בישראל הועמדו לדין והורשעו נשיא המדינה, ראש-ממשלה, רב ראשי, שרים בכירים, ראשי ערים וראשי הכלכלה והמשק. בישראל הועמדו לדין וזוכו שרים בכירים, חברי-כנסת, ראשי הכלכלה והמשק. באף אחד מהמקרים הללו, באף אחת משתי הקטגוריות הללו, לא נזקקו אנשי התביעה לאבטחה צמודה. הפרוצדורה הזו מאפיינת משפטים של ראשי ארגוני פשע. במקרה של משפט נתניהו נבחנה ונדחתה תת-פרוצדורה נוספת, שלא מתקיימת גם במשפט של עבריינים כבדים – להכניס את התובעת, ליאת בן-ארי, דרך כניסת השופטים, מטעמי בטיחות כדי לחצוץ בינה לבין מפגינים העלולים להיות אלימים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
להקראה שתתקיים היום (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתיק מדינת ישראל נגד בנימין בן בן-ציון נתניהו, תהיה חשיבות סמלית יותר מאשר מעשית. התביעה תדרוש לקיים את הדיונים ארבעה ימים בשבוע. סניגוריו יבקשו רק יום בשבוע בטענה (הנכונה) שהוא עסוק וטרוד בענייני המדינה (טענה וקוץ בה: היא תצדיק הוצאתו לנבצרות). גם המשפט עצמו - מנקודת מבט ציבורית, ערכית, שלטונית - איננו שיא הדרמה. את מכלול הנזקים הכבד גרם הנאשם במשך השנים מאז החלה החקירה.
כאשר החליט נתניהו להיכנס לפוליטיקה, יעץ לו אביו מולידו, פרופ' בן-ציון נתניהו, שלוש עצות: 1. אל תתקוף אנשים באופן אישי. 2. אל תייצר יריבים מיותרים. 3. אל תיגע בכסף. על שתי העצות הראשונות הוא הקפיד, לא בקפדנות אך די הקפיד. העצה השלישית נשתכחה ממנו, אולי משום שאבא ז"ל אמר, כסף ולא אמר "שווה כסף", אף שלפי החשד שאינו מתורגם בכתב אישום זה, הוא נגע גם בכסף גדול. ואולי משום שבמשך השנים נכנע לבני ביתו החמדנים ונכבש על ידם ללא תנאי.
בהתנהלותו במהלך החקירה גרם לעצמו נזק וגרוע מכך, להיות מגוחך. רצף התבטאויותיו הוא סאטירה הכותבת את עצמה. תראו איך אדם חכם, משכיל, בעל חשיבה קווית מבצע סלאלום בלתי לוגי לאורך המסלול: "אין כלום ולא יהיה כלום". אחר כך, "מותר לקבל מתנות מחברים". כשנשאל, מדוע העמיד עצמו בניגוד עניינים ופעל לטובת חברו מילצ'ן, השיב שהם לא ממש חברים והוא סייע למילצ'ן משום שזה סייע לישראל. בהמשך אמר שחקירת המשטרה לא תניב המלצה להעמידו לדין. לאחר שהמשטרה המליצה, אמר שמרבית המלצותיה נזרקות לפח. כשפורסם כתב החשדות אמר, שבשימוע הכול, אבל הכול, יופרך. בין השימועים אמר שבחשדות לא נותר בשר ובסיום השימועים אמר, שלא נותרה אפילו עצם. היום הוא יפגוש כתב אישום, שגלומה בו הנחה גדולה, אך צמחוני איננו, יש בו בשר.
על מה שעולל לעצמו - אין לו להלין אלא על עצמו. על מה שעולל למדינה, לרשויות האכיפה, לנורמות - כאן מתחיל הסיפור שלנו, אזרחי ישראל. הוא תקף וניסה לרוצץ את המשטרה ואת החוקרים, את הפרקליטות ואת התובעים, את היועץ המשפטי לממשלה, את מערכת המשפט. הוא עשה ועושה זאת במישרין, הוא עשה ועושה זאת בעקיפין, באמצעות נושאי דברו ומפיצי דפי מסריו ברשתות ובכלי התקשורת.
"חיי אומה אינם מסלול הישרדות אישי של ראש-ממשלה", אמר נתניהו ב-2008 בעת שנחקר קודמו. אמירה חזקה. אני חותם על כל מילה בה. ייתכן שיזוכה וייתכן שיורשע במשפטו. אך על מה שעולל למדינה, לרשויותיה, לערכיה, לדפוסי חייה – אין סליחה ואין מחילה.