שתי מערכות הבחירות האחרונות בארצות הברית הביאו איתן הפתעה משמעותית. בבחירות 2016 הופתעה קהילת המודיעין האמריקנית ממעורבות הרוסים בבחירות לטובת טראמפ, דרך הרשתות החברתיות. ארבע שנים לאחר מכן, שוב התרחשה דרמה שאיש לא דמיין - ההסתערות על הקפיטול שתפסה את מי שהיה אמון על אבטחת הקונגרס, על כל המשמעותיות הסמליות הכרוכות בכך, לא מוכן. 

כעת יידרשו הרשויות בארצות הברית לתחקיר נוקב, כיצד התרחשה הדינמיקה שהובילה ממילים במרחב הדיגיטילי - לשכנוע ולמעשים, ומה בדיוק אירע בשבועות שלפני כן. במכתב שהוציאו ב-16 בינואר ראשי ארבע הוועדות החשובות בקונגרס לבכירי מערך המודיעין והאבטחה, הם התחילו לדרוש תשובות, והדגישו שבכוונתם לבדוק האם מדובר בכשל מודיעיני או בכשל אבטחה.

דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
הוביל "קנוניה וירטואלית", הנשיא לשעבר טראמפ | צילום: רויטרס

השאלה האם מדובר באי הבנה שה"מורדים" ייצאו מהמרחב הדיגיטלי ויעלו לוושינגטון ה"אמיתית" תצטרך להתברר, ולו רק מפני שבלעדי ההתמודדות איתה ייתכנו אירועים דומים בעתיד. הוויכוח, יש להניח, יעסוק גם בשאלות על מי הייתה האחריות למנוע את ההפתעה, האם יש גורם אחד שהיה צריך לצלצל בפעמון והאם יש מסגרת חוקית מתאימה לטפל בקיצוניים מבית. אלא שייתכן שמדובר בלקח אחר, שצריך היה להילמד כבר בעקבות בחירות 2016.

מעצר של תומך טראמפ מחוץ לגבעת הקפיטול (צילום: רויטרס)
כשל מודיעיני, תומך טראמפ נעצר | צילום: רויטרס

התחקירים, הדוחות והספרים שהתפרסמו מאז בחירות 2016 מלמדים על הכישלון האמריקני העמוק להבין את היכולת ליצור השפעה מתואמת בין גורמים שונים במרחב הדיגיטלי, בלי שמתקיים תיאום בפועל בין הגורמים הללו. בחקירות, חיפשו רשויות האכיפה והתביעה את קיומה של "קנוניה" בין טראמפ לרוסים, ולא הבינו ששיתוף הפעולה הזה לא התבצע סביב שום שולחן משותף. זה קרה, פשוט, מכוח היכולת שהמדיום הדיגיטלי מאפשר לכל צד להדהד את הצד האחר במהירות. לכן, לא היה גורם שהיה כשיר ארגונית, חוקית, תפיסתית וטכנולוגית, להפעיל מאמץ, לאתר, להבין ולסכל את הקנוניה הווירטואלית הזאת.

נדרשת חשיבה חדשה על המרחב הווירטואלי

בארבע השנים שחלפו מאז, נלמדו הלקחים באופן חלקי בלבד. נראה שהרשויות המשיכו לחפש השפעה מצד מדינה זה, באמצעות כסף, ב"רחוב הראשי" של האינטרנט - כלומר בפייסבוק ובטוויטר או אפילו באמצעות מתקפת סייבר. ההמלצות לאסדרה, לפיכך, התמקדו בצורך לא לאפשר לרוסים לרכוש פרסום פוליטי בפייסבוק.

הרשת החברתית פרלר (צילום: Olivier DOULIERY / AFP )
רשת שוליים שיצאה לעולם האמיתי, פארלר | צילום: Olivier DOULIERY / AFP

עם זאת, אותה "קנוניה וירטואלית" שהתקיימה בפייסבוק וטוויטר בין טראמפ לבין הרוסים בבחירות 2016, התקיימה בבחירות 2020 בין טראמפ לתומכיו, שביניהם ניאו-נאצים ומאמיני קונספירציות ברשתות השוליים. רשויות המודיעין והאכיפה כשלו באיתור הקנוניה הזו, שצד אחד לה הוא נשיא מכהן, שמטרתה "להציל את אמריקה". הם לא חיפשו ברשתות השוליים, התארגנויות קבוצתיות, להבדיל ממפגעים יחידים. כמו כן, הם בעיקר לא הבינו את הקשר בין רשתות השוליים לבין הרשתות ההמוניות, ואת הסיכוי שהאינטראקציה בין טראמפ בטוויטר ובפייסבוק, לבין הקבוצות ברשתות 4chan ופארלר, תתורגם להסתערות בפועל.

נדרשת כאן מסגרת תפיסתית חדשה, מפני שהשפעה משותפת בצורת קנוניה וירטואלית ניתן לממש הן בשילוב בין קמפיין זר למקומי, הן בין קמפיין של מפלגה לעמותות סובבות, והן בין מועמדים ומפלגות לבין קבוצות קיצונים ותומכי קונספירציות ברשתות השוליים.

ישראל נותרה חשופה

כפי שהוכח במערכות הבחירות האחרונות, גם בישראל אין מי שתפקידו להבין בזמן אמת את התמונה הכוללת של קנוניה וירטואלית. אין מי שתפקידו לחבר את הנקודות בין אירוע סייבר, דיס-אינפורמציה או אירוע תקשורתי אחר שמהודהד על ידי מועמדים ומפלגות לבין המתרחש ברשתות השונות ובקבוצות. מזכיר ההגנה האמריקני לאון פנטה, הגדיר לפני כעשור את המושג "סייבר פרל הארבור" כדי לבטא חשש מהפתעה אסטרטגית שתתרחש במרחב הדיגיטלי ותשפיע על המציאות שמחוצה לו.

תהילה שוורץ אלטשולר (צילום: נורית יהלומי, המכון הישראלי לדמוקרטיה)
תהילה שוורץ אלטשולר | צילום: נורית יהלומי, המכון הישראלי לדמוקרטיה
תא"ל (במיל') איתי ברון (צילום: חן גלילי, המכון למחקרי ביטחון לאומי)
תא"ל (במיל') איתי ברון | צילום: חן גלילי, המכון למחקרי ביטחון לאומי

האמריקנים חוו זאת בהסתערות גל הקפיטול. אם אנחנו רוצים למנוע "יום כיפור סייברי" אצלנו, חובה להשקיע עכשיו מאמץ תפיסתי בהבנה של מה שהתרחש בארצות הברית ומה ניתן ללמוד ממנו לגבינו.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה; תא"ל (מיל') איתי ברון הוא סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי.