אנשי שתי הרשויות, המחוקקת והשופטת, שאלו בתמיהה: להיכן נעלם היועץ המשפטי של הכנסת? איפה איל ינון? איך ייתכן שהכנסת איננה מתכנסת בימים כאלה? עורך הדין ינון, אף שהתמהמה - הגיע. חוות הדעת שלו קובעת, שיש לכנס את הוועדה המסדרת בראשית השבוע. הוועדה המסדרת אמורה להתניע את כינוס הכנסת כולה. איל ינון רצה להקדים את עתירת כחול לבן ואחרים לבג"ץ. חתימת היו"ר יולי אדלשטיין על צו החוסם למעשה את חוות הדעת של ינון - תאלץ כנראה את בג"ץ להתערב. אי אפשר להותיר מדינה דמוקרטית בלי פרלמנט. לא סביר להותיר את המזרח התיכון בלי אף דמוקרטיה אחת.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

תביטו במפת העולם: איטליה, ספרד, גרמניה, צרפת, אנגליה, שוויץ, הולנד. כמה חלו שם, בכל המדינות המפותחות הללו, וכמה נפטרו שם מנגיף הקורונה. אצלנו, תודה לאל, חלו רק כמה מאות. אף אחד, תודה נוספת לאל, לא נפטר בשעת כתיבת שורות אלה. עכשיו תביטו שוב בנו ושוב במדינות הללו: רק אצלנו הכנסת מפוזרת. בכל המדינות הללו ואחרות הפרלמנטים מכונסים ועובדים.

הכנסת היא סמל ריבונות. זאת ועוד, כמו הממשלה, בתי המשפט, הצבא, המשטרה, מערכות הבריאות והרווחה - היא חייבת לעבוד דווקא בימים קשים אלה. מדוע כינוסה מתעכב? משום שבכנסת יש רוב לאופוזיציה ולאופוזיציה יש תוכנית סדורה לחוקק אי אלו חוקים, בעצם חוק אחד, יחיד ומיוחד, שיביא לתום עידן הממשלה הנוכחית, כלומר לתום עידן ראש ממשלה וכל מועמד אחר, כלשהו, הנאשם בפלילים.

אמש אושרו בחטף ובחשכת הליל "אמצעים דיגיטליים מיוחדים". המשטרה יכולה כעת לאסוף על כל אחד מאתנו נתוני מיקום בלי צו שופט. השב"כ קיבל יותר מזה - רשות וסמכות לאסוף על כל אחד מאתנו כל מידע, למעט תוכנן של השיחות אותן אנחנו מקיימים. זה לא דבר של מה בכך. השב"כ לא שש ליטול עליו את המטלה הזו. הוא השתכנע לאחר ויכוח לא קצר. הוא קיבל את המשימה ב"עקימת אף", כהגדרת גורם שהשתתף בדיון.

לאחר הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק, חוקק בארצות הברית חוק הפטריוט. חוק אשר למען הביטחון פגע פגיעה ממשית בצנעת הפרט, חוק שגרע גריעה ניכרת בזכויות אזרח. אבל - וזה אבל גדול ומהותי - השינוי בוצע באמצעות חוק. הקונגרס האמריקאי, בהליך חקיקתי רציני וסדור, הקפיד ודקדק בכל סעיף ותת סעיף.

אזרחי ישראל היקרים והמודאגים צריכים לשמור על אופטימיות ועל מורל גבוה. המגפה הזו תודבר, אין מגפה שלא הודברה, כפי שאין שרפה שלא כובתה, כפי שאין מלחמה שלא הסתיימה. טבעם של דברים להסתדר.

לאחר מכן נוכל, נהיה חייבים, לבוא חשבון עם הציניות הפוליטית ועם ההפקרות השלטונית. מי שמינה שר ביטחון, לדבריו בתור בדיחה שאמורה להצחיק, רק מתוך חשש שיחבור למפלגה יריבה. מי שהפקיד, כלומר הפקיר, את מערכת הבריאות בידי חסידות גור והשליח שלה, ליצמן. מי שלא דאג לבריאותם של אזרחי ישראל, אלא לבריאות של עצמו, לבריאות הבלוק הפוליטי שלו - יגלה לדעת, שתיק ציבורי עלול להיות קטלני יותר משלושה תיקים פליליים.