בלילה ירושלמי קר נתקל ניב בלוש, סטודנט למדעי החברה המתגורר בירושלים, בדרי הרחוב בעיר - והכול נעצר. הוא החליט לנסות ולהושיט יד לאנשים שמצאו עצמם יום אחד ישנים על הספסל בגינה הציבורית, או על מזרן בבתים נטושים. בעקבות אותו לילה, נולד המיזם הייחודי המספק מענה לחסרי הבית בבירה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"הלכתי ברחוב יפו וראיתי דר רחוב שוכב בצד הדרך", סיפר ניב. "עברתי אותו כשאני חושב לעצמי: 'וואי, איזה מסכן'. הסתובבתי, ניגשתי אליו ואמרתי לו: 'בלילה כל כך קר, איך זה שאין לך אפילו מזרן או משהו יותר חם ללבוש או להתכסות בו?'", נזכר בלוש ברגע החרוט בזיכרונו, שגרם לו ליזום את הפרויקט. "הוא סיפר לי איך גנבו לו את מעט הציוד שהיה לו".
באותו ערב בו חזר ניב בלוש לביתו, ומחיפוש קצר בגוגל גילה שבפורטוגל פועל פרויקט כזה – ויצר קשר עם הפעילים בליסבון. כמה חודשים לאחר מכן, הוא פגש את ראש עיריית ירושלים משה ליאון סמוך לביתו, החליט לגשת אליו עם הרעיון – והשאר היסטוריה.
בישראל ישנם כיום כ-3,000 דרי רחוב, 200 מהם חיים בירושלים. ראובן, שחי מזה ארבע שנים ברחובות העיר, הוא רק אחד מהם. "גרתי בבית של ההורים שלי, אימא שלי נפטרה ובגלל סכסוך ירושה פינו אותי מהבית", סיפר ראובן. "אתה לא יכול לעבוד כשאתה לא ישן טוב או לא אכלת טוב, זה קשה מאוד". כשראובן לא אוכל בבית התמחוי, הוא מבשל על הגזייה בבניין הנטוש שאותו הוא חולק עם עוד כמה דרי רחוב. הדלת פרוצה, החלונות שבורים ובאופן קבוע הוא דואג למעט הרכוש שיש ברשותו. "הכול אני מחביא, אין משהו שאני יכול להשאיר לבד".
גם סיגלית ושלומי מכירים היטב את התחושה של לילות של שינה בחוץ ואת הבקרים שבהם העיניים נפקחות לשמיים שמעל. "יום אחד חזרנו והשמיכה הכי טובה שהייתה לנו נעלמה", אמרו. גם הקורונה מקשה עליהם למצוא תעסוקה: "לפני הקורונה עבדתי בחנות ופיטרו אותי, ולא מצאתי מאז עבודה - ובעצם הגענו לרחוב", סיפרה סיגלית.
לאחר שניב בלוש גייס את הסכום הנדרש בקמפיין של מימון המונים, שעמד על 65 אלף שקל, ונפגש עם אנשים בסביבתו – חלומו רקם עור וגידים והמיזם יצא לדרך. בימים אלו ניב והצוות פותחים שוב בקמפיין של גיוס המונים, על מנת שהתוכנית תוכל להמשיך לפעול גם בשנה הבאה. (לתרומות לקמפיין - לחצו כאן)
"החזון הוא שזה יצליח עם 12 לוקרים למשך שנים וברגע שזה יהיה הצלחה - אולי ערים נוספות ירצו לאמץ את המודל הזה", סיכם. "שבכל יום יהיו אנשים שייגשו לדרי הרחוב ויעזרו להם. אם הדבר הזה יקרה לאורך זמן, זה יהיה ההישג הכי גדול שאני יכול לבקש לעצמי".