הדרמה הלילית בבג"ץ היא שלא הייתה שום דרמה: 11 שופטי בית המשפט העליון החליטו שלא למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. יממה לפני פיזור הכנסת הם אפשרו, כצפוי, למי שמכונה על ידם "חבר הכנסת נתניהו" לקבל, בפעם השלישית תוך שנה, את האפשרות להרכיב קואליציה. הפעם הוא גם יצליח.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
התוצאה מפתיעה: שמרנים ואקטיביסטים, ותיקים וחדשים התאחדו סביב עמדת הנשיאה חיות: אף שכהונת נאשם כראש ממשלה "מעוררת קושי", הם אינם סבורים שיש מקום להתערב. אנחת רווחה – או אולי אכזבה מביטול הבחירות? – נרשמה בליכוד. ביום רביעי הקרוב, אחרי 500 יום של משבר פוליטי, תקום בישראל ממשלה. תאריך התפוגה המעודכן שלה: 5 בנובמבר 2024, כהונה מלאה.
אבל המחלוקות בבג"ץ לא נעלמו. הן יצוצו במערכה השניה, שתבוא כבר בשבוע הבא. חיות בזקה בין השורות שורה של רמזים מטרימים שיכולים לגרום לנתניהו וגנץ קשיים ניכרים, ואולי אף לגרור בחירות:
ראשית, היא קבעה שבג"ץ לא ידון בחקיקה "בעת הזאת", אבל בהחלט יבחן את הסדר ראש הממשלה החלופי לאחר שיחוקק, דהיינו – כבר תוך כמה שעות, כשההצבעות יסתיימו.
שנית, היא קבעה שהלכת פנחסי ודרעי שרירה וקיימת – דבר שחברי כנסת רבים מתנגדים לו בתוקף – וראש ממשלה חייב לפטר שר שהתגבש נגדו כתב אישום.
שלישית, היא פתחה בכך פתח לקביעה שנתניהו, כשיהיה ראש ממשלה חלופי, הוא בעצם שר, ולכן לא יכול לכהן. המשמעות: בחירות חדשות.
רביעית, לראשונה היא קבעה שבג"ץ יכול להתערב בשיקול דעתם של חברי הכנסת, דהיינו נפתח פתח – גם אם תיאורטי – לקבוע לחברי כנסת בעתיד כיצד עליהם להצביע. זה נשמע רחוק, אבל זו תורת השלבים שפיתח ברק: קודם זורקים רמז תיאורטי, אחרי כמה שנים הופכים אותו לפסיקה מעשית.
חמישית, ולגמרי בצדק, הם כמעט מצהירים שיפסלו את החוק הנורווגי המדלג, יוזמת כחול לבן לרמיסת שיקול הדעת של הבוחר ועיצוב הרשימה באופן רטרואקטיבי כדי לבחור כדובדבנים חברי כנסת נוחים.
שישית, השופטים לא פוסלים התערבות בזהותם של נציגי הוועדה לבחירת שופטים, דבר שימנע מהימין זכות וטו על בחירת שופטים לבג"ץ.
ועל כן, עוד ארוכה הדרך. זו איננה פסיקה שמרנית ולא מרוסנת, אלא פשוט חצי פסיקה. ולסיכום: התוצאה היא 11:0, אבל אנחנו רק במחצית.