בכל שנה בחנוכה אנחנו מודים על הניסים והנפלאות, וחושבים על נס פך השמן שהתרחש לפני כמעט אלפיים שנה, והנה בחנוכה תשפ"א אנחנו מתפללים לנס שעומד לנו ממש מול העיניים: חיסון לקורונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כן, אחרי שנה הזויה ומסויטת, העובדה שבתוך כמה חודשים בני אדם הצליחו לפתח חיסון לנגיף שעד לפני שנה הם בכלל לא הכירו, היא נס. לא פחות.
ולמרות זאת, יש מי שכבר מתנגד. זוכרים את אלו שאמרו לנו שהקורונה היא בסך הכל שפעת? הם אלו שיאמרו שהחיסון בכלל לא בטוח. מכירים את חסידי תאוריות הקונספירציות? הם יאשימו את הממשלה וחברות התרופה בקנוניה על חשבון הציבור.
אחרי שנים שבהן מחלות כמו שחפת, חצבת ופוליו כמעט הודברו הודות למדיניות נוקשה של חיסוני ילדים, התחילה לקום תנועה של מתנגדי חיסונים, שטוענים כי הם מזיקים ועלולים לגרום לפגיעות קשות. יש להם מצגות והרצאות ופורומים באינטרנט, יש להם סיסמאות ומנהיגים וסרטונים, אבל חסר להם דבר אחד: הוכחות מדעיות.
אל תרגישו רע - אנחנו לא לבד בעניין הזה. בשנה שעברה מתו בעולם רבע מיליון אנשים מחצבת, עלייה של 50% בשלוש שנים, והנתון הכי גבוה בדור האחרון. למה? כי כשמפסיקים לחסן, מגפות מתפשטות.
לצד המתנגדים המקצועיים (או האידיאולוגים, אם תרצו), יהיו את אלו שיחששו מחיסון שפותח בהליך מהיר, בלוחות זמנים חסרי תקדים. אפשר להבין אותם - גם אני הייתי רוצה להמתין חמש שנים ולראות כיצד החיסון משפיע. אבל אין לנו חמש שנים. אין לנו אפילו הרבה פחות מזה.
"כשמפסיקים לחסן, מגפות מתפשטות"
ההחלטה אם להתחסן היא אומנם אישית - אבל התוצאות שלה נוגעות בצורה ישירה לכלל החברה. ביכולתנו לעצור את המגפה, להחזיר (עד כמה שניתן) את החיים לנורמליות, ולהתחיל לשקם את ההריסות הכלכליות והחברתיות של השנה הזו, אבל היכולת הזו תלויה בהחלטה של מיליוני אזרחים פרטיים.
ובכל זאת - אסור לנו להכריח אנשים להתחסן. מה לעשות, למרות החשיבות של העניין, זו עדיין פלישה גסה מדי לתחום הפרט. מישהו באמת חושב שאפשר לכפות על אנשים לעבור הליך רפואי? עם כל הזכויות שהופקעו מאיתנו בזמן הקורונה, זה באמת כבר צעד אחד יותר מדי.
אבל זה לא אומר שצריך להתחנן בפני אנשים שיתחסנו. ברחבי העולם (המערבי, לפחות) פתרו את הבעיה הזו בדרך פשוטה – רוצים להכניס את הילד שלכם לגן? אין בעיה, אבל יחד עם הצ'קים השנתיים תביאו לנו גם את תעודת החיסונים שלו. אתם מתנגדים לחיסונים וחושבים שמדובר באסון? גם בסדר, רק קחו בחשבון שזה אומר חינוך ביתי.
אותו הדבר צריך לקרות עם החיסון לקורונה: מי שמסרב להתחסן יוכל להמשיך בחייו כרגיל, אבל הוא ייאלץ להיתקל בבעיות כשירצה להיכנס למקומות הומי אדם כמו מסעדות, אירועי תרבות צפופים ושדות תעופה. אותו אדם גם יצטרך לקוות שאת העבודה שלו הוא יוכל לעשות מהבית.
לכולנו קשה להתמודד היום עם ההגבלות של הקורונה, וגם אני לא תמיד זוכר להקפיד בכל רגע על כל הנחייה (מה שלפעמים גורר ביקורת עליי בלי להבין את הסיטואציה השלמה). אבל זה היופי בחיסון – הוא אמור לשחרר אותנו מהאובססיה הזו.
כאחד שנמצא בקבוצת סיכון (אני כבר לא צעיר, ואף פעם לא סבלתי מחוסר משקל) אני ארוץ להתחסן ברגע שזה יהיה אפשרי. במקביל, אני גם ארצה לדעת מי בחר שלא לקבל את הזריקה הזו, כדי להמשיך לכבד את דעתו ורצונו – אבל ממרחק. בכל מקום בו אהיה, אם זה התור לביטוח לאומי בעפולה, הדיוטי פרי בנתב"ג או אולם הכדורסל בירושלים, ארצה לדעת שאני נמצא במרחב בטוח.
"ארוץ להתחסן ברגע שזה יהיה אפשרי - וגם ארצה לדעת מי בחר שלא לקבל את הזריקה הזו"
והכי טוב יהיה אם המדינה תצא במסע הסברה ברור, שלא מתעלם מהשאלות אבל נותן תשובות מרגיעות ומסר צלול, ואז בכלל לא נזדקק לצעדים האלה.
במחשבה שנייה, יש גבול לכמה ניסים אפשר לבקש.