לא ממהלומה של צה"ל חרד נסראללה בימים אלה, אלא מהמכות שרוצה להנחית עליו צוות של כלכלנים צעירים, נציגי קרן המטבע הבין-לאומית, שביקרו בביירות. הם דורשים, כי בתמורה להצלת לבנון מנפילה לתהום פיננסית,  ייסגרו מעברי הגבול בין לבנון לסוריה. נתיב ההברחות העיקרי של חיזבאללה ומקור הכנסה ראשי של הארגון - כמו גם לאכוף פיקוח הדוק על הנעשה בנמל ביירות ובשדה התעופה של העיר, הנמצאים זה שנים בשליטתו. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

יותר מזה: הצוות רוצה להטיל משטר של בקרה על האוצר, הבנק המרכזי ובעיקר על משרדי הממשלה הנסחטים בשיטתיות בידי חיזבאללה - הבריאות, התחבורה, העבודות הציבוריות והחקלאות. מכאן שואב נסראללה כספים כפיצוי על ירידת הסיוע מאירן בגין הסנקציות. גם המערכת החוץ בנקאית, שבנה הארגון תחת השם "ההלוואה הטובה", תמצא עצמה תחת איום סגירה.

מבחינת נסראללה הסכנה היא חמורה מאוד ומיידית. אם יתרצה להשלים עם תנאי קרן המטבע יגיע חיזבאללה למשבר של התרוששות. אם ימאן למלא אחר הדרישות האלה תידרדר לבנון כולה לחדלות פרעון חובות המדינה, היינו :פשיטת רגל. ממש כך!

והשעון מתקתק: בחודש הבא על לבנון לשלם 1.2 מיליארד דולר למחזיקי אגרות חוב של הממשלה. אין לשלטונות את הסכום הזה. ובמורד הדרך סדרה של מועדים לפדיון אג"חים נוספים בהיקף גדול עוד יותר.

נסראללה  (צילום: AP)
כיצד יגיב נסראללה? | צילום: AP

בלי להטריח מעבר להכרחי, הנה צרור נתונים: החוב הכולל של הממשלה טיפס ל-165 מיליארד דולר. החוב השוטף - פי אחד וחצי מהתוצר השנתי! בלא הזרמת כספים מבחוץ, יידרשו כל הכנסות המדינה בשנה להחזר מדורג של החוב והריבית במשך כמה עשורים. ומה יישאר לאזרחים? האבטלה ממילא נסקה ל-40 אחוזים והלירה הלבנונית צנחה ב-60 אחוזים - מאות אלפי משפחות צוללות אל עוני משפיל. 

נסראללה מכיר היטב את המספרים האלה ומבין את הדיכאון השורר בכל פינה. שותפו  הוותיק, מנהיג תנועת "אמל" השיעית והיו"ר הנצחי של הפרלמנט, נביה ברי מצדד בגלוי בכניעה בלית ברירה לתנאי קרן המטבע. ואילו נסראללה, מצידו, כבר מפרק את הברית בינו לבין "אמל". המשמעות: קרע ללא תקדים בשורות העדה השיעית, בסיס הכוח של חיזבאללה ההולך ונשמט בחלקו מתחת לרגליו בשנים האחרונות.

לנסראללה יש רק מה להפסיד: אם יוביל את המדינה לפשיטת רגל - יוחזק חיזבאללה אחראי לכך. אם ירכין ראש בפני קרן המטבע - ינסר במו ידיו את המסד הכלכלי שמפרנס את ארגונו. הוא מן הסתם ייטרח לחפש דרך ביניים. נקווה שמועצת הנגידים של הקרן לא תספק לו מוצא.