בכל פעם שמסתמנת החלטה להחריף את האופן שבו תתמודד מדינת ישראל עם מגיפת הקורונה מציג ראש הממשלה בנימין נתניהו ”תרחיש אימה“ שזוכה לבולטות תקשורתית נרחבת. מקור התרחיש הוא משרד הבריאות, שדוחף להתנהלות של אפס טעויות, מנקודת הראות שלו כמובן. תרחישי האימה האלה מבוססים על מודלים מתמטיים-ביולוגיים שמשכללים שורה של נתונים ומנסים לחזות את האופן שבו תתפתח המחלה - אך האם הם אמינים? 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כל מודל כזה הוא סימולציה שמבוססת על הנחות שמבוססות על נתונים חלקיים - בכוונה לחזות את ”מה שיקרה אם“. לא תמיד ההנחות שעומדות בבסיס המודל מדויקות: באחת הישיבות שהתקיימו בנושא במשרד הבריאות למשל, התבקשו בוני המודל להניח עוד ועוד הנחות קיצון, לאו דווקא עובדות, שאכן דחפו את התרחיש שהתקבל למחוזות האימה.

מאמר מעניין שהתפרסם היום בשבועון המדע Science, תחת הכותרת ”מתמטיקה של חיים ומוות“, בוחן את אופן קבלת ההחלטות נוכח המודלים האפידמיולוגיים. התנהלותו של ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג‘ונסון, מובאת כדוגמה למי שבחר במודל אחד, שהניח שהסגר כולל בממלכה רק ידחה את הקץ וברגע שיוסר תשוב המחלה להכות בכל הכוח. כעבור ימים ספורים נאלץ לשנות את המדיניות אחרי שהתפרסם מודל מעודכן שקבע שהסגר כזה הוא הדרך היחידה למנוע ממערכת הבריאות הבריטית לקרוס לחלוטין כבר עכשיו.

המודל המעודכן הוסיף לנתוני התחלואה בבריטניה ובסין גם נתונים על ההתפרצות הבלתי מבוקרת באיטליה. אלא שהאופן שבו מסוכמים הנתונים בסין אינם דומים לאופן שבו מסוכמים הנתונים בבריטניה שאינם דומים לאופן שבו הם מסוכמים באיטליה. מאמר אחר שהתפרסם השבוע בחן את מקרי המוות הרבים באיטליה וקבע ששם כל מי שמת אחרי ההתפרצות ובגופו נמצא נגיף הקורונה נקבע שמת מקורונה. אבל היו שם חולי לב קשים, חולי סרטן, אחרים שסבלו משבץ מוחי ומחלות קטלניות אחרות. אפשר והם מתו מסיבות אחרות אך מרגע שזוהו כמי שנדבקו בקורונה נקבע שזה הגורם למותם.

כל זה מוכיח שוב שהמחלה שגורם נגיף הקורונה החדש היא חדשה ולא ידועה. המידע עליה ועל האופן שבו היא מתפתחת חסר ולקוי, אופן פרסום הנתונים אינו אחיד. וכשמציבים את הנתונים האלה במודל שלפיו צריך לקבל החלטות התוצאות אינן בהכרח תקפות. כותבי המאמר ב-Science מציינים שאחת הקלישאות השימושיות בתחום בוני המודלים האפידמיולוגיים היא ש“כל המודלים שגויים, חלקם יעילים“. אין ספר שזה מזכיר כמה אמירות על טיבם של סקרים פוליטיים.