החומה המרוקאית - מפעל בניה אדיר - נמתחת לאורך לא פחות מ-2,700 ק"מ של ישימון צחיח ומסוככת על רוב חלקי המושבה הספרדית לשעבר שנכבשו על-ידי מרוקו ב"מצעד הירוק" של רבבות אזרחים לפני 45 שנים. זו החומה השניה באורכה בעולם אחרי החומה הסינית המפורסמת. כיום מפוזר משני עבריה שדה המוקשים הגדול ביותר בעולם! כ-100,000 חיילים מגינים עליה בעזרת חיישנים, מצלמות ותצפיות מהאוויר. "חומת הבושה" מכנים אותה לוחמי הסהרה, שאף פעם לא הצליחו להתגבר עליה. מדי שנה הם עורכים את טקס "אלף העמודים" יחד עם תומכים בעצמאות הסהרה המערבית מרחבי העולם. ותמיד, כמובן, משווים את החומה הזו ל"חומה" שלנו בגדה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ויש, לכאורה, קווי דמיון נוספים: הסהראווים - כמו הפלסטינים - תובעים עצמאות ללא תנאי. הם דורשים לסלק את המוני "המתנחלים" שיישבה מרוקו בסהרה. אף הם הכריזו על "מדינה" (1976), שזכתה להכרה בין-לאומית רחבה וערפאת הלך בעקבותיהם (1988). גם שם וגם אצלנו הושגו הסכמים להסדר - מרוקו סיכמה עם הפוליסריו ב-1991 על עקרון של הגדרה עצמית על בסיס משאל-עם ואח"כ בא אוסלו (1993) עם יעדים משלו. בשני האזורים מציעות המדינות החולשות עליהם אוטונומיה לתושבים המקומיים ובשתי הזירות לא הולידו שנות דור של משאים ומתנים שום פשרה.
כפי שהפלסטינים נשענו כל השנים על מדינות ערביות, כך לוחמי הסהרה נשענים על אלג'יריה שקלטה עשרות אלפים מהם במחנות פליטים בטינדוף. אין מדינה ערבית שמוכנה להילחם עוד למען הפלסטינים ובקרוב מאד יתברר עם הנשיא החדש של אלג'יריה, תבון, המאושפז כעת בגרמניה, מוכן לעימות עם מרוקו. ההימור שלי? בשום אופן לא! השכנה השניה, מאוריטניה, ויתרה מזמן על נתחי הסהרה, שהותירו לה המרוקאים.
הצורך של המלך הקודם, חסן השני, להשיג תמיכה אמריקאית בסיפוח מה שקרוי כעת "המחוזות הדרומיים" הניע אותו בשעתו לשדרג באופן דרמטי את קשריו עם ישראל. הוא פעל, בין היתר, באמצעות קבוצה של יהודים מרוקאים מתנועת "זהות ודו-שיח ", שהבולט בחבריה אנדרה אזולאי משמש עד היום יועץ בכיר למלך (ובתו עומדת בראש אונסק"ו). בהשפעתו, אגב, הוכנסה עכשיו לבתי הספר תכנית ללימוד ההיסטוריה היהודית.
בקצרה: היכולת שלנו לטייל במרוקו, להשתתף בהילולות ועוד תחומים רבים של שיתופי-פעולה, מקורם במאבק הנטוש על הסהרה. גם עכשיו אם ייאות ג'ו ביידן להכיר בריבונות המרוקאית שם, או אז יסכים המלך מוחמד הששי לנורמליזציה עם ישראל. טראמפ שקל עיסקה כזו אבל חשש מכמה סנטורים תומכי הסהראווים.
בתוך זמן לא רב יתבהר האם עשו הסהראווים טעות כאשר שיתקו לפתע את התנועה במעבר הגבול גרגראת שבו מתנהל המסחר בין הסהרה למאוריטניה. מאות משאיות שהובילו סחורות ודגים ליעדים אחרים באפריקה נתקעו שם ונגרמה האמרה מסחררת של מחירי מזון. הבטלנים במדים של כוח האו"ם שם מיהרו להתקפל, ממש כמו שעושים עמיתיהם במרחב שלנו. ב-13 בנובמבר פתח צבא מרוקו את המעבר בפעולת-בזק נקיה, ללא נפגעים. מאז הם ב"מלחמה" ומיודענו ארדואן כבר מאותת לאלג'ירים שאם רק ירצו מוכנה טורקיה לעמוד לצידם. צריך לקוות שישיבו לו "תודה! אין צורך!".
על כל פנים אין חשש שמרוקו לא תוכל להדוף מתקפה כוללת אם תבוא מצד אנשיו של בראהים גאלי, רמטכ"ל הפוליסאריו. האמירויות ובקרוב גם ירדן כבר פותחות קונסוליות באל-עיון, בירת הסהרה –צעד של הכרה בריבונות המרוקאית במדבר שלמעט פוספטים אין בו הרבה פרנסה לכחצי מיליון תושביו.