זה חודשים אחדים שבמרחב המשתרע מדמשק ועד גבול הגולן וירדן - כ-10 ק"מ בלבד - מתרחשות בתכיפות רציחות פוליטיות, פיגועים לאורך הצירים, הפגנות סוערות והתארגנויות נגד משטר אסד, המנסה לבסס מחדש שליטה באזור, שהיה ברובו בידי המורדים. כ-7,000 מהם קיבלו בזמנו מישראל תמיכה גדולה ממה שדווח בשעתו. בחסות הרוסים הובטח להם שלא ייכפה עליהם גיוס לצבא וכי הממשלה לא תערוך חיסולי חשבונות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לא כך קורה: הצבא, בעיקר שרידי דיוויזיה 9, מציב מחסומי דרכים ללכוד "משתמטים". פעילים בולטים בשנות המרד, במיוחד בדרעא והכפרים שסביבה, מחוסלים בלילות או נעצרים ונעלמים. ליד דרעא גירשו התושבים חיילים מעמדות שהחזיקו. שלוחי חזבאללה משתדלים לגייס כפריים צעירים באיומים ופיתויים כספיים.
בהר הדרוזים, מחוז סווידא, יש עימות גלוי בין ראשי העדה לקציני המודיעין עד כדי כך שהרוסים שלחו את אחד הגנרלים שלהם לצנן את הרוחות. המשטרה הצבאית הרוסית התערבה לבלום קרב שהתלקח בעיירה סנמיין בין "מורדים לשעבר" ליחידות של אסד שצרו על המקום עם טנקים.
בקצרה: אסד מתקשה לרסן את התסיסה נגדו גם אחרי ש"כבש מחדש" את האזור, הודות לעזרת חיל-האויר הרוסי. לבד מקוניטרה, הצמודה לישראל, זהו חבל ארץ פרוע שהשלטונות נכשלו עד כה בנורמליזציה שלו. חבית אבק שריפה מוכנה להתפוצצות.
ישראל נזהרה כל השנים ממעורבות שאפתנית מעבר לגבול הזה. זכר מלחמת לבנון הראשונה עדיין צרוב גם בפוליטיקאים וגם בצה"ל. לא פעלנו עד לבואם של הרוסים בסתיו 2015 כדי לדאוג לדחוף את אסד החוצה. הוא כבר ישב על המזוודות ונדרשה רק נגיחה קלה כדי שיעלה על מטוס. חיכינו לקאסם סולימאני שישכנע אותו להמתין ורץ אל פוטין שישלח את מטוסיו. הזדמנות שישראל החמיצה ואנו משלמים על עודף הזהירות המיותר הזה מחיר יקר!
כעת השאלה היא האם ניתן לעשות מהלכים שקטים, שלא יקוממו את פוטין עלינו, כדי להכביד על קשייו של אסד סמוך לגבולנו? לחזק את התנגדות הדרוזים והאוכלוסייה הסונית להשבת שלטון שרותי הביטחון של אסד והחזבאללה?
אני מקווה - ולגמרי לא בטוח - שחושבים על זה.