השבוע פרסמנו והתרענו על כמה אירועים בולטים של התעלמות מההוראות של משרד הבריאות במגזר החרדי, בהם פתיחת תלמודי התורה והישיבות או עריכת חתונות מרובות משתתפים. אבל דווקא בנוגע לפרסומים האלה - חשוב להבדיל בין הפרה ממוסדת והמונית שהיא חמורה מאוד, ויש לטפל בה ביד ברזל ובאפס סובלנות, לבין הפרה של אנשים פרטיים ומשפחות, שקשורה למאפייני המגזר החרדי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
תחילה צריך להגיד שההפרות ההמוניות פחתו כעת, בעקבות צו משרד הבריאות. ראשי הישיבות החלו להישמע להוראות - בניגוד לעמדת הרב קנייבסקי. עם זאת, משפחות גדולות וברוכות ילדים יתקשו מאוד להסתגר בבית צפוף לאורך זמן, ללא אינטרנט שמאפשר פתרונות למידה ופנאי מרחוק וללא רכבים פרטיים שמאפשרים לוותר על תחבורה ציבורית.
גם החיבור הנמוך לתקשורת פוגע ברמת המודעות של המגזר, ולכן חשוב להמשיך בהסברה ממוקדת כפי שעשה משרד הבריאות בימים האחרונים.
אפשר גם להוסיף כאן את שאלת סדרי העדיפויות, שמשפיעה גם על השיפוטיות: כשם שיש מי שחשוב לו לצאת להפגין יש מי שחשוב לו להתפלל. אין בכך להצדיק שום הפרה של חובת הזהירות, אבל צריך לזכור שראינו רמיסה של ההוראות במגזרים נוספים.
במקום להאשים ולהכליל את החרדים חשוב למצוא להם פתרונות מעשיים שיהפכו את הנחיות הבטיחות החדשות להנחיות שהם יכולים ליישם.
ועוד הערה לסיום; בישראל חיים יותר ממיליון חרדים - זה ציבור גדול ומגוון. יש בו קהילות שמחמירות אף יותר מדרישת המדינה ויש כאלו שעדיין מזלזלות, בעיקר כי הן לא מודעות ולא חשות אמון כלפי רשויות המדינה. אי אפשר להכליל ציבור גדול כזה במשפט, גם אם מישהו כבר מתכונן לוועדת החקירה.