "משך כל שנות 72 שנות קיומה של מדינת ישראל לא נחשפה פרשת שחיתות חמורה כל כך כמו פרשת הצוללות", אמר. חייבים להזכיר גם שכמה ממקורבי נתניהו הואשמו בפרשה. אחרי נחשדו, אך לא הואשמו.

זה היה תהליך ארוך ומתיש עד שהממשלה החליטה להקים ועדת חקירה והדבר לא הוסיף לאמון הציבור במערכות הממשל שלנו (ראש הממשלה בנט נמנע בהצבעה). כל אלו מביאים לדרישה חד-משמעית וצודקת: קיומה של ועדת חקירה ממלכתית בשקיפות ציבורית מרבית שתגרום לאמון הציבור בעבודתה ובתוצריה.

חקירת תיק 3000 נמשכת (צילום: דובר צהל)
הציבור צריך לעקוב אחר העדויות, צוללת חיל הים | צילום: דובר צהל

ברור שמפאת הפעילות האסטרטגית של כלי המלחמה המדוברים, עוצמתם והמערכות שבהם - יידרשו גם דיונים בדלתיים סגורות. אלו צריכים יהיו להיקבע על ידי יו"ר הוועדה, אבל המדיניות הכוללת צריכה להיות שקיפות מלאה ככל שרק ניתן. דרישתי זו מגיעה בהיותי אלוף במילואים, חבר כנסת וחבר בוועדת החוץ והביטחון לשעבר, בוועדה לביקורת המדינה שעסקה בדיוק בסוגיות האלו, של דוחות מסווגים כאלה ואחרים. דרישה זו עומדת גם בהלימה מלאה לחוק ועדת חקירה ממלכתית.

קריטי לאמון הציבור במערכת

אני תומך בעמדה שהציג מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם, בפנייתו לשר הביטחון בני גנץ, שהחלטת הממשלה להטיל איפול גורף על דיוניה של ועדת החקירה הממלכתית ופרסום הפרוטוקולים שלה, בשם מה שמכונה "אינטרסים ביטחוניים", לא תאפשר לציבור לעקוב אחרי תהליך מתן העדויות כדי לגבש את דעתו על דרך הסקת המסקנות הסופיות של הוועדה. היא גם עומדת בניגוד לחוק, שקובע שדיוני ועדת חקירה ממלכתית יהיו פומביים, ואילו סודיוּת תוטל רק במקרים חריגים, ובאישור של וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אי לכך, אני פונה לחברי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת: שמרו על החוק ועל כוונת המחוקק המוצדקת!

ברור שיהיו גורמים רבים שיעדיפו וילחצו לדיון בדלתיים סגורות. אל תישגו ביד קלה בנושא זה. אני סומך את ידיי עליכם. אתם מתמצאים בנושאים אלו ותדעו לעשות את ההבחנה באשר למה שמחייב להיעשות בדלתיים סגורות ורק הוא! אמון הציבור במערכות הממשל חשוב לא פחות.

אני בטוח שהשופט העליון שיתמנה לעמוד בראש וועדת החקירה הממלכתית, ידע לאזן בין האינטרסים הציבוריים כבדי המשקל, כפי שקבע בית המשפט העליון בשורה של פסיקות, ובין אינטרסים חיוניים וכבדי משקל בתחום הביטחון ויחסי החוץ. איזון כזה יאפשר עיון ציבורי וביקורת מושכלת על עניינים בעלי חשיבות לאומית בנושאים שהוועדה דנה בהם.

פרשת הצוללות (צילום: פלאש 90)
הרבה שאלות לא פתורות באשר להתנהלות נתניהו, ארכיון | צילום: פלאש 90

צריך להזכיר, שאמנם מדובר בפרשה שנחקרה והוגשו בה כתבי אישום, אך גורם מרכזי בפרשה נוקה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, עוד לפני שנפתחה חקירה. לא נחקר הקשר בין "פרשת המניות" ל"פרשת הצוללות" ושאלות פתוחות רבות נשארו תלויות באוויר. אותם בדיוק ועדת החקירה אמורה לחקור: האם נתניהו, בהיותו ראש ממשלה, אישר את מכירת הצוללות למצרים? האם קיבל את ההחלטות בעצמו, בניגוד לחוק ובלא סמכות? שאלות אלו מתעצמות לנוכח פרסום התצהירים של חבריי במערכת הביטחון, שהוגשו לבג"ץ במסגרת העתירה של התנועה לאיכות השלטון.

אנו מבינים מהי עוצמתו של לחץ ציבורי אפקטיבי וראוי, שהציבור ידע ויראה התנהלות נכונה מהי. ידע ויראה מימושן המלא של המלצות חשובות וראויות לביטחונה העתידי של מדינת ישראל.

אני קורא לממשלת ישראל: קבלו את ההחלטה הנכונה על פי החוק - ועדת חקירה ממלכתית פומבית ככל שניתן, תוך שמירה על חסיון מידע ביטחוני שעלול להזיק לביטחון המדינה. אני מצטרף לקריאת מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם, לתנועה לאיכות השלטון ורבים בחברה הישראלית שרוצים להיות משוכנעים בניקיונם הערכי והמוסרי של תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בכלל, ובמערכת הביטחון בפרט.

"מציע לימיו לא לחגוג עדיין". בן ראובן (צילום: פלאש 90, יונתן סינדל)
אלוף במיל' איל בן ראובן | צילום: פלאש 90, יונתן סינדל

>> אלוף במילואים איל בן ראובן הוא ח"כ לשעבר, שותף בקבוצת בכירי מערכת הבטחון שדרשה הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות