בין שלל הנתונים שנזרקים לאוויר - שיעור הבדיקות החיוביות, חולים קשה, מונשמים ועוד - יש נתון אחד שהוא הבעייתי באמת, זה שמקרב את ישראל להגבלות הקשות. לצערנו, מדובר בנתון שכמעט ולא השתנה בחודשים האחרונים, למרות שחזרו והתריעו על ההשלכות: מדובר על 1.1 מיליון הישראלים שיכולים להתחסן ועדיין לא התחסנו באף מנה. מבצע החיסונים של המנה השלישית כבר התחיל השבוע ותפס תאוצה - יותר מ-200 אלף כבר חוסנו - אבל כמו מתחילת הגל, אין ממש התקדמות מול הקבוצה הזו - וכולנו מרגישים, ועוד נרגיש את ההשלכות.
לאורך המגפה, בלימת התחלואה הצליחה רק עם חיסונים או סגר. בגלל שאותם 1.1 מיליון לא התחסנו, התחלואה לא נבלמה בעזרת מתחסנים חדשים. ובגלל שהממשלה בשלב הזה לא הולכת לסגר, המשמעות בפועל היא שישראל מיישמת מדיניות של "הדבקה המונית" מבלי להצהיר על כך. התחלואה תמשיך לעלות, ובקרוב יצטברו מאות אלפי נדבקים (מחוסנים או לא) בזן דלתא. רובם יחלימו מהמחלה ויהיו למעשה מחוסנים טבעית, אך כמובן שיהיה מחיר גם בחולים קשים ונפטרים. כמות המחלימים הגדולה הזו עשויה לבלום את התחלואה לפני ההגעה לסף הספיקה אך אין כל ודאות בכך. אם סף הספיקה יגיע קודם, יוטל ככל הנראה סגר - אך במספרים הגבוהים שבו הסגר יוטל, הרבה מחלימים ימשיכו להצטבר גם במהלך הסגר, שעשוי גם להיות ממושך.
ולכן אחרי הדיון בקבינט הקורונה השבוע, נותרה למעשה בעיקר שאלה אחת פתוחה: האם נגיע קודם לסף הספיקה של מערכת הבריאות ולכן לסגר בלית ברירה - או שקודם לכן ההדבקות שיהיו יבלמו את ההתפרצות?
איך הגענו לכאן?
בתחילת הגל הנוכחי ההמלצה הייתה לרכז את מירב המאמץ בחיסון 1.1 מיליון ישראלים שעדיין לא חוסנו (בני ובנות 12 ומעלה). להערכתנו, חיסון של חלק ניכר מהם היה בולם את ההתפרצות הנוכחית ועוצר את קצב הגידול שלה. אך לצערנו, נכשלנו בחיסון הקבוצה הזו. במשך שבעה שבועות, מתחילת הגל הנוכחי, לא בוצע מהלך משמעותי להרחבת היקף ההתחסנות של האוכלוסיה ול"פיצוח" אותה קבוצה - שאינה כוללת רק מתנגדי חיסונים אלא גם "דחיינים" שהיה ניתן לעודד אותם לקבל את הזריקה. ברחבי העולם, למשל, ננקטו צעדים יותר אגרסיביים, למשל על-ידי חברות גדולות כמו גוגל ופייסבוק שהודיעו שלא יאפשרו לעובדים שלא התחסנו להגיע למשרד, ובארצות הברית גם הוצעו תמריצים כספיים או עידודים חיוביים. אצלנו, להבדיל, אדם יכול להמשיך לעבוד אפילו בתחום הבריאות או כמורה גם אם הוא לא מחוסן.
מרגע שלא "התאבדו" על חיסון אותה קבוצה, ראינו את המשך ההתפרצות, והתפרצות - כפי שכבר למדנו - בולמים עם חיסונים בהיקף נרחב או עם סגרים. כאשר קצב החיסונים נעצר וישראל לא הצליחה לשכנע את הלא-מחוסנים, נותרנו עם מצב שמאפשר התפרצות נרחבת - במיוחד במפגש עם זן חזק ומידבק כמו דלתא. התו הירוק שהוחזר נועד לגרום לאותם אנשים להתחסן, אך מבחן המציאות מלמד שזה לא השפיע על קבוצת הלא-מחוסנים.
אתמול זינקנו ל-85,000 מתחסנים.
— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) August 4, 2021
אזרנו אומץ וישראל יצאה ראשונה בעולם למהלך החיסון המשלים השלישי – והעולם הולך בעקבותינו.
אבל - בקרב הצעירים מ-12 עד 30 - צריך קצב מהיר הרבה יותר.
צעירים ומבוגרים - בשביל הבריאות שלנו, בשביל הפרנסה שלנו—
צאו להתחסן! pic.twitter.com/9aTdQlrPNw
מכיוון שלא הצלחנו לעצור את המצב עם חיסונים, נותרה רק אפשרות הסגר לבלימת התחלואה. על מנת שלא לפגוע בכלכלה, הממשלה לא רצתה עכשיו להטיל סגר, והחליטה על שורת הגבלות: הרחבת הבידודים לנוחתים, הכנסת הורים של ילדים מאומתים לבידוד, ועוד. איש לא חושב שההגבלות הללו יבלמו את התחלואה, הן לכל היותר יאטו אותה. למעשה, ההגבלות האלו לא מונעות שום פעילות, ולכן אין בהם פגיעה בכלכלה אך בד בבד אין בהם די כדי לבלום את התחלואה.
לכן, במצב הנוכחי נוצר מרוץ, עם שני "מתחרים":
- הצטברות חולים קשה בבתי החולים והגעה לסף הספיקה של מערכת הבריאות
- הגעה לבלימה על-ידי הצטברות של מספיק מחלימים, תוך מתן מנת חיסון שלישית והטלת ההגבלות שנקבעו - צעדים שיאטו את עליית התחלואה אך אין בהם כדי לבלום אותה.
גם הפעם העין נודדת לכיוון בריטניה: העקומה שם התחילה להתכופף ונוצרה בלימה, גם אם קטנה בינתיים, בנתונים הקובעים כמו מספר האשפוזים החדשים. התפנית התרחשה למרות הסרת מרבית ההגבלות לפני למעלה משבועיים. אין הסבר ברור למה שקרה בבריטניה, כנראה שילוב של מספר גורמים. צריך גם עוד לחכות כדי לראות אם הירידה שם תחזיק מעמד, אך כנראה שגם מספר הנדבקים הגבוה שהיה שם ושפיתח חסינות טבעית דרך ההחלמה עזר בבלימה.
חשוב להבין: אדם שנדבק "נחשב" יותר ממחוסן - הדבקה טבעית ככל הנראה מגנה יותר מאשר חיסון. המחלימים נדבקים מחדש פחות. יש גם הצדקה נוספת לחשיבות הנדבקים שהבריאו: המחלימים הם אנשים שנדבקו באינטראקציות חברתיות, ומבחינה אפידמיולוגית הם ככל הנראה יותר מרכזיים בהתפשטות לעומת אדם בקצה השרשרת, למשל מחוסן בבית אבות שלא פוגש הרבה אנשים ולא מדביק אותם. מחלים שחוזר לפעילות חברתית מהווה פחות סכנה אפילו מאדם מחוסן. כש"מוציאים מהמשוואה" אחוז מסוים של מחוסנים טבעית, מקדם ההדבקה אמור לרדת באותו אחוז ואולי אף יותר, בשל כמות המפגשים החברתיים הגבוהה יותר של המחלימים.
לאן אנחנו דוהרים - ובאיזה קצב?
ניתחנו את ההתקדמות של נתוני התחלואה בציר הזמן, וניסינו להשוות בין מספר תרחישים:
- המצב הנוכחי
- המצב הנוכחי בתוספת הגבלות
- המצב הנוכחי עם מנת חיסון שלישית
- המצב הנוכחי עם חיסון שלישי ועם הגבלות
יש הרבה הנחות בתרחישים האלו ולכן אין להתייחס אליהם כאל תחזית, אלא ככלי עזר להבנה של התפתחויות אפשריות של המגפה, תחת הנחות מסוימות. למשל, בניתוח עתידי של המצב הנוכחי הנחנו שמקדם ההדבקה יישאר כפי שהוא, הנחה שעשויה (או לא) להתממש. ההשוואה בין התרחישים הללו מראה שללא שינוי דרמטי, נגיע לסף הספיקה של בתי החולים בין סוף אוגוסט לסוף השבוע השלישי של ספטמבר. המודלים מראים שכמות הנדבקים בחודש הקרוב תהיה גדולה, וכאשר לוקחים בחשבון ש-2-1% מהם יהיו חולים קשה - העומס בבתי החולים יגבר. לצורך החישוב, הערכנו שמספר הנדבקים האמיתי בציבור יהיה למעשה כפול ממספר המאומתים שיתגלו, כך שהיקף התחלואה האמיתי צפוי להיות מאות אלפי ישראלים. לשם השוואה, עד היום נדבקו בארץ - באופן רשמי - כ-900,000 ישראלים.
בתרחיש הראשון בדקנו מה יקרה אם יימשך המצב הנוכחי, ללא כל השפעה של החיסון השלישי וללא הגבלות מהותיות. בהנחה ש-2% מהמאומתים הופכים חולים קשה, כפי שהנתון נמצא בו היום, המודל מראה שבמקדם הדבקה קבוע של 1.3, נגיע לסף כבר בסוף אוגוסט עם כ-10,000 מאומתים ליום וכ-300 אלף מחלימים נוספים בסך הכל. ככל שנוסיף הגבלות או השפעה של החיסון השלישי, נוכל להגיע לאותו סף ספיקה בשלב מאוחר יותר.
בתרחיש של הגבלות, ובהנחה שהמגבלות יצליחו להוריד את מקדם ההדבקה ב-10% ל-1.17, יצטברו כ-400 אלף נדבקים חדשים, ונגיע לסף הקיבולת בשבוע הראשון של ספטמבר. מנת החיסון השלישית לא תבלום את התחלואה אבל ניתן לקוות שהיא תוריד את שיעור החולים קשה מבין המאומתים. מכיוון שכשני שלישים מהחולים קשה מחוסנים, הירידה בשיעור צפויה להיות בערך פי 2 בסך הכל שכן היא תשפיע רק על שני השלישים המחוסנים וגם אצלם היא לא תשפיע באופן מלא. הפחתה שכזו גם תדחה את ההגעה לסף הספיקה ותאפשר הצטברות של כ-650 אלף נדבקים עד שנגיע לסף, גם כן בתחילת ספטמבר.
בתרחיש שבו גם ההגבלות וגם המנה השלישית תשפיע, ייתכן וכ-900 אלף נדבקים נוספים יהפכו למחלימים, כלומר 450 אלף מאומתים שאיתרנו ועוד היקף דומה שלא איתרנו. בתרחיש הזה יהיו כ-20 אלף נדבקים ביום בהגעה לסף הספיקה בשבוע השלישי של ספטמבר. בכל התרחישים מדובר על מאות אלפי נדבקים בחודש הקרוב, שיהפכו בהדרגה למחלימים. צבירת המחלימים הללו עשויה לבלום את התחלואה וכך נימנע מסגר אך היא גם עשויה שלא להספיק, אין דרך לדעת מראש. בקרוב נדע.
מצער שהגענו לנקודה הזו, שכן בסבירות גבוהה בלימת התחלואה יכלה להתבצע על ידי חיסון חלק ניכר מבין ה-1.1 מיליון שעוד לא חוסנו. זו הייתה ונותרה המשימה הלאומית, שם צריכים להיות מושקעים המאמצים, אך אנחנו נכשלים במשימה הזו כבר שבעה שבועות. הסגר, אם יהיה, יוטל בעיקר בגלל שהקבוצה הזו לא חוסנה.
פרופ' ערן סגל, המחלקה למדעי המחשב, מכון ויצמן למדע
החלטות קבינט הקורונה מיום שלישי - ייכנסו לתוקף ביום ראשון:
- חובת מסכות גם בחללים פתוחים בהם יש התקהלות של 100 אנשים ויותר
- חובת בידוד למבוגר מחוסן שמטפל בקטין שגילו מתחת לגיל 12 או בחסר ישע שהתגלה כמאומת
- ב-20 באוגוסט יורחב מתווה "התו הירוק" גם להתקהלות בת פחות מ-100 אנשים ולכל גיל
- העברת משרדי הממשלה (והמגזר הציבורי כולו ככל הניתן) להיקף של 50% נוכחות במשרד, עם התאמות במקרים חריגים
- המלצה למגזר הפרטי לעבור למתכונת עבודה מהבית
- הגברת האכיפה על מפרי בידוד ועטיית מסכות
- כניסה ויציאה מן הארץ: איסור טיסה גורף למדינות אדומות (חוץ ממקרים באישור ועדת חריגים), הרחבת רשימת המדינות הכתומות שחזרה מהן מחייבת בידוד גם למחלימים ולמחוסנים, הרכבת רשימה מצומצמת של מדינות ירוקות - שחזרה מהן מחייבת בידוד עד לקבלת תוצאה שלילית
- קריאה לציבור להפסיק ללחוץ ידיים, להפסיק להתחבק ולהתנשק ולהימנע מכל התקהלות בחלל סגור שאיננה הכרחית
- קריאה לבני 60 ומעלה להימנע מהתקהלויות ומכל מפגש עם אנשים לא מחוסנים בחלל סגור
- קריאה לציבור להתחסן בהקדם האפשרי ולעמוד בהנחיות: "שילוב הדברים מציל חיים וימנע מגבלות חמורות יותר, לרבות סגר, בהמשך"