מי שייקח את בני גנץ יעשה מצווה גדולה. זה לא המקרה בו שכר המצווה הוא רק מצווה - אלא מצווה ששכרה בצידה. חברי הכנסת של כחול לבן מביאים איתם הרבה מאד כסף, יחידות מימון רבות. זאת ועוד, כל עוד מתקיימת ממשלת מעבר, גנץ הוא ראש ממשלה חליפי, שחקן וטו, קלף מנצח, ג'וקר, שאפשר יהיה באמצעותו למנוע סבב בחירות שישי.

כחול לבן הוצאה אמש למכרז. תנאי סף אחד ויחיד הוצב במכרז: לא לחבור לנתניהו. כעת נותר לראות מי ייגש למכרז כדי להרחיב את מעגל עסקיו. בהרחבת המעגל העסקי הכוונה איננה לכסף - אלא למצביעים. מי יכול לגשת למכרז? גנץ רוצה שיאיר לפיד, שהוא בעל המפלגה המאסיבית בגוש המרכז-שמאל, ירכוש אותו, אלא שלפיד לא רוכש חברות בקשיים, עיין ערך: תל"ם של בוגי יעלון. למכרז יכול לגשת גם גדעון סער, בעל המפלגה השנייה בגודלה בימין אחרי הליכוד. יכול גם אביגדור ליברמן. שניהם אינם מגלים עניין. יכול גם רון חולדאי, שאיננו נלהב אך איננו שולל על הסף.

בני גנץ (צילום: Photo by Avshalom ShoshaniFlash90)
כחול לבן הוצאה למכרז, גנץ | צילום: Photo by Avshalom ShoshaniFlash90

 

מי שכדאי לו לקחת את טפסי המכרז הוא נפתלי בנט. פרידה מסמוטריץ' תאפשר לו להתמרכז. רכישת כחול לבן תיתן לעסק שלו מראית עין כלל ישראלית. התשלובת הזו תקרוץ ל"דתיי רצף" - חילונים מאמינים, מסורתיים ודתיים קלילים, אלה שאינם נוהגים להצביע למפלגות דתיות. סמוטריץ' מדבר בשם הדתיים הלאומיים אך הוא מכוון אל החרדים הלאומניים, אלה שכל מה שמעניין אותם זה רק סיפוח וכיסוח - לספח את השטחים ולכסח את מערכת המשפט.

נפתלי בנט ואיילת שקד הלכו בעבר על הסיסמה לפיה הוא ינצח את חמאס והיא תנצח את בג"ץ. לימים הוא מונה לשר ביטחון והחמאס המשיך להתחזק. שקד כשרת משפטים הייתה בסך הכול שרה נעימה ומנומסת. למיטב זכרוני, היא הייתה שרת המשפטים היחידה שהחליפה מתנות יום הולדת עם נשיאת בית המשפט העליון בזמנה, מרים נאור.

האולטימטום של גנץ (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
לפיד לא רוכש חברות בקשיים, לפיד וגנץ | צילום: גילי יערי, פלאש 90

גנץ נכנס לפוליטיקה בסערה והוא רוצה להימוג בשלבים. בעריכת קולנוע וטלוויזיה קוראים לכניסה כזו "קאט", מעבר חד ומהיר בין תמונות. ליציאה כזו קוראים "דיזולב" - התפוגגות, היעלמות הדרגתית, תנועה רכה. האמת היא שגנץ מעולם לא רצה באמת להיות ראש ממשלה. אחרים רצו בשבילו. הוא נקלע לסיטואציה. כמיליון ורבע ישראלים הצביעו עבורו ישירות, ועוד מאות אלפים עבור הגוש שלו, כדי שיגיע לבלפור. הוא בסך הכול רצה להגיע לראש העין בשלום. הוא רצה לשמש שר ביטחון של נתניהו. יש אומרים, לשמש מזכירו הצבאי של נתניהו.

גנץ הוא ישראלי טוב שהטעה את בוחריו. יש לו טיעונים לעונש: הוא היטעה בחידלון ולא בזדון. לא בכוונת דעת אלא בחולשת דעת. שיא חולשת הדעת נרשם באחרונה, לאחר שהבין והפנים שלצורך ענייניו הפליליים, נתניהו מתעתע בו ובציבור. הוא הסכים לתת לו זכות וטו על מינוי שופטים לעליון (!) באמצעות אסנת מארק ומירי רגב.

בני גנץ ונפטלי בנט, (צילום: פלאש 90)
שילוב בנט-גנץ יפנה לכלל החברה הישראלית | צילום: פלאש 90

תאמרו אתם, קוראים יקרים, במצב שנוצר - האם לא יהיה מכובד יותר לכחול לבן להתפרק פירוק מרצון בהליך מקוון?