בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נהוג לסכם את השנה החולפת ולשאת את עינינו אל השנה החדשה. בערב יום הכיפורים ראוי גם למקד מבט בדילמות המרכזיות, ולערוך חשבון נפש צופה פני עתיד: העמקה במדיניות הביטחון הלאומי שלנו עד כה, והיערכות לקראת האתגרים הלא פשוטים שלפנינו.

במערכת העולמית – חילופי שלטון, קורונה ואקלים

העולם ממשיך לסבול ממגפת הקורונה וממשבר האקלים שמחריפים את אתגרי הכלכלה, החברה והפוליטיקה הלאומית, האזורית והבין-לאומית. בשנה החולפת נערכו בארה"ב בחירות וחילופי ממשל תקינים, למרות הפריצה האלימה לגבעת הקפיטול, והם שמו קץ לתהפוכות הממשל היוצא אך לא למחלוקות, לפערים ולשסעים העמוקים בחברה האמריקנית.

הנשיא ביידן. "אמריקה שוב בתנועה!" (צילום: רויטרס)
הנשיא ביידן, בשנה החולפת נערכו בארה"ב בחירות וחילופי ממשל תקינים | צילום: רויטרס

ממשל ביידן ממוקד במאמצים לבלום את מגפת הקורונה, לייצב את כלכלת ארה"ב, לפתח את תשתיותיה, לחזק את בריתותיה ושותפויותיה בחו"ל, להתמודד עם משבר האקלים, ולגבש את מדיניותו לתחרות האסטרטגית עם סין.

נגזרת ראשונה עבור ישראל היא ההבנה שהממשל האמריקני מעוניין להעתיק מאמצים מן המזרח התיכון למזרח אסיה ולהודו-פסיפי. הצעד הבולט ביותר במגמה זו היה כמובן הנסיגה המזורזת מאפגניסטן לאחר עשרים שנות לחימה. יריבי ארה"ב ששים להציג את הנסיגה כסימן לשקיעתה של אמריקה, גם אם הם עצמם מוטרדים מהחלל שהותירה.

אנשי צבא ארצות הברית נוחתים במדינה לאחר הנסיגה מאפגניסטן (צילום: רויטרס)
הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן | צילום: רויטרס

המשטר בסין נאבק השנה אף הוא בהתפשטות הקורונה ובהתפרצויותיה החוזרות, תוך שהוא מהדק אחיזתו במוקדי כוח מתחרים ובאתגרים שהוא מזהה לשלטונו ולשגשוגה של סין: מחוזות בדלניים, חברות ענק, מאגרי דאטה לא ממשלתיים, ילודה, חינוך פרטי, שעות עבודה ואף משחקי מחשב וכוכבי תרבות.

שתי המעצמות מתחרות על עליונות טכנולוגית, עוצמה כלכלית והשפעה פוליטית ומדינית, אך גם בממד הצבאי, ולפניהן פוטנציאל משברים והתנגשויות לצד הידברות ותיאום אינטרסים משותפים.

חילופי הממשלה בישראל – אתגרים דחופים ושיקום יחסי החוץ

כאן בבית, חילופי הממשלות לאחר בחירות רביעיות היו ללא ספק האירוע המרכזי של השנה, שהדגיש דווקא את חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ואת יכולתה לגשר על פערים ומחלוקות לקידום מטרות משותפות. לאחר שנתיים שבהן הייתה ממוקדת במערכות בחירות נדרשה הממשלה השנה להתמודד עם אתגרים דחופים, ובראשם בלימת הקורונה, איומים ביטחוניים, המשך הפשיעה החמושה והקטלנית בחברה הערבית, ולצידם אסון המירון ובריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע.

ראש הממשלה, נפתלי בנט (צילום: פלאש 90)
רה"מ בנט, חילופי הממשלות היו האירוע המרכזי של השנה | צילום: פלאש 90

ישראל המשיכה להתבסס על חיסונים כמענה עיקרי לקורונה, ונוכח הווריאנטים החדשים, הממשלה החדשה שמה יהבה בחיסוני הדחף, נמנעת מהטלת סגרים וחותרת לחיים לצד קורונה, מהכלכלה ועד מערכת החינוך, מצמצמת פגיעה בלתי הכרחית בחירויות הפרט והציבור ונמנעת משימוש במגפה כאמתלה לקידום יעדים אחרים.

בחזית החוץ מנסה ממשלת ישראל "לאתחל" את יחסיה עם ממשל ביידן, לנהל מחלוקות בשקט, להגיע להבנות בנושאי הליבה לשני הצדדים, ולשקם את הקשר עם יהודי ארה"ב ועם המפלגה הדמוקרטית, ובמקביל לרענן את הדיאלוג עם אירופה, לשקם את היחסים עם מלך ירדן, להעמיק את היחסים עם מצרים ולהמשיך בהרחבת מעגל מדינות השלום באזור.

אירן ואיום הגרעין:

בין אתגרי הביטחון החיצוניים ממשיכה אירן להיות האיום החמור והמורכב ביותר על ישראל, בראש ובראשונה בשל חתירתה לנשק גרעיני, איום בעל פוטנציאל קיומי, ובעקבותיו השלכות חמורות בהתגרענות המזרח התיכון ובערעור עמוק של הסביבה האסטרטגית. אירן כבר נמצאת בסף הגרעיני ואם תחצה אותו, היא בוודאי תרשה לעצמה תוקפנות יתר גם בתחום האיום הקונבנציונלי.

למרות מבצעים נועזים לחבלה במתקני ההעשרה ובפגיעה בראש תוכנית הגרעין שלה, ממשיכה אירן להתבסס בסף הגרעין. השנה אירן הרחיבה ושכללה את יכולות העשרת האורניום שלה, העלתה בהדרגה את רמות ההעשרה מ-3.6% ל-20% ול-60%, המירה חומר מועשר למתכת, ולפי המדווח היא יכולה לצבור חומר הנדרש לפצצה בתוך חודש.

נשיא אירן איבראהים ראיסי (צילום: AP)
אירן - האיום החמור ביותר על ישראל | צילום: AP

במקביל, ערמה טהרן מכשולים בפני פעילות הפיקוח של הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית, ובתואנות שונות היא נמנעת מחזרה לשיחות על הסכם הגרעין, על אף ציפיות ארה"ב וקריאות הקהילה הבין-לאומית. בכירים ביטחוניים בישראל מגדירים את התנהלות אירן הנוכחית "דשדוש במשא ומתן וזחילה בגרעין", הם צופים שזה יהיה המצב עוד חודשים רבים לפחות ומדגישים את מאמצי צה"ל להאצת אפשרויות הפעולה של ישראל מול אירן.

לוחמת שלוחים, התבססות ואש מדויקת:

במקביל למאמצי הגרעין ממשיכה אירן לבנות, לממן ולאמן את מפעל "לוחמת השלוחים" שלה באזור, ולחמש אותם ביכולות תקיפה מדויקת, בדגש על טילים מונחים, כלי טיס נשלטים מרחוק וטילי שיוט. שלוחי איראן תוקפים מתימן, מעירק ומסוריה את אויביהם המשותפים בסעודיה, בעירק ובנתיבי הים. אולם גם אירן עצמה אינה נמנעת מלתקוף ישירות כפי שתקפה את לב תעשיית הנפט הסעודית לפני שנתיים, תקפה בסוף יולי את המכלית מרסר סטריט בים הערבי במסגרת חילופי המהלומות עם ישראל בזירה הימית, והשבוע תקפה גם את כוחות ארה"ב בחבל כורדיסטן שבעירק.

הספינה מרסר סטריט שהותקפה מול חופי עומאן, 2016 (צילום: AP)
הספינה מרסר סטריט שהותקפה על ידי אירן | צילום: AP

בשנה החולפת תקף צה"ל עשרות פעמים יעדים אירניים בסוריה והסיג לאחור את יכולותיה המצטברות שם, אולם לא חיסל אותן וכמובן אף לא בלם את המשך מאמצי טהרן לבסס בסוריה חזית צבאית נוספת מול ישראל.

חיזבאללה, ספינת הדגל של מפעל השלוחים של אירן מחזיק בלבנון בארסנל המאיים ביותר על ישראל, אך ניצני איום כבר מסתמנים לעברה גם מעירק ומצד החות'ים בתימן. שר הביטחון בני גנץ הציג השבוע את הבסיס האירני בכשאן, שם מתאמנים שלוחי אירן באזור בהפעלת כלי טיס תוקפים.

לפני שנתיים סיכל צה"ל בסוריה חוליית תקיפה ברחפנים שהפעיל כוח קודס האירני. כלי טיס בלתי מאוישים מדגמים אירניים הופעלו השנה נגד ישראל מעיראק ומעזה, ומוערך שבידי חיזבאללה מצויים כלים התקפיים רבים מסוג זה. בכירים בצה"ל הגדירו את האש המדויקת כבעלת פוטנציאל לאיום אסטרטגי חמור על ישראל, הודו בקיומה של יכולת ייצור של טילים מדויקים בלבנון ויכולת שיגור גם מסוריה, והדגישו כי פעולת נגד בלבנון עלולה להוביל למלחמה.

חסן נסראללה
נסראללה, ספינת הדגל של מפעל השלוחים של אירן

נפיצות בזירה הפלסטינית:

הזירה הפלסטינית ממשיכה להיות הנפיצה ביותר, על אף הנזק שנגרם ברצועת עזה במהלך מבצע "שומר חומות" ולמרות מאמצי ישראל להרגיע ולייצב את המציאות הביטחונית באמצעות שילוב של הקלות כלכליות ואזרחיות, תיאום ביטחוני בעזרת קהיר, ותקיפות תגובה על יעדי טרור.

חמאס מצידו ממשיך ללכת על הסף, לאתגר את ישראל במדרגות אלימות 'נמוכות' – בלוני תבערה, מהומות גדר אלימות – כולל ירי קטלני, וירי רקטות בודדות, כדי ללחוץ על ישראל להיענות לדרישותיו ולתנאיו. אולם העימות במאי הוסיף ממדים נוספים לאתגר הביטחוני מהרצועה: סמל "הגנת ירושלים" ממשיך לשמש את "ציר ההתנגדות" כצידוק לתקיפת ישראל מכמה זירות.

במהלך המבצע ולאחריו אירעו שישה אירועי ירי רקטות מלבנון לעבר ישראל, רובם על ידי פלסטינים, ואחד במופגן על ידי חיזבאללה. בעת הלחימה גם פרצו אירועי אלימות לאומנית קשים, רבים בשטח ישראל וחלקם תוך שימוש בנשק, ואלו הצביעו על פוטנציאל ההתלכדות בין אתגרי חוץ ופנים ובין אתגרי פשיעה וחוסר משילות לבין סיכוני ביטחון לאומי.

אירועים מטלטלים: נפילתו של בראל ובריחת האסירים מכלא גלבוע

בשבועות האחרונים אירעו בזירה הפלסטינית גם שני אירועים ביטחוניים מקומיים בעלי פוטנציאל אסטרטגי: נפילתו של לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי ז"ל מירי מחבל חמאס, ובריחת המחבלים מכלא גלבוע. לאירוע הראשון תרמו כמסתמן שגיאות מבצעיות במיקום הכוחות, שאפשרו למחבל לירות לעברם מטווח קצר, וסביר ששגיאות אלה תוקנו כבר. אולם האתגר העיקרי בעקבות האירוע הוא בהשתלחות הקשה בצה"ל ובמפקדיו, חלקה ממניעים פוליטיים, וזאת כאשר אמון הציבור בצבא הוא תנאי חיוני לחוסנו ולקיומו.

למה לא מחסלים את היורה בבראל (צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
בראל חדריה שמואלי ז"ל | צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

שורשי אירוע בריחת האסירים בכשלים מערכתיים עמוקים ולא רק בשגיאה מקומית נקודתית, אולם עד כה, החששות מהידרדרות ביטחונית נרחבת טרם התממשו. כך גם נכזבו ציפיות רוב הבורחים לסיוע מצד ערבים ישראלים, ומנגד הביאה היערכות בין-ארגונית נרחבת ומהירה לתפיסת ארבעה מששת הבורחים ללא הפעלת כוח קטלני.

לפחות לפי שעה, למרות נחשול אופוריה ברשתות החברתיות בזירה שהפך לגל תסכול, קריאות להצתת "אינתיפאדת החירות", עלייה בפיגועי יחידים, מהומות אלימות במספר מוקדים, אירועי ירי באיו"ש, ושיגורי רקטות ערב-ערב מעזה, שנענו בתקיפות חיל האויר, האירועים נותרו מוכלים. אולם, ימים יגידו כמה זמן תארך ההרתעה שהושגה בשומר החומות, אם תושג הסדרה ולו חלקית מול חמאס או שעימות נוסף בעזה כבר בדרך.

ירי מלבנון לעבר רמת הגולן (צילום: מיכל שטרנברג)
ירי מלבנון לעבר רמת הגולן | צילום: מיכל שטרנברג

כשעינינו אל השנה החדשה, חשבון הנפש של הביטחון הלאומי נדרש להעמיק בדילמות המרכזיות, להפיק לקחים מטעויות, להתמודד עם הנחות שהתבדו, ובעיקר להיערך לבאות עם מדיניות טובה יותר המבוססת על ניתוח חלופות עדכניות ורלוונטיות. אז מהם האתגרים העיקריים?

בשנה הקרובה תמשיך אירן להתקדם לקראת יכולת גרעינית ולהתבסס בסף יכולות רחב, שיאפשר לה בעתיד להחליט על הצטיידות בנשק תוך זמן קצר. על ישראל להמשיך ולעודד את הקהילה הבין-לאומית לחסום את אירן בדרכה לפצצה, אך במקביל לפעול בעצמה להרחיק את אירן מנשק, לבנות לעצמה חלופות פעולה לסיכול, ולהעמיק את התיאום עם ארה"ב על אפשרויות משותפות ועצמאיות לעשות כן.

על ממשלת ישראל ומערכת הביטחון להשלים את התכנון וההכנות לקראת צמתי ההחלטה הצפויים, שבכולם אופציות קשות ומסוכנות: המשך המדיניות הקיימת, יציאה להתקפה נועזת ועתירת סיכונים, ציפייה לפעולה אמריקנית, שסבירותה נמוכה ביותר, או הסתמכות על הרתעה אסטרטגית נוכח מציאות קודרת.

השנה תימשך גם לוחמת הצללים בין אירן ושלוחותיה לבין ישראל בכל הזירות הגיאוגרפיות ובכל ממדי הלחימה, בעיקר בסוריה, אך לא פחות מכך, בממד הסייבר. המשך המערכה בין המלחמות צפוי לפגוש מאמצי אויב גוברים כנגדה, ובהתאם, סיכון גובר לכוחות המבצעים ואולי גם להסלמה בלבנון. סוגיה מרכזית בפני הקברניטים תהיה המענה לאיום הגובר מאש מדויקת, ובעיקר להתעצמות ארסנל הטילים המדויקים בידי חיזבאללה על בסיס ייצור עצמי בלבנון.

מפגנים בתהלוכת חמאס בגבול עזה
תהלוכת חמאס בגבול עזה

על ממשלת ישראל להיערך כבר עתה לאפשרות של מלחמה בחזית לבנון

היקף נרחב של נשק מדויק יאפשר לאויב לפגוע חמורות בישראל בעת מלחמה, למרות המענה ההגנתי וההתקפי המתקדם של צה"ל. לפיכך תתחדד השנה אף יותר הדילמה בדבר פעולת מנע נגד יכולות ייצור הטילים המדויקים, גם במחיר של מלחמה אפשרית. על ממשלת ישראל להיערך כבר עתה לאפשרות של מלחמה בחזית לבנון, או אף בזירת הצפון, ולברר את מטרותיה ואת ההישג הנדרש מצה"ל, אך גם להימנע מלהיקלע למלחמה כזו בטעות, כמו במקרים דומים בעבר.

בזירה הפלסטינית קיימת סבירות לא מבוטלת להסלמה נוספת מול חמאס בעזה, בשל מיסקלקולציה נקודתית (הערכה שגויה של כוונות הצד השני), אך בעיקר בשל מהותו הבסיסית של חמאס ויכולתו הצבאית. בכל נקודת זמן תידרש הממשלה לעסוק בחיפוש הקבוע אחר נקודת האיזון הטקטית בין הרתעה מספקת לבין הסלמה ובין ייצוב כלכלי לבין התעצמות האויב וביטחון עצמי מופרז מצדו.

אולם בסופו של יום עומדת דילמה אסטרטגית עיקרית אחת לפתחה של מדינת ישראל באשר לרצועת עזה: האם להמשיך לנסות ולתחזק לאורך זמן יציבות ביטחונית זמנית במחיר של חיזוק חמאס, כתנועת טרור רדיקלית, ולהסתכן בהשתלטותה על המערכת הפלסטינית בכללותה? או לחלופין, לחתור להפלתה ולהחלפתה, גם כאשר אין כיום בנמצא חלופה נראית לעין?

ירי מעזה (מימין) מול יירוט כיפת ברזל (משמאל) (צילום: anas baba, AFP)
כיפת ברזל מיירטת ירי חמאס | צילום: anas baba, AFP

שאלה זו תתחדד אף יותר במקרה של הסלמה נוספת, כאשר הממשלה תידרש להגדיר לצה"ל הישגים נדרשים ולהנחותו בניהול המערכה, מהרתעת חמאס, דרך פגיעה קשה ביכולותיו הצבאיות ועד מיטוטו. אלה הן אותן דילמות המונחות בפני הדרג המדיני בישראל מאז 2007, אולם על ההכרעות הבאות להסתמך על הלקחים עד כה ועל הנסיבות שהשתנו, כולל הזיקות הרב-זירתיות, וגם להיערך למגבלות מדיניות על מרחב הפעולה של ישראל בשל הפגיעה הצפויה באזרחים.

ביהודה ושומרון תתמודד ישראל גם השנה עם פוטנציאל לאירועים ביטחוניים בצל התחזקות מעמד חמאס, דמדומי שלטון עבאס, רשות פלסטינית חלשה הסובלת מלגיטימציה נמוכה, ואלו, כשבישראל מסגרת קואליציונית שאינה מאפשרת פריצות דרך לכאן או לכאן. הדילמות העיקריות להתנהלות בתחום זה יהיו בשילוב הכלים והשותפים למדיניות ישראל, מהאזור ומהעולם, ובניהול המתחים שבין האג'נדות השונות סביב שולחן הממשלה ומול הרשות הפלסטינית כיריב מדיני מר מצד אחד, וכשותף ביטחוני מצד שני.

על ממשלת ישראל, שלא תפעל השנה לסיפוח וגם לא להסכם קבע עם מדינה פלסטינית, לפעול להבטחת עתיד ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בטוחה וצודקת, לשמר אופציות אסטרטגיות, לקדם תנאים ליציבות ולהסכמות בעתיד, ולמנוע גלישה מסוכנת למציאות של מדינה דו-לאומית.

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן (צילום: רויטרס)
מחמוד עבאס, סובל מלגיטימציה נמוכה | צילום: רויטרס

מול ארה"ב תידרש ישראל לחתור לבסיס הבנות משותף רחב תוך שימור חופש פעולה, כשסוגיות הליבה מבחינתה הן אירן וחתירתה לגרעין, שימור יתרונה האיכותי של ישראל וייצוב הזירה הפלסטינית, ללא תפניות דרמטיות.

הממשל האמריקני מצידו ימשיך לצפות מישראל להתנהלות קשובה יותר לדאגותיו בנושא סין ומעורבותה בישראל, והממשלה תידרש למצוא נקודת איזון חדשה ונכונה יותר בין בעלת בריתה האסטרטגית לבין שותפתה הכלכלית החשובה, שעיקרה ניהול יחסי כלכלה בטוחים עם סין באמצעות צמצום חשיפה מושכל ומשופר, קידום שותפות לחדשנות-טכנולוגית עם ארה"ב וניהול דיאלוג ענייני וכן עמה.

בצל הסטת המשקל האמריקני מהמזרח התיכון להודו-פסיפי, ובעקבות הצטרפות ישראל לתחום האחריות של פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום), תידרש ישראל לשרטט מרחב פעולה מתואם או אף משותף עם כוחות ארצות הברית באזור ועם שותפות אחרות, שאף הן מסתגלות למציאות החדשה נוכח איומי אירן הגוברים.

 

עמוס ידלין באולפן שישי (צילום: החדשות12)
אלוף במיל' עמוס ידלין | צילום: החדשות12

כאן בבית תידרש הממשלה לא רק לשרוד, על אף הרכבה המגוון ונוכח מאמצי האופוזיציה להפילה ולהחליפה, אלא גם להשיב את מנגנון המדינה לתפקוד סדור ותקין. העברת התקציב יהיה צעד חשוב בכיוון זה, אך חיוני גם להניע תהליכי תיקון והסדרה שימנעו קלקולי עומק כאלה שנתגלו בניהול משבר הקורונה (למעט החיסונים), באסון המירון, בבריחת האסירים, ובאירועים החמורים בישובים המעורבים, כשילוב של חוסר משילות, פשיעה מאורגת חמושה ואלימות חסרת רסן.

נוכח המשך השיסוי והפילוג בציבור וברשתות החברתיות נידרש להמשיך במאמצי הידברות, איחוי ושיקום, שבלעדיהם יגברו הסיכונים לעתיד עם ישראל בארצו לאורך זמן, שכן "על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר".

הכותבים הם אלוף במילואים עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר ומומחה לביטחון לאומי, ותא"ל במילואים אסף אוריון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי שבאוניברסיטת ת"א ולשעבר ראש החטיבה האסטרטגית בצה"ל