הסיפור הוא אכזרי בפשטותו: במהלך הלחימה בששת החודשים האחרונים החריבו כוחותיו של אסד לא פחות מ-84 בתי חולים ומרפאות במחוז אדליב הנצור, שבו 3 מיליון אנשים, שליש מהם פליטים. באזור הממשל העצמי הכורדי שבחסות ארה"ב מעבר לנהר פרת נשארו רק 26 מרכזים רפואיים מתוך 279 שהיו שם. ממילא 70 אחוזים מהרופאים ואנשי הסגל הטיפולי ברחו מן המדינה.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כעת מנחית אסד מהלומות נוספות: הוא אינו מאפשר לארגון הבריאות הבין לאומי ולעמותות סיוע זרות להעביר לשטחי המורדים ציוד רפואי ובראש ובראשונה ערכות לבדיקות. שיירות סיוע הותקפו מן האויר והצליחו להכניס מתורכיה רק 55 טונות ציוד - מעט מאד בהשוואה לצרכים.
במעט שהיה להם ערכו הכורדים קצת בדיקות מדגמיות, אבל בהיעדר מעבדות פעילות אילץ אותם אסד לשלוח את הדגימות למעבדה בדמשק. וכאשר אותר אדם נגוע בקורונה נמנעו מלהודיע על כך לכורדים. התוצאה: לא הוטל בידוד על מי שבאו במגע עם האיש והמגיפה החלה להתפשט. כל התחינות של גורמים זרים לפתיחת המעברים מהגבול העירקי אל הכורדים כדי להחיש סיוע - ובעיקר מנשמים - נדחו על ידי אסד. רוסיה וסין דואגות שמועצת הביטחון לא תתערב בסוגיה זו.
לפי חישובי המומחים 95 אחוזים מיחידות הטיפול נמרץ באזורי המורדים כבר תפוסות. כלומר, בבוא התפרצות בהיקף דומה לזה שבתורכיה השכנה או בסעודיה לא תהיה דרך להציל חולים שניתן לטפל בהם. אסד, מן הסתם, לא יזיל דמעות. כמויות גדולות של ציוד ממתינות בימים אלה להיתר מאסד להישלח לארצו אבל הרשות אינה ניתנת. בינתיים מתנדבי "הקסדות הלבנות", ארגון שאסד מתאר כרשת ריגול חתרנית, הם היחידים שמנסים לחטא את מחנות העקורים.
אפשר, כמובן, להוקיע את אסד ולסגור עליו בנידוי ובסנקציות, אבל לעת עתה גם האמריקנים וגם האירופים - כמוהם כמדינות ערב - מניחים לאסד להמשיך בניסוי שלו לתת לקורונה לעשות את מלאכתו.