ראש הממשלה, נפתלי בנט, תודה רבה. תודה על הצהרתך שכבודו שמח בעובדה שיש חרדים במדינת ישראל. תודה על האישור, באמת. עכשיו אפשר לדון בקריאה שלך כי "יש להגביל את כוחם הפוליטי של החרדים"? אין פסול בעצם הדיון על הדרישות הפוליטיות של הסיעות החרדיות. לגיטימי לעסוק בכך. לא חייבים להסכים. השאלה מי פותח את הדיון.

בממשלה הנוכחית לאף ראש מפלגה אין את הזכות לדבר על כוחן הפוליטי של הסיעות החרדיות. לא לנפתלי בנט, שסחט את תפקיד ראש הממשלה ושרים בכירים עם סיעה של שישה מנדטים בלבד. לא ליברמן, שסחט את תפקיד שר האוצר וראשות ועדת הכספים (המפקחת על משרד האוצר) לצד שר החקלאות ועוד. לא לפיד, שהסכים למנות את אלי אבידר לשר לענייני כלום, כך גם שאר ראשי מפלגות הקואליציה. זו בדיוק הדוגמה לממשלת סחטנות. כל ממזר מלך.

בכלל, דמיינו את ראש מפלגת הלייבור בבריטניה מתבטא: "אני שמח שיש יהודים במדינה, אבל צריך להגביל את כוחם הפוליטי". הוא היה חוטף גינויים מכל מנהיגי העולם. בצדק. זו אמירה אנטישמית. תמיד עסקו ב"כוחם של היהודים", אבל מה שאסור להתבטא נגד העם היהודי - מותר נגד המגזר החרדי.

הצביעות כה גדולה, שכן החמאה עוד מרוחה על ראשם של מנהיגי הממשלה הנשענת על סיעה ערבית עם ארבעה מנדטים, סיעה שזכתה לקבל 53 מיליארד שקל לצד הבטחות רבות נוספות, הבטחות שהסיעות החרדיות לא הרשו לעצמם אפילו לחלום לבקש (לא, איני רואה בעיה שהממשלה דואגת למגזר הערבי. להיפך).

 

בסקרים האחרונים נפתלי בנט נע בין ארבעה לשבעה מנדטים. אירוע בלתי נתפס. למרות מעמדו כראש ממשלה, בנט לא מצליח לגייס בייס חדש. ייתכן וכעת הוא מנסה לגייס אליו את הבייס של איווט ליברמן. שניהם יחזיקו יחד את המריצות עליהן ינסו להשליך את החרדים למזבלה.

מבינים את מגבלות הכוח

מדברים על הדרישות של חברי הכנסת החרדים בנושאי דת ומדינה ותקציבים. ראשית, האם אתם מכירים מפלגה שלא מנסה לדחוף את האינטרסים של מצביעיה? בדיוק לשם כך נשלחו חברי הכנסת, לשרת את ציבור בוחריהם. כך נוהגים הסיעות הערביות עם המגזר הערבי, כך נוהג איווט ליברמן עם העולים מברית המועצות לשעבר וכך נוהגת סיעת מרצ.

ובכלל, הטענה לפיה החרדים כמיעוט שהיה במשך שנים לשון מאזניים, ולכן שלט בממשלה ללא עוררין עד הקמת הממשלה הנוכחית, היא מופרכת מיסודה. התפיסה החרדית מקדמת דנא היתה "תנו לי את יבנה וחכמיה". לשמור על הסטטוס-קוו למען המסורתיים והמדינה היהודית, ולשמר את עולם התורה כדרך אידיאולוגית מרכזית להעתקת השמועה מדור לדור. דרעי הוכיח זאת לפני פחות משנה כשהוצע לו על ידי נתניהו לעמוד בראשות הממשלה וסירב. לא היתה מעולם יומרה חרדית לחתור לשלטון לשם תאוות השלטון.

צפו בקטע מהריאיון עם ראש הממשלה בנט (צילום: חדשות)
ככה מתבטאים כלפי אזרחים?, רה"מ בנט | צילום: חדשות

היה זה דוקא השופט אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון, שהבין את הדברים לעומקם. בבג"ץ נגד חוק הגיוס שטען שאפשרות דחיית הגיוס למי שלומד תורה איננה שוויונית, הוא פסק בדעת מיעוט, על פי שיטת המשפט האמריקנית, שכאשר מחליט הרוב לתת למיעוט זכויות יתר - זו איננה פגיעה בשוויון המצדיקה התערבות שיפוטית. על בית המשפט להתערב רק כאשר הרוב משתמש בכוחו בכדי לפגוע במיעוט.

גם כשהיו הסיעות החרדיות לשון מאזניים ויכלו לדרוש ועדת כספים ושר אוצר מאותה סיעה מעולם לא עשו זאת, כי כמיעוט הבינו את מגבלות הכוח. מה שנעשה היום הוא תהליך הפוך לחלוטין שמבקש לרמוס את זהות מי שאיננו חבר הממשלה.

נראה, כאמור, שנפתלי בנט מתחיל להתחרות עם איווט ליברמן על קולות שונאי החרדים. היה זה בנאומו בתחילת השבוע במליאת הכנסת: בקריאת ביניים של ח"כ משה ארבל התבקש בנט להוקיע את אמירתו של שר האוצר כי יש להעמיס את החרדים על מריצה ולהשליך אותם למזבלה. בנט נמנע מלהתייחס לדבריו. כעבור כמעט יממה עמד וקרא להגביל את כוחם. בנט צריך לזכור - משנאה קשה לנצח. נפתלי, חזור בך.

לפני כחודש אמר לי ראש הממשלה החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד, בריאיון ל'כיכר השבת', כי הממשלה אינה מחרימה את הסיעות החרדיות. להיפך, החרדים הם אלו שמחרימים את הממשלה. אחריו הגיעו עוד בכירים בקואליציה והתבטאו כי יש לצרף את החרדים, שרים נוספים חשפו שיחות שלהם עם הסיעות החרדיות על האפשרות של הצטרפות לממשלה (דבר שלא היה ולא נברא).

ישי כהן (צילום: כיכר השבת)
ישי כהן | צילום: כיכר השבת

ליברמן, כך נראה, לא אהב את הדיבורים סביב האפשרות של כניסת החרדים לממשלה. בשבוע שעבר הוא הצהיר מפורשות שיפרוש אם ש"ס ו'יהדות התורה' ייכנסו לממשלה. נפתלי בנט הבין את המסר ומיהר להתבטא שצריך להגביל את כוחם של החרדים. איווט, אני קיצוני בנושא לא פחות ממך. העיקר שכיסא ראש הממשלה יישאר יציב.

>>> הכותב הוא פרשן ומגיש באתר החרדי 'כיכר השבת'