הציעו לשירה איסקוב מקלט. כן, אתם קוראים נכון. האישה האמיצה שהתיישבה מול המצלמה וסיפרה בפנים ונפש פצועות לכל עם ישראל כיצד בעלה ניסה לרצוח אותה, כי נמאס לה לפחד, צריכה להסתתר במקלט כדי להרגיש בטוחה. זה לפחות מה שיש למדינה להציע לה.

אביעד משה, בעלה לשעבר, נעצר בשבוע שעבר בכלא לאחר שסוהר שמע אותו בשיחה עם קרוב משפחה מדבר על כך שהוא מתכנן לאיים על חייה מתוך כותלי הכלא. שירה הוזמנה לתת עדות במשטרה והוצע לה להסתתר במקלט לנשים מוכות כדי להגן עליה.

שירה איסקוב (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)
נאלצת להסתתר, שירה איסקוב | צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

אם אתם חושבים שזה מקרה חריג, אז ממש לא. ל', למשל, אישה שליוויתי באחת הכתבות, נמצאת בביתה כשבעלה, שניסה לדקור ולדרוס אותה, יושב בכלא. משם הוא ממשיך לשלוח איומים. הוא אמור להשתחרר בסוף החודש, והיא לא ישנה בלילה. המדינה? לא מוצאת דרכים להגן עליה.

מאסטוואל אלאזה נרצחה בשנה שעברה אחרי שבעלה יצא מהכלא, היה ברור לכולם הוא ברמת מסוכנות גבוהה. זה לא עזר, והוא חזר לרצוח אותה. גם טטיאנה חייקין נרצחה בשנה שעברה אחרי שבעלה נעצר על אלימות. הוא שוחרר מהכלא וחזר, מבלי מפריע, לרצוח אותה.

פעם בשבוע, לעיתים אף יותר, אני מקבלת שיחה כזו של אישה חסרת אונים שלא יודעת מה לעשות. היא לבד, מפוחדת. במקרה הטוב יש לה צו הגנה, אבל גם זה, ברור לכולם, נייר חסר ערך שלא יציל אותה באמת. כמחצית מהנשים שנרצחו בישראל בשלוש השנים האחרונות היו מוכרות לשירותי הרווחה. כשליש מהן הגישו בעבר תלונה במשטרה על אלימות מצד בן זוגן.

אביעד משה (צילום: פלאש 90)
גם מהכלא - ממשיך לאיים, אביעד משה | צילום: פלאש 90

עשיתי סקר לא מייצג בעמוד האינסטגרם שלי, לבדוק האם אנשים חושבים שרצח נשים הוא גזרת גורל או שמדיניות נכונה באמת יכולה לשנות משהו. הרוב המוחלט חשב שאפשר להציל נשים, 20% מהעונים בסקר הלא מייצג חושבים שגבר שרוצה לרצוח, ירצח. זה בדיוק העניין. התרגלנו לחשוב שזה אבוד. נכון, אי אפשר להציל את כולן. ישנם מקרים שסביר להניח שגם עם מערכת חינוך תקינה, ענישה חמורה ואכיפה, היו רוצחים. ועדיין, אפשר להציל נשים רבות.

לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל, אמרה לי פעם משפט שלא עוזב אותי: "אנחנו אומת הסטארטאפ, גאוני המודיעין, מסוגלים לאתר טרוריסט אי שם בארץ זרה. מסוגלים להאזין לו ולחסל אותו. אבל פה בארצנו הקטנה, המשטרה חסרת אונים מול גבר אלים שמאיים על אישתו".

לפני כמה חודשים פנה אליי מנהל של חברת אבטחה גדולה. "אני רוצה להגן על נשים מאוימות. תחברי אותי למי שצריך", כתב ככה בפשטות. בימים אלו אני יודעת שעובדים בפורום מיכל סלה על יוזמה כזאת, שתחבר נשים למי שמסוגל לספק להן הגנה איפה שהמדינה כשלה. בפורום גם מספקים כלבי הגנה לנשים שברחו מגבר אלים וחיות לבדן, כדי לאפשר להן לעצום מדי פעם עין בלילות מלאי פחד שלא נגמרים.

מודעות אבל (צילום: היחידה ללוחמה בטרור המגדרי)
לא גזירת גורל, אילוסטרציה | צילום: היחידה ללוחמה בטרור המגדרי

אפשר למצוא פתרונות, תאמינו לי. ראיתי מקרוב איך אישה שלא ישנה 7 שנים מחשש לחייה חוזרת לאט לאט לשגרה, כשהיא יודע שיש מי שמגן עליה. המדינה רק צריכה להחליט שזה מספיק חשוב, שהמלחמה בטרור היא לא רק בטרור מחוץ, היא גם בטרור בבית.