האמריקנים ילכו בנובמבר לבחירות, וכך זה קורה בכל ארבע שנים. תמיד בנובמבר. האמריקנים בוחרים נשיא ובאותה עת, הם בוחרים בעלי משרות נוספים; מנציגים לקונגרסים של מדינותיהם, ועד לחוקרי מקרי המוות. כן כן, גם אלו נבחרים בארה"ב על ידי האזרחים. אבל במרכז, במוקד, בעין הסערה הפוליטית, עומדים בכל נובמבר רביעי, שניים: מועמד הרפובליקנים ומועמד הדמוקרטים לנשיאות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
סיקרתי את הבחירות לנשיאות בארה"ב ופגשתי את הנבחרים כעיתונאי וכיועץ התקשורת לראש הממשלה יצחק רבין, מאז שנבחר רונלד רייגן ב-1980 דרך ג'ורג' בוש האב, ועד לביל קלינטון ב-1993.
הדבר המרשים ביותר שבו הבחנתי בשתיים מתוך שלוש מערכות הבחירות הללו, הוא המעבר החלק, המובנה, והמובן מאליו, של כל מערכת הממשל, כאשר נשיא רפובליקני מחליף נשיא דמוקרטי (רייגן את קארטר) ודמוקרטי מחליף רפובליקני (קלינטון את בוש).
לא רק הנשיא מתחלף כדייר בבית הלבן, אלא יחד עמו כל אנשי צוות היועצים הבכירים בבית הלבן ובמועצה לביטחון לאומי, במשכן סגן הנשיא ובכל המשרדים הפדרליים. כל שגרירי ארה"ב בעולם מציעים לנשיא הנבחר את התפטרותם, כל המערכת האדירה הזאת מתחלפת באופן מסודר, מאורגן ובעיקר - ברור מאליו.
זו תופעה מרשימה מאוד בעולם המודרני, שבו לא כל חילופי השלטון מתנהלים כראוי וכמצופה. גם הפוליטיקה האמריקנית ידעה טריקים ושטיקים פה ושם (אנשי הבית הלבן של הנשיא היוצא קלינטון שיבשו במחשבים את האות W שבשמו האמצעי של הנשיא הנכנס בוש). אבל חילופי שלטון חלקים, למרות חילוקי דעות רעיוניים ופוליטיים חריפים, הם מאבני הדרך היותר מרשימים בפוליטיקה האמריקנית, שיודעת להתנצח ולהתווכח ולומר דברים בוטים אלו על אלו - עד לביצוע החלפת השלטון.
חילופי העקיצות והמהלומות המילוליות בין טראמפ לבין ביידן בקמפיין הנוכחי הן דוגמה מצוינת להתנהלות הפוליטית האמריקנית בעת מסעי בחירות. היו לא מעט התנצחויות בין מועמדים לנשיאות על תוצאות הבחירות, שהגיעו אף לבית המשפט העליון - אבל ההכרעות כובדו, ואני ראיתי והתרשמתי מאוד.
בינתיים נאחל לטראמפ איחולי החלמה מהירה, כדי שנוכל לחזור לצפות במשחק הדמוקרטי הלא נקי במיוחד - אבל כנראה אחד המרשימים בעולם.