בית חולים צבאי, על התפר שבין המלחמה לשקט: לראשונה, צוות טלוויזיה הורשה להיכנס לבית חולים השדה שהוקם ברמת הגולן, בו מטפל צוות רפואי צבאי בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. יותר מ-700 פצועים סורים קיבלו טיפול בבית החולים הזה, בו מסתובבים פצועים סורים ליד חיילים ישראלים בתוך מתחם צבאי מגודר, קרוב לגבול עם המדינה שסועת הקרבות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
קשה לדמיין מה חושב לעצמו פצוע סורי, שרק לפני דקות חצה גבול בין מדינות עוינות והועבר לידיהם של חיילים שהיו בשבילו במשך שנים חיילי האויב. אחד הפצועים שהובהל לטיפול, עבד, נפצע קשה מרסיסים של פיצוץ. הוא אחז בשארית כוחותיו בידו של רופא ישראלי, שחייו תלויים בו.
הרופאים המשרתים בבית החולים מודעים לסיטואציה הטעונה, שלעיתים מצטיירת כאבסורדית: "זה לא ברור מאליו שצבא מחליט להגיש סיוע הומניטרי למישהו שעד אתמול נחשב לאויב", הדגיש אל"מ ד"ר סלמן זרקא, מפקד בית החולים שדה. "הם בעצמם אומרים שלפני שהם הגיעו הם חשבנו שאנחנו השטן, וחיפשו לנו את הזנב בין הרגליים, זה סוריאליסטי ", הוסיף רס"ן ד"ר איתי זוארץ, כירורג בכיר בבית החולים.
"כשיש מרגמה, החיילים רצים עם הפצועים"
לא רחוק מהמוצב בו ממוקם בית החולים נערכו כבר קרבות בעבר - פצצת מרגמה אחת אפילו נפלה בקרבתו. הדבר יכול ליצור סיטואציה מוזרה: "חיילי צה"ל רצים יחד עם פצועים סורים לתוך המחסה במוצב בשביל להציל את החיילים והפצועים מירי מסוריה - זה מצב שהוא לא מובן מאליו", ציין אל"ם ד"ר טריף באדר, מפקד הרפואה בפיקוד צפון.
כבר כמעט שנה שבתוך מוצב ברמת הגולן פועל בית חולים שדה צבאי, אליו מגיעים פצועים ממלחמת האזרחים המשתוללת בסוריה. בית חולים שדה הוא גירסא מאוד מכווצת וקומפקטית של בית חולים רגיל, והוא כולל מכולות שהוסבו לחדרי המתנה למטופלים, חדר מיון ומחלקות שונות, מעבדה ניידת, בית מרקחת ואפילו מכונת רנטגן.
המקום הזה הוקם בחשאי - צוות רפואי הכולל אנשי סדיר ומילואים גויס למשימה והוא מוקפץ על פי הצורך ממרכז הארץ."בהתחלה לא ידענו לאן אנחנו הולכים - המשימה לא הייתה מוגדרת והכל היה אפוף סודיות. הצבא קורא, אז התייצבנו", סיפר זוארץ על הליך ההקמה.
תא"ל פרופ' איציק קרייס, קצין רפואה ראשית בצה"ל, ציין כי על פי החלטות הצבא, "כל אחד ואחד שמגיע לגבול מקבל טיפול ראשוני וממויין - מי שיכול לחזור חוזר. מי שחייב פינוי מפונה לבית חולים שדה ". הרופאים המטפלים אינם יודעים האם המטופל שייך לכוחות המורדים או למשטר: "אני לא שואל שאלות שאינן רלוונטיות, אני לא שואל לאיזה ארגון הם שייכים או מה דתם" סיפר אל"ם זרקא.
"הילדים תמיד יותר חזקים"
"לפעמים הם אולי קצת חשדנים, זה משהו שאנחנו מתגברים עליו ביחד - הם כמטופלים ואנחנו כמטפלים", סיפרה סרן שירין פארידזה, אחות חדר ניתוח, על התקשורת עם המטופלים. לעומת הפצועים הבוגרים, רופא הילדים במוצב העיד כי "הילדים לא נראים מבוהלים - הם חייכנים, הם משחקים ומתקשרים איתנו. ילדים תמיד יותר חזקים, רפואת ילדים זו רפואה אופטימית", ציין סא"ר ד"ר מנור שפריץ.
אנשי הצוות הרפואי לא יודעים בדיוק אילו פצועים יגיעו מהגדר ומה יהיה מצבם, חסרה להם גם אינפורמציה על הטיפול אותו קיבלו בעבר, אם קיבלו. לפעמים נשלח איתם פתק מרופא בסוריה, אך לרוב אין מידע נוסף. בצה"ל מדגישים כי הפציעות המטופלות הן קשות: "רבים סובלים מקטיעות, פציעות קשות בבטן, או פציעות ראש. לדעתי גם בצה"ל לא נתקלו בפציעות כאלה מאז המלחמות הגדולות האחרונות", הבהיר ד"ר זוארץ.
המצב בסוריה רק הולך ומחמיר: האו"ם הגדיר את סוריה כמשבר ההומניטרי הקשה ביותר מזה שני עשורים. למעלה מ-130 אלף איש נהרגו במלחמת האזרחים המשתוללת במדינה כבר שלוש שנים, ומספר הפצועים הוערך בכחצי מיליון. מצב שירותי הבריאות בסוריה מוגדר בכי רע - למעלה מ-70% מהרופאים עזבו את המדינה בעקבות המלחמה.
מהי למעשה מטרת בית החולים? האם ישראל מנסה לשפר את תדמיתה בעיני סוריה, ולא פועלת רק ממניעים הומניטריים? "אני לא יודע מה חושב המשטר הסורי ואיך הוא מגיב לעניין. אני רוצה לתת להם את מה שאני יודע לעשות הכי טוב בתור רופא - להציל את החיים, לתת להם עוד קצת תקווה", הדגיש קצין רפואה ראשית, תא"ל פרופ' קרייס.
באדר הסביר כי בכל שאלה של סיוע הומניטרי עולה שאלת המימון והמשאבים: "גם לפני שלוש שנים שאלו למה אנחנו צריכים ללכת להאיטי להציל פצועים. אני גאה שאני חלק מההחלטה לסייע, ואני חושב שהיא נכונה"
"המשטר שכנע אותנו שאתם אויבים"
הפצועים הסורים המטופלים בבית החולים סיפרו כי דעתם על ישראל השתנתה. פיראס, פצוע שלחם בכוחות המורדים, טען: "בשאר לא טיפל בנו. לבשאר אסד לא אכפת מאיתנו ולישראל כן". "הייתי חייל וערקתי, המצב לא בטוב בסוריה - כל יום יורים ומפציצים אותנו", הוסיף.
את אחמד תפר רופא בחדר בבית בעיר בה נפגע, והוא הבין שיזדקק לטיפול משמעותי, ואולי אפילו לניתוח, ולכן החליט ללכת מערבה, לישראל. אחמד, שנפצע במלחמה, סיפר כי בעבר היה מסרב לרעיון של טיפול בישראל: "המשטר שיכנע אותנו שכולם מסביבנו אויבים שלנו, אבל כאשר המהפכה החלה הבנו מי אויב ומי ידיד".
סעיד, קשיש סורי בן 83, סיפר כי בצעירותו היה בא לעבוד כאן בימים בהם רמת הגולן הייתה בשליטה סורית. על הרקע עליה יושב בית החולים התנהלו קרבות מלחמת יום הכיפורים, אך היום האויב של הקשיש הסורי הוא מבית והמלחמה היא אצלו בחצר. "מה אנחנו רוצים בחיים? אף אחד לא מגן עלינו. הרופא אמר לי שאני צריך ללכת לישראל, כי שם לא יהיו בעיות", סיפר סעיד.
לטיף, פצוע סורי שקיבל בעבר טיפול בישראל וחזר לטיפול נוסף, הדגיש כי "הציונים לא כאלו כמו שסיפרו לנו, הם בני אדם בדיוק כמונו ואולי אפילו יותר". לטיף הביע תקווה לשלום "מבלי שתישפך אפילו טיפת דם אחת בין הצדדים".
"מקווים שיהיה שלום"
ניתוח מדיניות שפורסם השבוע על ידי הפרשן אהוד יערי טוען כי מימדי הסיוע הרפואי מעידים על קשרים נרחבים של ישראל עם גורמים מעבר לגבול. לטענתו, בית החולים הוא רק חלק ממאמץ ישראלי נרחב, שמטרתו למנוע גלישה של כוחות המקושרים לאל קאעידה לאזור הגבול בדרום סוריה.
מי שלא עוסקים בפרשנות לגבי הייעוד של בית החולים הם אנשי הצוות הרפואי. מבחינתם יש מטרה אחת ברורה: לטפל. הם חיים על הגבול שבין העולמות: בין השלווה שלנו למלחמה אכזרית שמעבר לגדר. "זה שוקע בך, אתה לא יכול להתנתק", הצהיר זוארץ, שתוך כדי השיחה מוזעק לטיפול נמרץ בעבד, פצוע קשה מפיצוץ בצד השני של הגדר. לאחר דקות ארוכות הצליחו הרופאים לייצב את מצבו, והוא יצא מסכנת חיים והועבר לבית החולים בנהריה להמשך טיפול.
בתום היום, בחשכת הלילה, יצאו מבי"ח שדה שני כלי רכב: אחד מערבה למי שזקוק לטיפול המשך בישראל, ואחר מזרחה, לפצועים שסיימו לקבל טיפול וחוזרים לסוריה, שם אף אחד לא רואה עדיין את סוף המלחמה. "אנחנו מטפלים בהם ושולחים אותם, אבל זה קשה לדעת שאתה משחרר את הפצוע שלך למקום כזה", הביעה האחות, סרן פארידזה, את חששותיה לגורל מטופליה. "אנחנו מקווים שיהיה שלום".
פרוייקט מיוחד: סוריה - יומן מלחמה