המינוח "אין הפתעות" מבטא הדדיות, כלל יסוד ודרך פעולה ביחסי ארצות הברית הגדולה וישראל הקטנה כבר 50 שנה. כאשר שר החוץ לפיד אמר לשר החוץ האמריקני "אין הפתעות" - הוא אישרר עיקרון. הוא לא דיבר על מתקפה באירן. האם ישראל עמדה אי פעם לתקוף את אירן בכוח ולא במלל? דומני שזה היה צחצוח חרבות יותר מאשר מחול חרבות. הספר "סופה בדרך לאירן" מאת אילן כפיר ופרסומים רבים בארץ ובעולם מעלים ספק גדול, שלא לומר מפאת כבוד וכובד הנושא, גיחוך גדול.

כאשר יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו מקנטר את לפיד ואת בנט - הוא מתפקד כמו טרול. לזאת ייקרא הטרלה.

12 שנים עמדו לרשותו לבצע והוא נמנע. בצדק הוא נמנע (!), אף שהיו שנים בהן היה הפרויקט האירני מוגן ומוטמן הרבה פחות מאשר היום. בתחילת העשור הקודם צירף נתניהו את יובל שטייניץ לקבינט המצומצם כדי לייצר רוב לתקיפה. שטייניץ חבר למתנגדים ומנע ממנו את משימת חייו. בלי צחוק: האיש הכי חכם בקבינט היה אז נפקד נוכח - הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שיוצג על ידי השר אלי ישי. בפרפרזה על המשפט התנ"כי: רגלים רצת וילאוך ואיך תתחר את הסוסים? - אמר הרב עובדיה: את חיזבאללה ב-2006 ואת חמאס ב-2009 לא הכרעתם, ואיך תכריעו את אירן ושלוחותיה באזור?

חדר מוניטורים בתחנת כוח הגרעינית בבושהר, אירן (צילום: רויטרס)
יותר צחצוח חרבות מאשר כוונה לתקוף, הכור בבושהר | צילום: רויטרס

שלושה רכיבים שונים משמשים כאן בערבוביה: הרשאה, עדכון, פרק זמן. ישראל לא ביקשה וכנראה לא תבקש הרשאה אמריקנית לפעולה צבאית משמעותית. ישראל עדכנה וכנראה תמשיך לעדכן את האמריקנים בפעילות כזאת. המחלוקת היא על עיתוי העדכון, על פרק הזמן שבין ההודעה לבין הפעולה. פרק הזמן צריך להיות כזה: מספיק מוקדם כדי שהאמריקנים לא יקראו על המבצע בתקשורת ודי מאוחר כדי שלא ידלוף.

המינוח "אין הפתעות" הוא מינוח סל המכיל הכול מכול: סיפוח שטחים, שינוי ניכר בסידורים על הר הבית, בנייה נרחבת בשטחי הגדה או בירושלים המזרחית. אפילו פעילות ביטחונית חשאית בארץ יעד בה קיימת שגרירות אמריקנית, מצריכה לעיתים עדכון, כי מציאת מחסה בשגרירות אמריקנית במקרה של הסתבכות היא תרחיש הנלקח בתכנון.

כאשר ג'ו ביידן, כסגן נשיא, היה מבקר בישראל, נהגו כאן להוציא הודעות על בנייה בשטחים. מדובר היה בהפקדת תוכניות בנייה שתצטרכנה לעבור שבעה שלבים של בירוקרטיה. לא היה לזה ערך מעשי אך היה לזה יתרון פוליטי - קריצה לבייס. האמריקנים ראו בזה משהו בין התרסה לגסות רוח.

מריה אלקין מול המפגינים מול ביתה
ההפגנה מול ביתו של אלקין ואשתו מריה

ארצות הברית עושה את דרכה להסכם גרעין מחודש עם השלטון האירני הנבזי. בהיעדר הסכם התקדמה אירן לגרעין במהירות רבה מאשר כשההסכם היה תקף. צריך כמובן לעשות מאמץ כדי שהתשומות הישראליות ימצאו ביטוי בהסכם המחודש. בפברואר 2015, פרסמנו במהדורה המרכזית, שהאמריקנים החליטו למדר את ישראל מהמשא ומתן בגין השימוש הפוליטי והתקשורתי הנעשה כאן במידע. זו הייתה "יש הפתעות" אמריקנית בתגובה ל"יש הפתעות" ישראלית.

לא היה, ספק אם יהיה, ראש ממשלה שיורה על מתקפה יזומה נגד אירן. הרבה יותר קל ופשוט לשלוח את כוחותינו אל אתר המגורים של זאב אלקין ולהפחיד את בתו בת ה-5 מאשר לשלוח את כוחותינו לאתרי הגרעין באירן.