הסגר המהודק שמוטל עלינו עכשיו, כולל השבתה מוחלטת כמעט של המשק, יביא - כך הכל מייחלים - להקטנת התחלואה מהנגיף קורונה. אבל מחירו עצום לכלכלת ישראל, לחברה הישראלית. הפגיעה הנוראה באזרחים, כאלו שמפעלות חייהם יורדים לטמיון מבלי יכולת לשקם את עצמם, הרבים שמאבדים את מקור פרנסתם, הם הקורבנות של המצב הקשה כל כך שאליו נקלענו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אל המצב הזה נקלענו בשל הנגיף, ובשל ההתנהלות הלא אחראית של מקבלי ההחלטות, בראשות ראש הממשלה נתניהו. גם חוסר המשמעת וחוסר ההתחשבות בזולת של אזרחים רבים, תרמו תרומה לא מבוטלת לכאוס הנורא הזה.
אחרי הסגר, כשההגבלות יוסרו ושוב יהיה אפשר לחזור לשגרה, נצטרך להתחיל הכל מחדש. נצטרך לשחזר את פאר היצירה הישראלית בתעשייה, בהייטק, בחקלאות; נצטרך לשקם את מערכת הבריאות הצמאה והרעבה, שהנגיף שחק וסחט עד דק את שארית יכולותיה ומשאביה; נצטרך להתחיל הכל מחדש. את מפעלות התרבות היצירתיים, התיאטרון, הקולנוע, בית הספרים הלאומי, האקדמיה החוקרת, את הכל נצטרך להתחיל מחדש.
אבל כדי לשחזר את ההצלחה שהייתה כאן לפני ימי הקורונה בכל התחומים הללו, נזדקק לקברניטים בעלי חזון ושאר רוח. מנהיגים בעלי ראיה למרחוק, בעלי אומץ ותעוזה, נקיי כפיים, הוגנים והגונים. כאלו שיהיו בעלי יכולת לסחוף אחריהם את ההמון, להנהיג אותו לעבר היעדים הנכונים, ביחד, בלי פלגנות, בלי לשסע ולקרוע אותנו לגזרים.
נחוצים כאן בן-גוריונים, בגינים, רבינים, שמגרים, הורביצים, לאוטמנים. ענקים אמיתיים, ישרי דרך, שיוליכו אותנו אל היעדים הללו. שיחזירו אותנו אל ההצלחות הגדולות שידענו בעבר. שנלך אחריהם בביטחון ובאמונה. איפה ישנם עוד אנשים כאלו?