טוב חברות וחברים בואו נעשה קצת חשבון נפש - אחד מיני רבים שמן הסתם נעשה בתום ימי הקורונה: הפעם, בעניין החקלאות בישראל. הלכנו היום (שישי) למרכולים, לשווקים, יום שישי כידוע זה יום הקניות הגדול. נראה לנו טבעי שיש תוצרת חקלאית במגוון רחב ובאיכות הטובה ביותר שאפשר למצוא? זה לא טריוויאלי שהתוצרת החקלאית הטרייה ממשיכה להגיע לשווקים. 4,000 משקים חקלאיים בקיבוצים, במושבים, גם אצל מגדלים פרטיים – אלה ממשיכים לעבוד ולספק תוצרת חקלאית שכולנו מן הסתם נהנים ממנה מאוד.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

מותר להזדעזע מהמחשבה מה היה קורה כאן אם לפתע העגבניות היו נעלמות, החצילים, הבצל, הפירות או הירקות. איזו זעקה הייתה נשמעת מקצה הארץ ועד קצה השני. 4,000 משקי החקלאות שפזורים מאילת ועד מטולה מספקים את התוצרת הזאת גם בימים לא פשוטים של קורונה שמתפשטת.

למה אני מזכיר את כל אלה? כי ראוי במסגרת חשבון הנפש להסתכל מעט אחורה. בישראל כבר שנים אין שר חקלאות. יש כזה שקיבל את המינוי אבל החקלאות היא בבחינת פרס ניחומים ומי שבאים להיות שרי חקלאות רואים בתפקיד תחנת ביניים עד לתפקיד הבכיר הבא.

זהירות ירקות
גם בימי קורונה - החקלאות בישראל מספקת את הסחורה | תמונת AVI: mako

והחקלאות והחקלאים לאורך כל השנים זוכים ליחס מחפיר ומתעלם מהצרכים האמיתיים. זה לא מונע מראשי המדינה הזאת, בסיוריהם ברחבי העולם – להתהדר במה שהם קוראים "החקלאות הישראלית". כשהם חוזרים לארץ הם קצת שוכחים את הטקסטים שהשמיעו באוזני מארחיהם.

אז בואו: עכשיו זה עובד, יש ירקות ופירות מכל טוב, אבל גם היום שתחלוף הקורונה ראוי שייזכרו -  ראשי המדינה, ראשי הממשלה וראשי המשרדים הנוגעים בדבר - עד כמה חשוב שאת ייצור המזון נשמור כאן בבית. שום טורקי לא ישלח לנו עכשיו עגבניות אם לא נדע לגדל אותן כאן, אם לא נאפשר לחקלאות נתח רווחים ראוי.

האם אני אופטימי שכך יהיה? למען האמת לא כל כך. כי בחלוף ימי הקורונה אנחנו נמהר לשכוח את הרכיב הזה. מערכת הבריאות בישראל, על אף שצמצמו וחבטו בה לאורך שנים, מתרוממת ומגלה יכולות שמפתיעות גם אותנו. כך הדבר גם בחקלאות.

צילום ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה
חקלאות בצפון (ארכיון) | צילום: פלאש 90 / מאור קינסבורסקי, חדשות

לחקלאות כידוע יש עוד כמה תפקידים. בין השאר קשר לארץ הזאת, אחיזה באדמותיה אבל זה דיון אחר. הלקח שראוי שכולנו נלמד הוא שאת החקלאות צריך לטפח כל ימות השנה כדי שלא נקלע למשבר ולמחסור בתוצרת חקלאית. אי אפשר לבנות על חקלאות שהולכת ומתכווצת ופועלת בתוך מצוקה כלכלית וכדאיות כלכלית, ולצפות שבימי משבר היא תתרומם ותספק את כל מה שאנחנו מצפים ממנה.

חקלאות זה צמח שנשתל באדמה. התוצרת לא מונחת על מדף לאורך ימים שאפשר לשלוף משם בכל עת. חקלאות היא משהו שקמים בבוקר – שותלים, זורעים, מגדלים וקוטפים. אז די עם היחס הזה לחקלאות בישראל. אל תדהרו בה בחו"ל ותכו בה בשובכם ארצה.

זה היה מרגש לראות המוני אזרחים עומדים במרפסות הבתים ומוחאים כפיים לאנשי המערך הרפואי כולו. הם ראויים לכל מילת תודה. כשאתם מכניסים לשקית עגבניות ומלפפונים ופירות, תמחאו כפיים גם לחקלאים.