בהתייחס למשוואה ולמירוץ הצמוד בין חיסונים ותחלואה, ישנם כמה דברים שצריך לקחת בחשבון. עד עכשיו התחסנו כ-45% מבני ה-60 פלוס - והדרך עוד ארוכה לפנינו. כשנגיע ל-70% מחוסנים בקרב האוכלוסייה המבוגרת, הדבר צפוי להקטין את התחלואה הקשה בישראל פי 2 למס׳ נדבקים נתון. זה שינוי דרמטי, אבל צריך להבין: אם התחלואה כיום מכפילה את עצמה בכל שבועיים, אנחנו נאיין את ההישג הזה בעוד שבועיים של הכפלות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

יש סדרה של שאלות מפתח שטרם נענו, ועלינו להיות זהירים וכנים לגבי מה שאיננו יודעים עדיין. השאלות הפתוחות שיקבעו את התפתחות המצב בשבועות הקרובים הן:

שאלות המפתח שטרם נענו:

  1. מהי יעילות החיסון למניעת הדבקה?
  2. מה קצב התפשטות הווריאנט (הזן) הבריטי בישראל?
  3. מה יהיה קצב הגעת החיסונים לישראל?
  4. מה תהיה יעילות החיסון במבוגרים מוחלשים?
  5. מה תהיה יעילות צעדי הריסון שננקטו לפני שבוע בהורדת R?

 

כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שהחיסון לא יוצר חסינות מוחלטת ממחלה קשה אלא רק ב-85%-90% בין המבוגרים, ואת העובדה שהמבוגרים הללו אחראים רק ל-80% ממקרי התחלואה הקשה בישראל, הנתונים מצטברים לירידה של פי 2. כאמור, זה לא משנה את העובדה שבלתי אפשרי לקבל גם אז מצב שבו מוכפלת התחלואה בכל שבועיים כמו שאנחנו רואים במדינות אחרות. המצב נפיץ גם כך, שיעורי התחלואה בישראל כבר היום הם מהגבוהים לנפש בעולם - ואנחנו במגמת עלייה.

אפקטיביות החיסון: כמה ימים אחרי המנה הראשונה?

הנתונים שפרסמו החברות "פייזר" ו"מודרנה" מראים שבערך 10 ימים אחרי החיסון הראשון מתחילה ההגנה מפני הנגיף, אבל קשה מאוד להעריך בנתונים בכמה מדובר. ההערכה היא בין 52%-90% ככל שאתה מושך את הזמן לכיוון המנה השנייה, שבמקרה של "פייזר" מתקבלת 3 שבועות אחרי החיסון הראשון – אך אי אפשר לדעת בוודאות מהנתונים ששוחררו במאמרים.

צריך לזכור עוד דבר; אנשים שהתחסנו ב-10 ימים האחרונים אינם מוגנים כלל. גם לאחר 10 ימים הם צריכים להיזהר ולהישמר, מכיוון שההגנה חלקית ומשום שאנחנו לא בטוחים שהחיסון מגן מפני הגנת אחרים. עליהם לקחת בחשבון שהם עלולים לדבק במידה והם התחסנו, ואנחנו לא יודעים עד כמה החיסון מגן מפני הדבקה (אף כי ההערכה מאחד המחקרים נעה סביב 66%).

השפעת חיסון בבני 60+ (אינפוגרפיקה: N12)
השפעת החיסון על בני 60 פלוס | אינפוגרפיקה: N12

ומה לגבי מערכת החינוך?

לפני כשבוע וחצי, ההמלצה של קבינט המומחים הייתה לשמר את כיתות א'-ו' פועלות ביישובים הירוקים והצהובים ולסגור את שאר הכיתות הגבוהות יותר ואת החינוך בערים אדומות, משום שרואים שיש עלייה מונוטונית בשיעורי ההדבקה ככל שעולים בגיל.

לגבי השפעת הצעדים שננקטו והצורך בהחמרתם:

את ההשפעות של המגבלות שהוטלו עד עכשיו אנחנו עוד לא צפויים לראות, אלא רק בעוד 4-3 ימים. לכן ישנן שתי אפשרויות: או שהתוצאה מספקת ונתחיל אז לראות בלימה משמעותית, אם לא - צריך להבין שאם ננקוט בצעדים, זה עלול להיות מאוחר מדי, בפרט מתוך ידיעה שהווריאנט הבריטי כבר מתפשט בארץ.

לגבי אסטרטגית החיסונים בבריטניה, הדוגלת במתן חיסון אחד בלבד ודחיית המנה השנייה בכמה חודשים, וכן ׳ערבוב׳ סוג חיסונים אחר במנה השנייה.

ההחלטות הללו שמקבלת ממשלת בריטניה הן לטעמי צעד נואש. המשמעות היא ללכת נגד הפרוטוקולים המדעיים, לעבוד בשיטה שלא תוקפה ולא נוסתה. אף אחד לא יודע לכמה זמן יעיל החיסון אם המנה השנייה לא ניתנת בזמן.

צריך לזכור שהאוכלוסייה שמתחסנת עכשיו היא האוכלוסייה המבוגרת. מערכת החיסון שלה יותר חלשה, הם זקוקים למנה השנייה בזמן כדי לפתח את התגובה המיטבית שראינו בניסויים הקליניים. תודה לאל, למדינת ישראל אין את המצוקה שמחייבת אותה לקבל החלטות מהסוג הזה – ואנחנו נמשיך במסלול במתן שתי המנות לאוכלוסיות בסיכון, לפי הפרוטוקולים המקובלים.