ביבי להוט לספח 30% מן הגדה שהקצתה תכנית טראמפ לישראל בלי להמתין להסדר. הוא שואף להיכנס לתולדות הימים כמי שקבע את גבולה המזרחי של ישראל. אבל איזה גבול זה יהיה:  1,700 ק"מ של קווי חיכוך עם הפלסטינים שנוטים עכשיו - כך מתברר מהדיונים האחרונים ברמאללה - להכריז במהירות על מדינה עצמאית. כלומר, מה שיספח ביבי יהפוך ל"שטח כבוש" של מדינה שצפויה להשיג הכרה של עשרות מדינות. גם אם יספח שטחים קטנים יותר התוצאה תהיה דומה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הנה על קצה המזלג כמה מן המכשולים שמרימים עכשיו ראש:

בממשל טראמפ יש מחלוקת האם כדאי לנשיא לתת אור ירוק. אפילו החתן האהוב, ג'ארד קושנר, אינו משוכנע שצריך להעניק לביבי היתר לגזור עד 30% מיהודה ושומרון וכך לבנות ארון קבורה ל"חזון" השלום שבנה. שר החוץ האמריקני פומפיאו שקפץ ל-8 שעות בארץ בעיצומן של הגבלות הקורונה - לא כדי לדבר על עסקיה של ישראל עם סין. הוא בא לצנן את קדחת הסיפוח הקרבה. הוא ישב בנפרד עם גנץ ואחר כך עם אשכנזי, כדי שיאמרו לו חרש, לא לפרסום, מה באמת הם רוצים. מי ייתן והשניים ענו לו ביושר. אינני בטוח בזה, כי לשליח שבא אליו מטעם אבו-מאזן השיב גנץ בעמימות  ש"לא יניח לרשות הפלסטינית להכתיב את צעדיו הפוליטיים".

גורמים בעלי מעמד בוושינגטון מספרים, שבניגוד לשלדון אדלסון, רוב מנהיגי הקהילה האוונגליסטית כלל אינם דוחקים בטראמפ להאיץ סיפוח. ג'ו ביידן דאג להעביר מסרים, שלא יוכל לסמוך ידיו על סיפוח. וממילא, מהלך כזה רק ימלא רוח במפרשי האגף השמאלי הדמוקרטי של מתנגדי ישראל. סיפוח, יאמרו, רק מאשר שישראל חותרת זה מכבר לא לשמירת בטחונה, אלא לזלול אדמות.

יש קשיים לא פשוטים בוועדה האמריקנית-ישראלית, שתפקידה למפות בדייקנות כיצד תיראה המפה סביב כל התנחלות. השגריר פרידמן מאד נדיב אבל סביב טראמפ יש שפועלים לרסן אותו. מתי וכיצד יגמרו את המלאכה הזו? בשלב זה אין איש יודע.

נתניהו ופומפאו בהצהרה משותפת
נתניהו ופומפאו בביקורו בישראל | צילום: החדשות 12

לבד מהסירוב הצפוי של כל העולם להכיר בסיפוח ולנקוט צעדי תגמול שונים-ואת זה שומעים מהאירופים-והמצוקה שתיגרם לערבים המקיימים קשרים עמנו, יש חששות משפטיים חמורים. ואין זה משנה אם ביבי יחליט רק על סיפוח במתכונת "צנועה": רק גושים, רק הבקעה וכדומה.

בכל מקרה, על פי הדין הבין-לאומי סיפוח "שטח כבוש" הוא הפרת חוק מן המעלה הראשונה, תוקפנות לכל דבר. כיצד אתם סבורים יגיבו שופטי בית המשפט בהאג על התגרות כזו, בעוד הם בוחנים האם לאשר לתובעת בן-סודא, שאיננה חובבת ציון, לפתוח בחקירת "פשעי מלחמה" שכביכול מבצעת ישראל? נזכיר: כשהגברת, או מי שיחליף אותה בקרוב, יתחילו בחקירה מסמכותם להוציא צווי מעצר-גם בחשאי-המחייבים את כל המדינות החברות במוסד הזה. מי יעז לנסוע לאירופה ועוד שלל מדינות אחרות?.

מוטב שגנץ ידרבן את נתניהו - אם נשאר לו כוח כזה - להשתמש באיום הסיפוח כדי להניע את אבו-מאזן לשבת לשולחן כדי לברר יחד איך מתקדמים להסדר ביניים חדש. הסדר שאינו מנסה ליישם את המתווה הבלתי-אפשרי של טראמפ - אלא מנצל כמה רעיונות המקופלים בו כדי לשפר את המציאות בגדה. לא צריך לוותר על בקעת הירדן או על גושי ההתנחלות אבל ניתן לשדרג את ההסכמים הקיימים באופן שחיי היום-יום יהיו נוחים יותר וכלכלת הגדה תצא מן הביצה. אולי, תתפלאו, אבל יש לזה תומכים בצד השני. רק שאינני יודע אם "נתניהו דגם 2020" מעוניין רק בהיסטוריה - או גם בהווה.