עיני העולם נשואות למפגש הפסגה הדרמטי בין נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בז'נבה שבשווייץ. המפגש, הראשון בין המנהיגים מאז כניסת ביידן לתפקידו בינואר השנה, יעסוק בכמה סוגיות מרכזיות, ביניהם היציבות האסטרטגית (כולל בקרת נשק), במאבק בקורונה ובסכסוכים אזוריים (כולל הזירה הסורית ואולי הפלסטינית). הבית הלבן ציין כי מטרת הפסגה היא ניסיון לייצר מערכת יחסים יציבה וצפויה עם פוטין. במילים אחרות – להגדיר כללי משחק ברורים ואולי גזרות השפעה שיאפשרו לו להתמקד בנושאים החשובים לו.

ביידן הצהיר במהלך פגישותיו השבוע באירופה, בכינוס ה-G7, כי "ארצות הברית כאן". עם זאת, הנשיא האמריקני מעוניין להתמקד בתקופת כהונתו בעיקר באתגרים הפנימיים בארה"ב, כמו הקורונה והשלכותיה הכלכליות, בפרויקט שיקום התשתיות הענק שיזם, ואף באתגר החיצוני המרכזי על ארה"ב, סין. אלא שהדוב הרוסי מסרב לסור למרותה של ארה"ב ומאתגר אותה באופן מתמשך.

בחודש מרץ, דוח מודיעין אמריקני חשף כי רוסיה פעלה לקדם את בחירת הנשיא לשעבר, טראמפ, לכהונה נוספת. לאחר מכן, ביידן כינה את פוטין "רוצח" וסנקציות נגד רוסיה הופעלו בתגובה למתקפת הסייבר רחבת ההיקף נגד תשתיות אמריקניות ומוסדות שלטון בדצמבר 2020 (פרשת "סולארווינדס"). לכך התווספה פרשת הרעלתו ומעצרו של האופוזיציונר הרוסי, נבאלני. מאז, רוסיה המשיכה במאמציה לדיכוי פעילות האופוזיציה וריכזה (והסיגה) כוחות צבא חריגים ליד הגבול האוקראיני. לפני כמה ימים, ראש שירות המודיעין הפנימי הגרמני ציין כי כי מאמצי הריגול והחתרנות הרוסים עלו לרמתם בתקופת המלחמה הקרה וכי רוסיה מגבירה את פעילותה משמעותית בהיבט זה. הוא ציין גם כי במאמציה לזרוע פילוג במערב, רוסיה פועלת באופן אגרסיבי מבעבר.

ולדימיר פוטין וג'ו ביידן (עיבוד: רויטרס)
ולדימיר פוטין וג'ו ביידן | עיבוד: רויטרס

בראיית מוסקבה, הממשל האמריקני ממשיך להתערב בנושאים לא לו, כאשר מטרת העל שלו, כפי שסבורים בקרמלין, היא להביא לחילופי שלטון ברוסיה. עם כניסת ביידן, הרוסים הצהירו כי הם יסתפקו בכך שהיחסים בין המדינות לא יתדרדרו, אבל תקווה זו נכזבה.

מבחינת הרצוי בוושינגטון, ביידן ניצב בפני לחצים, בעיקר מתוך המפלגה הדמוקרטית, לקדם סוגיות זכויות אדם ולחדש בריתות טרנס-אטלנטיות, כפי שהבטיח במסע הבחירות שלו. הבטחות אלו מחייבות אותו להתייחס לאירועים כגון האיום הרוסי על אוקראינה ויירוט מטוס נוסעים בידי בלארוס, בת חסותה של רוסיה, על מנת להביא למעצר אופוזיציונר בלארוסי.

מבחינת המצוי, הקהל האמריקני מותש מהשקעת אנרגיה בסוגיות לא לו. גם הממשל האמריקני סובל מעייפות אסטרטגית - אין לו עניין במעורבות בזירות לחימה מרוחקות (גם למעורבות בסבב האחרון בין ישראל ועזה הוא נגרר בלית ברירה). ארה"ב אינה מעוניינת להקדיש תקציבים ולסכן חיי חיילים אמריקנים עבור מדינות כמו אוקראינה, שהרלוונטיות שלהן לחהיי האזרח האמריקני נמוכה ועקיפה. מצב זה מתבטא, למשל, בכך שממשל ביידן חזר בו מהסנקציות על החברה הבונה את פרויקט 'נורדסטרים 2', המוליך גז בין רוסיה לגרמניה ובכך מייתר את המעבר דרך אוקראינה, הנהוג כיום. נראה כי ארה"ב מעדיפה את יחסיה הטובים עם גרמניה על פני סיכון שיתוף הפעולה עם עמיתה מרכזית בברית נאט"ו, למען האינטרס האוקראיני. ניהול קרבות התשה מול הרוסים בנושא זה יסתכמו, ככל הנראה, בכך שביידן ידגיש במפגש הפסגה בפני פוטין את חשיבות שמירת ריבונותה ושלמותה של אוקראינה, כפי שדובר הבית הלבן ציין שיעשה.

ביידן המנוסה אינו נראה מעוניין לצאת בהצהרות ריקות מתוכן כפי שהוכרז בתחילת עידן אובמה על איתחול היחסים עם הרוסים, שהסתיים בכישלון. בעוד הרוסים חששו כי מפגש הפסגה יכלול הטפה של ביידן לפוטין, עליהם לשמוח בכך שיתכן והאיום האמריקני יסתכם, כפי שנראה כרגע, בכך בלבד.

מיקי אהרונסון (צילום: יחצ, יח"צ)
מיקי אהרונסון | צילום: יחצ, יח"צ

>>> הכותבת שימשה כראש חטיבת מדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי וכיום היא עמיתת מחקר בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)