לפני מספר שנים אחרי יציאת ישראל מעזה ביקש הצבא מהחקלאים בעוטף להפסיק לעבד את השדות במרחב הגדר, קטע ברוחב 400-200 מטרים ממזרח לגדר. למי שגדל על האתוס "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו" שקבע יוסף טרומפלדור, החקלאות היוותה גורם מכריע בכינון מדינת ישראל.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

מרחב החיץ שכלוא בין המכשול הנבנה לבין גדר הגבול נאמד בכ-15 אלף דונם, ומשתרע לאורכה של רצועת עזה. בצבא חששו מפגיעה בחקלאים, ירי צליפה או פיגוע במי שעובד בסמוך כל כך לגבול. והנה עכשיו בוחנים באוגדת עזה לאפשר לחקלאים לחזור למרחב החיץ, לחזור ולעבד את האדמה על הגבול. יש כאן לא רק נימוק כלכלי, אלא בעיקר אמירה ערכית – "עד המטר האחרון", היכן שיש חקלאות עברית, יש חיים ויש ביטחון.

מבט על שדות כיסופים (צילום: N12)
מבט על שדות כיסופים | צילום: N12

אבל צה"ל קונה בתקופה האחרונה גם ירקות מתוצרת תורכיה. ולא רק הוא גם רשתות המזון הגדולות. בבסיס ההחלטה הזו עומדות 2 טענות: קונים רק כשאין ירקות ישראליים וקונים בחו"ל כדי להביא לירידת מחירים. שני הנימוקים הללו לא מחזיקים מים. חקלאים ישראלים משמידים יבול בגלל תחרות פרועה ו"שוק חופשי", ומחיר הירקות לא יורד. רק השבוע הגיעו מחירי עגבניות השרי ל-35 ₪ לקילו.

חקלאי ותיק מעוטף עזה מספר שבצעירותו, הסביר לו מדריך מנוסה ממשרד החקלאות שמי שרוצה להצליח חייב להיות הכי טוב, "זה 50% מההצלחה. החמישים הנותרים תלויים באלוהים שיוריד גשם". את החלק של להיות הכי טובים ומקצועיים ממלאים חקלאי ישראל. החקלאות הישראלית היא שם דבר בעולם, היי טק של ממש. מכל העולם מגיעים ללמוד מאיתנו. הבעיה היא המדינה.

מבט על שדות כיסופים (צילום: N12)
מבט על שדות כיסופים | צילום: N12

ישראל היא מהמדינות הבודדות בעולם בהן אין הממשלה מסבסדת את החקלאים. לאחר שנשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי, ביטל את מכסות היצור המוטלות על ענפי הבקר והחלב, הציבו החקלאים הצרפתים עדרי בקר שסתמו את רחובות פריז, והנשיא נכנע. לא רק צרפת, מרבית מדינות אירופה מסבסדות עכשיו את החקלאות, אפילו ארה"ב הקפיטליסטית. החקלאות הישראלית נמצאת בסיכון אמיתי להישרדות במתכונתה הנוכחית, לנוכח הלחצים הכלכליים הרבים עימם נאלצים החקלאים להתמודד. הלחצים נוצרים ממחירי המים, הקצאות עובדים זרים, פערי תיווך גבוהים ותמיכה חלקית מצד גופי הממשלה האמונים על קיומה.

בראייה כלכלית צרה אפשר לטעון שישראל אינה תלויה בחקלאות ישראלית לביטחון תזונתי ומכאן שהסתמכות על יבוא תוכל להפוך את המזון לנגיש יותר ותוריד את יוקר המחיה. אבל בראייה רחבה קיימים היבטים נוספים כמו היערכות נכונה לאספקת מזון תחת שינויי האקלים, שמירה על מגוון רחב של פירות וירקות לאורך השנה, יציבות מחירים ואספקה בתקופות של קשיים בתובלה בין-לאומית, במיוחד בחירום, כשאף אוניה או מטוס זרים לא יגיעו לכאן מחשש לפגיעה. ישנה חשיבות רבה לשמר את היכולת הקיימת של ישראל לגדל מזון לצריכה המקומית.

החקלאים הם יצרני מזון מרכזיים וחשובים. כדי שישראל תבטיח את הביטחון התזונתי שלה יש להבטיח את קיימות החקלאים. הערך "עד התלם האחרון", הוא לא אֲמִירָה בְּעָלְמָא, הוא אמיתי וחשוב. היכן שעוברת המחרשה עובר הגבול. יש ערך לצורת התיישבות חקלאית המתפרשת על פני מרחבים גדולים. בימים אלה עולה קמפיין לסימון פירות וירקות מתוצרת הארץ ברשתות המזון. מי שקונה כחול לבן, משפיע. זה לא רק תמיכה בחקלאות ישראלית, אלא עידוד מנועי צמיחה שמניעים מעגלי פרנסה לרבים. זה חשוב במיוחד בימים אלה של תקופת הקורונה.