במונחי הקורונה ישראל היא מדינה אדומה, כזו שאף אחד לא חושב להתקרב אליה כרגע, שמדינות מזהירות את האזרחים שלהן שלא לבקר בה כעת, שחולמת על היום (שכרגע נראה די רחוק) שתיירים מחו"ל יחזרו לנסוע ולטייל בנופים שלה. אבל בעצם אם מגדירים תיירים כאזרחים זרים שמגיעים באופן זמני למדינה אחרת, אז יש לנו אלפי ואפילו עשרות אלפי תיירים שמסתובבים פה, ואפילו לא צריך לפתוח בשביל זה את נתב"ג: אני מדבר על השב"חים הפלסטינים, שבקיץ האחרון גילו מחדש את מדינת היהודים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

כתבות ודיווחים מציגים את התופעה הזו, שהגיעה לשיא במהלך חג הקורבן אבל ממשיכה גם בימים אלו: בכל יום מאות ואלפי פלסטינים מגיעים לנקודות ידועות בקו התפר ופשוט חוצים את הגבול (אם קיים כזה בשטח) לעבר ישראל. מה הם עושים פה? הם פחות בקטע של מלונות ושופינג - בעיקר עובדים, אבל גם מבקרים משפחה, מטיילים וכמובן הולכים לים - בילוי נדיר למי שגר מעבר לקו הירוק.

אף אחד כמובן לא בודק את הדרכון או את אישורי המעבר של אותם אנשים, בוודאי שלא דורש מהם בידוד של שבועיים או הצהרות בריאות - ואפילו לא מוודא שלא מדובר במקרה במחבלים פוטנציאליים.

שב"חים פלסטיניים חוצים לישראל דרך פירצה בגדר (צילום: החדשות12)
גילו מחדש את מדינת היהודים. שב"חים חוצים לשטח ישראל | צילום: החדשות12

ממיתר שבדרום ועד חריש שבצפון, הפלסטינים מצאו חו"ל מושלם: קרוב, זול וכזה שלא דורש בירוקרטיה ובדיקות. זה קורה הרבה בזכות השקט הביטחוני ששורר כאן בשנים האחרונות, כאשר פיגועי ההתאבדות וגלי הטרור שכחו כמעט לגמרי, והמאמצים לחסום כמעט הרמטית את קו התפר התחלפו באדישות מול המעבר והגבול הפרוץ. יש שאומרים שאנחנו אפילו מעודדים בהעלמת עין את העניין הזה, וראינו שגם הרצח של הרב שי אוחיון בפתח תקווה לא שינה את המצב.

אז אמנם כולם מרוצים, אבל בכל זאת יש רק בעיה אחת עם כל העסק: זה לא הגבול בין דנמרק לגרמניה, בין סלובניה לאיטליה או בין שוויץ לצרפת (שכולם, אגב, מתפקדים כגבולות פעילים מאז תחילת משבר הקורונה). יש לנו עבר עשיר (וגם הווה) של פיגועים ופעולות איבה שביצעו פלסטינים שהסתננו לישראל. איך פתאום זה לא מפריע למערכת הביטחון שאנשים מג'נין, טול כרם, רמאללה וחברון מסתובבים באופן די חופשי מעבר לקו הירוק?

אירוע דקירה בצומת סגולה פ"ת (צילום: דוברות הצלה פתח תקווה )
גם הרצח של הרב אוחיון לא שינה את המצב. הפיגוע בפ"ת | צילום: דוברות הצלה פתח תקווה

ומה עם הפלסטינים שמחזיקים באישורי עבודה, ורואים שכל הבירוקרטיה והוכחת העבר הביטחוני הנקי שלהם לא משנה כלום אם אפשר פשוט להיכנס לישראל מבלי שמישהו יטרח להתעניין בך?

אני בהחלט מבין את אותם פלסטינים - הקורונה שגרמה כאן למשבר כלכלי גדול ריסקה כמעט לגמרי את המשק הפלסטיני, ובני אדם יעשו הכל כדי להביא לחם הביתה. גם ה"תיירים", אלו שבאים ליום אחד של טיול בישראל, לא מחפשים כאן צרות ועימותים, ולא מגיעים בשליחות של ארגוני טרור, אבל אשמח לדעת שמישהו באמת יודע מה קורה אצלנו בגבולות. כפי שרושמים ובודקים יהודים אמריקנים או ישראלים שחוזרים מחו"ל (עדיין יש כאלו), כך גם צריך לבדוק ולאשר כניסה של פלסטינים. זה דבר כל כך בסיסי שלא צריך להסביר אותו.

מחסום קלנדיה (צילום: פלאש/90 )
רוצים לאפשר לאנשים להגיע? תנפיקו עוד אישורים. מעבר קלנדיה | צילום: פלאש/90

ואם החליטו במערכת הביטחון או בממשלה לשנות מדיניות ולפתוח את הגבולות - אולי ראוי שגם אנחנו נדע מזה?

זה לא שאין לנו דרך לעשות את זה. ישראל מנפיקה אישורי שהייה ומעבר להרבה מאוד פלסטינים, בעיקר לצורך עבודה בארץ. ככה אנחנו אמורים לווסת ולשלוט על זרם הנכנסים, ולדעת - פחות או יותר - מי נמצא בארץ. רוצים לאפשר לעוד אנשים להגיע? אין בעיה - תנפיקו עוד אישורים, תפתחו מעברים ושערים, ותעשו זאת בצורה מסודרת.

איכשהו יש לי תחושה שזה לא עומד לקרות. אנחנו כבר יודעים איך זה בישראל - הזמני הוא הקבוע ולפעמים חצי קריצה חשובה יותר מנוהל בירוקרטי מסודר.