מטח הרקטות לעבר אשקלון, ​ההתפרעויות בהר הבית ובמזרח ירושלים, התנגשויות​ ​אלימות ​בין כוחות משטר​ת ישראל​ ל​בין ​מאות צעירים פלסטינים ובינם לבין קיצוניים יהודים, פרץ הרגשות בקרב אזרחי ישראל הערבים – ​​כל אלו מהווים עדות לפוטנציאל הנפיצות המאיים על היציבות והביטחון ברחבי המדינה ומעבר לה​​​.

המסרים המודאגים מהעולם הערבי – בכלל זה מדינות אשר אך לא מכבר נרמלו יחסיהן עם ישראל – ומהעולם הרחב ממחישים את מרכזיותה של העיר ואת הרגישות לכל המתרחש בה. הם מחייבים מדיניות שקולה בטרם ייגרם נזק ליחסי ישראל – המדיניים, כלכליים ואף הביטחוניים – באזור ומעבר לו.

הר הבית, חמאס, ירושלים, מהומות בירושלים, הפגנה (צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90 )
להרחיק את הקיצוניים והמסיתים | צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90

אני משוכנע שלישראל יש את היכולת והעוצמה הדרושים כדי להתמודד עם כל אתגר ביטחוני. עם זאת, השתלשלות האירועים מעידה הן כי לא לכל בעיה מצוי פתרון בתחום העוצמה הצבאית והן שהתנהלות מדינית נבונה יכולה למנוע הידרדרות ביטחונית. על רקע זה, על הממשלה לטפל באירוע המתגלגל ברגישות ובתבונה הראויות לעיר מורכבת, המקודשת על יהודים, מוסלמים ונוצרים בעולם כולו.

יש לברך את בית המשפט העליון על ההחלטה הנבונה לדחות הכרעתו בסוגיית שיח' ג׳ראח, לבל תנוצל על ידי קיצוניים להלהטת הרוחות ברגע עתיר סיכונים זה. באותה רוח, על הממשלה להפגין אחריות, להמחיש שריבונות אינה נמדדת ביכולת ליצר פרובוקציות אלא במשילות שקולה, ולרסן מסיתים – ויהיו אשר יהיו – ולהרחיקם לאלתר מאזורי החיכוך.

עזה
לא הכול אפשר לפתור בכוח, ההרס בעזה

סדרת הכשלים במגוון תחומים אשר חוותה המדינה בתקופה האחרונה מחייבת בחינה יסודית של הנחות עבודה ודפוסי פעולה. כפי שמתברר שוב בשעות אלה, הדבר נכון במיוחד בתחום הביטחון.

בבוקר שאחרי תידרש ממשלת ישראל להפיק לקחים באשר לשלוש אשליות שנחשפו עתה במלוא העוצמה:

  1. ההתפכחות מאשליית השקט היחסי בירושלים, תוך התעלמות מנפיצות היחסים בין פלסטינים לישראלים בעיר והרגישות האזורית והבינלאומית למתרחש בה, מחייבת שינוי יסודי בהתייחסות לצרכי כל הדתות והאוכלוסיות בעיר והקפדה בלתי מתפשרת על הסטטוס קוו במקומות הקדושים.
  2. ההתפכחות מאשליית הבידול בין יהודה ושומרון לבין רצועת עזה וביניהן למזרח ירושלים – כאילו המתרחש באחד מהם אינו משליך על האחרים – את מחירה משלמים שוב ושוב תושבי העוטף והדרום כולו, מחייבת גיבוש אסטרטגיה חלופית אשר תגייס קואליציה אזורית ובינלאומית למהלך משולב של ביסוס הפסקת האש מול הרצועה, תכנית שיקום ופיתוח נרחבת לאוכלוסייתה וחזרה מדורגת של הרשות הפלסטינית לניהולה.
  3. ההתפכחות מאשליית היציבות בין ישראל לפלסטינים במרחב כולו מחייבת גיבוש אסטרטגיה אשר תענה על צרכי ביטחון ישראל ותשלב מהלכים ליצירת אופק מדיני (גם אם מימושו רחוק), שיפור איכות החיים של כל החיים בשטחים שבשליטת ישראל, צמצום החיכוך בין ישראלים לפלסטינים, ובכך תתרום ליציבות בשטח ולסיכויי היפרדות עתידית בין שני העמים.

>>> הכותב הוא אלוף במילואים, סגן הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר תנועת "מפקדים לביטחון ישראל"