בתחילת השבוע צפיתי בריאיון עם מירי רגב אצל אופירה וברקו ולא יכולתי להתאפק, אז התיישבתי וכתבתי לה מכתב פתוח. בסופו של דבר, שנינו גדלנו והתחנכנו בקרית גת. התיכון שלנו היה אחד מבתי הספר המובילים בארץ, כאשר טובי המורים הובאו לשם על מנת להעניק לתלמידים את הטוב ביותר. רשימה מפוארת של בוגרים מכל העדות הביאה לעיר שלנו המון גאווה וכבוד וקרית גת נחשבה כגן עדן לילדים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בשכונה שלנו, שכונה א', גרו יחדיו משפחות מכל התפוצות. אנחנו הילדים שיחקנו בחוץ כדבר שבשגרה, ועניין המוצא בכלל לא היה על הפרק. עם זאת, כששרת התחבורה תבעה את עלבונם של כמיליון וחצי מצביעי הליכוד, נזכרתי איך תמיד סיפרה על חווית הקיפוח והאומללות אותה חוותה כילדה. הדברים שלה היו מנוגדים באופן מובהק לזיכרונות הילדות שלי, מה שעורר בי את התחושה שבכלל לא גדלנו באותה העיר.

את המכתב פרסמתי בפייסבוק, ומאז אני מוצף בתגובות בלתי פוסקות. בשלב מסוים צלצל אליי סמי אבזרדל, המתופף שלנו בתיסלם. 40 שנה הוא יושב מאחוריי בהופעות, 40 שנה אני יושב מאחוריו בנסיעות - משפחה לכל דבר. אני מצדי שמחתי שהוא צלצל, והוא מצדו רצה לשמוע איך אני מרגיש עם התגובות. שיתפתי אותו וסיפרתי לו שלצד המון תגובות שמחה שמחזקות את הזיכרונות הנפלאים מקרית גת, יש גם המון תגובות נאצה.

דיברנו ארוכות וכמעט לא הסכמנו על כלום. בסוף השיחה סמי שאל אותי "איך זה שאיתך אני מרגיש אהבה למרות חילוקי הדעות בינינו?". חשבתי, ועניתי לו שהעניין הוא פשוט; מאחורי הפוסט או שיחת הטלפון נמצא אדם עם שם ופנים, אולי אפילו אדם שאתה מכיר. מאחורי המחלוקת נמצאים אנשים עם שמות, פנים ורגשות, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו.

תמים מי שחושב שהשרה רגב שלפה את עניין ההתנצלות של אייל ברקוביץ' במהלך הריאיון - מדובר במהלך שקול ומתוכנן. מיטב המוחות ישבו ותכננו גם את האמירה הזו, וגם את הדציבלים בהם היא נאמרה - וזה עשה את העבודה. מצד אחד נוצרה תחושת הביחד של הנעלבים, ומצד שני כל מי שלא בקבוצה הזו, הוא הרעה החולה שהכל קורה בגללה.

קראו לי נאיבי או יפה נפש, אבל לדעתי לממשלה שנבחרה בקלפי יש חובה עליונה לשמור על אחדות העם. הדברים צריכים להיאמר על ידי כל חבריה, ובמיוחד על ידי הקברניט בקול רם וברור. אחרת, הספינה שגם כך שטה על מים סוערים בימים אלו - תשוט למקומות שאנחנו ממש לא רוצים להגיע אליהם בהמשך.