הזייפן המוצלח בעולם

פרנק בוראסה התחיל את הקריירה שלו בעולם הפשע כשהיה בן 12, בקוויבק שבקנדה. הוא מכר בגדים גנובים לילדים מבית הספר, אחר כך עבר לחלקי מכוניות גנובים - ובסופו של דבר למכוניות גנובות שלמות. אלו לא החיים שאיחל לעצמו, ובגיל 20 ניסה לנהל עסק חוקי לתיקון רכבים. הוא עבד 20 שעות ביום, העסק הצליח בצורה מתונה, אבל פרנק חווה התמוטטות עצבים ותשישות. הוא מכר את העסק ונשבע שלא יעבוד עוד באופן חוקי - זה פשוט לא משתלם לו מספיק.

 לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

אחרי שנעצר ושוחרר על סחר במריחואנה הוא חווה הארה בעודו עומד ברמזור אדום. "חשבתי למה לעבור את כל התהליך של מציאת רעיון, חיפוש לקוחות, מערך שיווק ומכירה, כל זה בשביל לעשות כסף? החלטתי לייצר בעצמי את הכסף", הוא סיפר בראיונות שנים אחר כך.

הוא החל בתחקיר באינטרנט, החליט שיתמקד בדולרים מפני שהם מקובלים בכל מקום בעולם, ובשטרות של 20 דולר - שכן הם לא עודכנו במשך זמן רב. הוא חיפש באתרי אינטרנט ממשלתיים, נדהם מכמות המידע שנמסר באתרים ממשלתיים על האופן שבו מורכבים ומיוצרים השטרות. מידע שנמצא באתרים האלה עד היום.

חוקר פרטי מחזיק נגטיבים של שטרות של 100 דולר בקולומביה (צילום: ap)
זיוף כספים, ארכיון | צילום: ap

במשך שנה הוא חיפש את סוג הנייר המדויק - זה היה חלק הקשה ביותר. הוא מצא יצרנית גרמנית ושכנע אותה שמדובר בפרויקט חוקי לחלוטין. הם לא הביעו התנגדות, גם כשמאוחר יותר ביקש להוסיף לנייר את תמונתו של הנשיא אנדרו ג'קסון. הוא רכש מכונות דפוס מפולין, הקים מפעל קטן והחל להדפיס. במשך חודשים עבד 16 שעות ביום, עד שהצליח לייצר סכום עתק - 250 מיליון דולר במזומן.

כסף מלוכלך

עם פרוץ מגפת הקורונה היה ברור שיש צורך בריחוק חברתי. מגבלות חסרות תקדים הוטלו ברחבי העולם כדי למנוע מאנשים להפיץ את הווירוס זה לזה. עצם הרעיון של להעביר פיסת נייר שמישהו אחר החזיק בידו הייתה מנוגדת לחלוטין לכל ההיגיון. ארגון הבריאות העולמי הזהיר ששטרות יכולים לשאת עליהם את הווירוס למשך ימים, ולהפיץ את המחלה מאדם לאדם.

סין וקוריאה הדרומית החלו במבצע ענק שבמסגרתו חיטאו שטרות ובודדו אותם במחסן במשך שבועיים כדי שיהיה נקיים מהווירוס. זו הייתה עבודה קשה, אפילו בשביל סכומי כסף אדירים כאלה, ומדינות אחרות הודיעו שאין בכוונתן לעשות זאת. ארגוני בריאות ברחבי העולם יצאו בהמלצה חד משמעית: להשתמש בכסף מזומן כמה שפחות - ולעבור לתשלומים אלקטרוניים. המהפכה שבמשך שנים מתקדמת בעולם לאיטה קיבלה בבת אחת תנופה חסרת תקדים.

צריך להפוך להיסטוריה. תשלום גיהוץ (צילום: 123RF)
ארה"ב: 75% העדיפו שימוש בכרטיסי אשראי | צילום: 123RF

הירידה בשימוש בכסף מזומן היא לא תופעה חדשה. בישראל לדוגמא, נכנס לאחרונה החוק לצמצום השימוש במזומן שמגביל בצורה משמעותית את העסקאות שניתן לבצע בתשלום מזומן. לפי בנק ישראל ב-2018 כ-26% מההוצאה היומית נעשתה במזומן, לעומת 38% שנעשתה בכרטיסי אשראי. יש האטה מתמדת בקצב שבו גדל כלל מחזור המזומן בארץ והוא נמוך משמעותית מאשר הממוצע בעשור האחרון. זו כמובן לא מגמה ישראלית. בארצות הברית סקר צרכנים העלה ש-75% מהנשאלים מעדיפים שימוש בכרטיסי אשראי ודביט לעומת 11% בלבד שהעדיפו מזומן.

קונה בסופרמרקט (אילוסטרציה: sondem, shutterstock)
גם בישראל - שימוש הולך וגודל באשראי | אילוסטרציה: sondem, shutterstock

בבריטניה עקפו עסקאות בכרטיס דביט את עסקאות המזומן בפעם הראשונה ב-2018. שבדיה היא יוצאת דופן בהיבט הזה, מתקדמת במרץ לעבר עתיד ללא מזומן בכלל, ייתכן שאפילו בתוך חמש השנים הקרובות. דו"ח רשמי הראה שבשבדיה משתמשים פחות במזומן בהשוואה לכל מדינה אירופית אחרת, כרטיסי אשראי הם אמצעי התשלום המועדף שם. במקביל, בשבדיה יש את אחד משיעורי הונאת כרטיסי האשראי הנמוכים ביבשת - בזכות הצלחה בשמירה על סטנדרט גבוה של אבטחה.

המעבר לאשראי: יתרונות וחסרונות

למעבר לתשלומים אלקטרונים יש יתרונות רבים. מעבר לשמירה על היגיינה בכך שלא צריך להעביר זה לזה שטרות ומטבעות, כסף מזומן הוא עסק יקר. לייצר כסף עולה כסף, גם לאחסן אותו ולהפיץ אותו - כל אלו לא קיימים בתשלום אלקטרוני. הפחתת כמות המזומנים יכולה להוביל גם להפחתה במקרי שוד אלימים, הרי אין צורך לארגן חבורה עם רובי סער, סרבלים אדומים ומסיכות של סלבדור דאלי אם כל מה שיש שם הוא כמה מחשבים.

בית הנייר, נטפליקס (צילום: netflix)
הפחתה במקרי השוד? בית הנייר | צילום: netflix

כייסים או גנבים אלימים שירצו לחטוף לכם את הארנק יהיו עם פחות מוטיבציה כאשר הארנק יהיה דיגיטלי ונעול, באמצעות מערכת אבטחה ביומטריות מתקדמות. הנקודה המשמעותית ביותר, וזו שדוחפת באופן המשמעותי ביותר את התנועה לעולם נקי ממזומן - היא שבלי כסף מזומן יהיה קשה עד בלתי אפשרי לבצע פעולות בלתי חוקיות כמו הלבנת הון, העלמות מס או פעילויות אחרות שמצריכות אמצעי תשלום שאפשר פשוט להעלים.

יש גם חסרונות כמובן. לכסף מוחשי יש משמעות פסיכולוגית. סביר שרבים לא יהיו רגועים בלי הוכחה מוחשית, וניידת בקלות, לכך שיש להם נכס כלשהו בעולם. המעבר למערכת תשלומים אלקטרונית תפגע גם במי שאולי מתקשה לשלוט בקצב ההוצאות שלו ובכך מעדיף להשתמש במזומן שעליו קל יותר לשלוט.

לא חיכה לדייט השני - וגנב את התיק (צילום: 123ref)
פחות מזומן - פחות מוטיבציה לכייסים | צילום: 123ref

כסף אלקטרוני הוא אולי בטוח יותר ממזומן, אבל בוודאי לא בטוח במאה אחוזים. נכון, יש פחות מוטיבציה לפרוץ עם כוח חמוש לבנק - אבל עם הכלים והכישורים הנכונים שוד של כסף וירטואלי יכול להיות הרסני לא פחות.

השאלה המשמעותית ביותר היא זו של רגולציה. מעבר לתשלום אלקטרוני משמעותו שלא תהיה יותר הוצאה שאפשר להסתיר. כל אגורה שעוברת מצד לצד היא כזו שאפשר לעקוב אחריה, לקטלג אותה, לשמור אותה במאגר. זה מצוין כאשר המטרה היא מלחמה בהלבנת הון למשל, אבל נשאלת השאלה מי יחזיק במידע, ומה יוכל לעשות איתו. הממשלה? הבנקים? חברות הייטק פרטיות? זו  שאלה משמעותית.

אילוסטרציה (צילום: JARIRIYAWAT, ShutterStock)
שוד וירטואלי: בעל ממדים הרסניים לא פחות | צילום: JARIRIYAWAT, ShutterStock

צריך לזכור גם כי בעוד המיליניאלס הצעירים רגילים לנופף את כרטיס האשראי או הטלפון בפני קוראי כרטיסים אלקטרונים בטבעיות, יש אוכלוסיות רבות, בהן הקשישים למשל ואחרים, שלא מצויים בעולם הזה. יש מגזרים שלמים שתלויים במזומן, מאוספי התרומות ועד המלצרים החייכנים שמחכים לטיפ - עבור כל אלה המעבר לעולם אלקטרוני יהיה מאתגר מאוד.

הבעיות הן משמעותיות, זה לא עניין של מה בכך, מדינות כמו שבדיה שהחליטו ללכת על עולם נקי ממזומן נוכחו בעצמן לגלות עד כמה הדבר מורכב. זו אומנם מגמה שמתנהלת כבר שנים, אבל התנהלה באיטיות מסוימת - ואז הגיעה הקורונה.

מלצרות (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
אתגר עבור המלצרים שממתינים לטיפ | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

עולם בלי מגע

עם החלת הסגר במדינות רבות בעולם המצב השתנה במהירות. כמובן, באופן טבעי, עם סגירת חנויות ועסקים ירדה משמעותית רמת ההוצאה וכפועל יוצא גם עסקאות המזומן. בהתאם לתקופת משבר ואי וודאות ברחבי העולם אנשים הקפידו להוציא כמויות גדולות של מזומן ולשמור אותו ליתר ביטחון.

קופה עם שטרות ומטבעות אירו (צילום: Dante Busquets, shutterstock)
בתחילת הסגר - יותר מזומן באירופה | צילום: Dante Busquets, shutterstock

הביקוש למזומן עלה בישראל ב-4.5% עם תחילת ההסגר, בבריטניה אנשים הוציאו בממוצע 20 פאונד יותר מהכספומט - כדי שיהיה. אלא מה, בזמן שהמזומן ישב בבית, או בארנק, החלו אמצעי התשלום האלקטרונים להפוך לכלי משמעותי יותר ויותר. בארה"ב לדוגמא, רשת הענק Publix אפשרה לראשונה ללקוחותיה לשלם באמצעות האייפון, מהלך שנמנעה לעשות במשך שנים.

בבריטניה מספר המשיכות בכספומטים צנח ב-60%. הסכום המרבי לתשלום ללא מגע (הצגת הכרטיס אל מול מסוף מיוחד שגובה את הכסף אלחוטית) עלה מ-30 פאונד ל-45 פאונד והפך את השיטה לנפוצה ביותר בעסקאות היומיות. חברת מאסטרקארד העולמית ערכה סקר ב-19 מדינות, ושאלה 17 אלף משתמשים על הרגלי התשלום שלהם במהלך המגפה. 80% מהנשאלים אמרו שהם משתמשים יותר בתשלום ללא מגע והדגישו את ההיגיינה כסיבה משמעותית לכך. 74% מהנשאלים אמרו שימשיכו לשלם כך גם אחרי שהמחלה תעבור.

כספומט בפראג (צילום: shutterstock)
מספר המשיכות בכספומטים בבריטניה ירד ב-60% | צילום: shutterstock

השינוי המעניין ביותר קרה דווקא לאוכלוסייה המבוגרת יותר; עבור רבים ההתאקלמות הייתה מהירה ונוחה ממה שרבים העריכו. בבריטניה בני 65 ומעלה ערכו פי שניים יותר קניות באינטרנט מאשר לפני המגפה, חלה עלייה של 63% בבני 65 ומעלה שנרשמו לבנקאות אונליין, וכן עלייה משמעותית במספר המבוגרים ששילמו באמצעות מסוף ללא מגע. 

קשישה מדברת בטלפון ומחזיקה כרטיס אשראי (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
התאקלמות מהירה - גם עבור האוכלוסייה המבוגרת | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

המעבר קרה מהר כל כך עד שמומחים הזהירו שהמזומן יאבד את מעמדו מהר יותר ממה שמדינות יוכלו להיערך לכך, וקונצרן מכונות הכספומט הגדול בעולם החליט לצאת בתוכנית חירום כדי "להשיב את המזומן לחיים".

גם בישראל ראו המומחים מגמות דומות. נתונים רשמיים עדיין אין, אבל גורם במערכת הבנקאית מספר לי על הפתעה בקצב הגידול של אוכלוסיות מבוגרות בדיגיטל, ועל גידול בשימוש באפליקציות תשלומים בכלל האוכלוסייה. תשתית לתשלום ללא מגע עדיין אין בישראל, זה אמור לקראות בחודשים הקרובים ואז, מן הסתם, תשתנה עוד יותר התמונה בארץ. איך תראה המערכת הכלכלית החדשה? איש לא באמת יודע. מחקרים טוענים שהדור הראשון של המטבעות הוירטואליים לא עובדים מספיק טוב ולא יכולים לספק חלופה לכסף מזומן.

במאמר "קורונה: סיבה טובה לכסף דיגיטלי?" המחברים מדברים על שלושה תנאים: 1. תשתית שתהיה מבוססת על טלפונים ניידים, שהם הכלי הנגיש ביותר. 2. מטבע דיגיטלי שתנפיק כל מדינה ויהיה מפוקח על ידה עם מגבלות על האופן שבו היא יכולה להשתמש במידע. 3. קשרים כלכליים בין מדינות יערכו בחסות קרן בינלאומית מיוחדת, שתגבש כללים מותאמים למסחר.

ריחוק חברתי, גבר ואישה יושבים על ספסל (צילום:  Kzenon, Shutterstock)
קורונה כסיבה טובה לכסף דיגיטלי? | צילום: Kzenon, Shutterstock

אלו מטרות שאפתניות מאוד, וכדי למלא אותן דרוש זמן רב. עד אז אין באמת תחליף לכסף מזומן, שעדיין משחק תפקיד משמעותית בימנו. המגמה, לעומת זאת, ברורה. השימוש במזומן הולך ומצטמצם - העולם צועד לעבר תשלומים אלקטרוניים, הקורונה דחפה אותו קדימה לשם באופן משמעותי, אבל גם איתה עוד מוקדם לומר שלום לשטרות ולמטבעות בעת הזו. 

הזייפן המוצלח בעולם: הסוף

פרנק בוראסה החזיק רבע מיליארד דולר של שטרות מזויפים והחליט להתחיל למכור אותם לארגוני פשע תמורת 30% מערכם. שנה חלפה, והוא נוכח שזו משימה קשה יותר ממה שחשב, אז הוא החליט להרחיב מעט את מעגל הקליינטים. הוא לא ידע שבין הלקוחות החדשים נמצא גם סוכן סמוי שעצר אותו - והחרים סכום של כמיליון דולר בשטרות שייצר.

השוטרים היו המומים, אי אפשר היה לזהות שמדובר בשטרות מזויפים, הם ציפו למצוא רשת שלמה שעסקה בזיוף ובייצור ולא האמינו שאת עיקר האופרציה מבצע בסך הכול אדם אחד. פרנק הספיק למכור לגורמי פשע חמישים מיליון דולר מזוייפים, ובאמתחתו נשארו עוד מאתיים מיליון דולר. הוא הגיע לעסקה עם הרשויות, העביר לידן את מלוא הסכום ואת מכונות הדפוס שבעזרתן ייצר אותו - ובתמורה נמחקו כל האישומים נגדו. פרנק בוראסה שילם קנס של 1,500 דולר, והפך לאדם חופשי.