לקורונה נמצאו כמה פרזנטורים חדשים-ישנים: האיום הקיומי, הפנים של הנגיף, האשמים במגפה. ניחשתם נכון.
כבר כמה חודשים העולם מתמודד ולומד להכיר בעיה חדשה. עלומה. בגודל ננו-מיקרוסקופי. יש לה שם, אפילו צורה. אבל אין לה פנים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

אנחנו בישראל רגילים לאויבים עם שיוך. כאלו שאנחנו יודעים להתאחד נגדם. להיות העם היפה שאנחנו אוהבים להיות, מול הרעים שמבקשים לבוא עלינו לכלותנו. אבל אחרי שנת בחירות בלתי נגמרת עם קמפיינים שהרעילו כל חלקה טובה בתוכנו, הגיע משבר הקורונה. החיבור של השניים יצר לנו כאן אירוע שהוא בבחינת פיגוע חברתי.

נראה שאנחנו בשיאה של מגמה שנהנית להפוך את הנגיף לשם נרדף לאוכלוסייה של מיליון איש ואישה. רובם אגב, כן רובם המוחלט, אנשים ראויים וטובים. אנשי חוק וסדר, שמגלמים בחיים מחויבות מרשימה לערכים רבים, גם אם אלה אינם הערכים שאתם חיים לפיהם.

למגזר החרדי יש מאפיין שרוב ימות השנה הוא משעשע במידה. הפעם קצת פחות. כמעט כל דבר, כל טכנולוגיה, כל טרנד, כל שמועה, כל שיר, כמעט כל דבר מגיע למגזר החרדי - אבל בדרך כלל זה קורה באיחור קל. זה כמו דיליי של ערוץ אחד לשעבר, שהמגיש היה שואל והמרואיין היה עונה כעבור חמש דקות.

המאבק במגפה (צילום: יוסי זמיר, פלאש/90 )
האכיפה בבני ברק | צילום: יוסי זמיר, פלאש/90

גם בהלת הקורונה התחילה לחלחל למגזר החרדי באיחור מסוים. האחראים לכך הם בראש ובראשונה אנשי משרד הבריאות שלא הבינו שהציבור הזה הוא ציבור ממושמע שניתן להשפיע עליו בדרך אחת - דרך ההנהגה. העובדה שהמשמשים והנכדים דיווחו ודיוורו לרבנים את המגפה היא מחדל, לא פחות מזה. אם שר הבריאות היה שולח את משה בר סימן טוב ופרופ' גרוטו ישירות אל דמויות המפתח בציבור החרדי ממש, במקביל להופעות התכופות שלהם באולפנים, היינו היום במקום אחר לגמרי.

אנחנו מדברים היום על בני ברק ועל השכונות החרדיות, אבל אל לנו להיתמם.

בתל אביב המשיכו לרוץ ולעשות פיקניקים בפורים ממש במקביל לסעודות שנערכו בבני ברק. טעות, אבל טעות בדיעבד.

וכדאי להיצמד לעובדות – ההנחיה האחרונה שיצאה לפני פורים הגבילה התכנסות למאה איש. רק במוצאי שושן פורים ההגבלות התהדקו.

תוסיפו לזה את העובדה שהציבור החרדי מתאפיין במשפחות גדולות עם הרבה ילדים שחיות בצפיפות רבה - וקיבלתם אירוע הדבקה המונית. אגב ילדים, כשהווירוס הזה התחיל להשתולל בעולם הייתה הנחת עבודה שהם חסינים, לא נדבקים ולא מדביקים. כולם טעו כמובן.

לציבור החרדי יש שוליים, הפלג הירושלמי, כמה תתי זרמים קנאיים במאה שערים. חלק לא מבוטל מהמשפחה ומהחברים שלנו נכללים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחת ההגדרה של חרדים. 95% מהם נוהגים כמותכם. ולמען הסר ספק – כל מי שהתעטש על שוטרת במפגיע, השתתף בלוויה המונית בניגוד להנחיות, הלך להתפלל במניין אחרי שכבר ברור שזה יכול לעלות בחיים של אנשים - כל אדם כזה מבחינתי יכול וצריך להיעצר בהקדם.

הנחת תפילין בעת מגפת הקורונה (צילום: דוד כהן, פלאש/90 )
הנחת תפילין בעת מגפת הקורונה | צילום: דוד כהן, פלאש/90

יש בהחלט מקום לחשבון נפש שהציבור החרדי יצטרך לעשות על יחסיו עם המרחב שבתוכו הוא חי. אבל מתחילה להתקבל תחושה שיש כאן קולב לשנאה צרופה שצבועה לצערנו במוטיבים מאוד בעייתיים. העולם כולו לומד את אירוע הקורונה תוך כדי תנועה. גם הציבור החרדי. וגם אם הייתה טעות, או אדישות, אסור בתכלית האיסור להגיע למצב שאת כל החרדות והפחדים המתסכלים מהמצב הבלתי נסבל הזה נתרגם לשנאת אחים. התבלבלנו.