בפעם ה-11 חוקר ישראלי זוכה בפרס נובל: פרופ' אריה ורשל, יליד קיבוץ שדה נחום שמתגורר ומלמד בארה"ב, זכה היום (ד') בפרס היוקרתי על מחקרו בתחום הכימיה, יחד עם עמיתיו האמריקנים מרטין קרפלוס ומייקל לויט.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

ורשל, קרפלוס ולויט זכו בפרס על פיתוח מודלים רב-מימדיים ממוחשבים למערכות כימיות מורכבות. החל משנות ה-70, השלושה החלו לעבוד על מחקר משותף של תגובות כימיות. החוקר הישראלי-אמריקני נולד בישראל בשנת 1940, למד בטכניון וסיים את תוארו הראשון בשנת 1966. ורשל המשיך את לימודיו במכון ויצמן, שם קיבל את תוארו השני והדוקטורט בשנת 1969. לאחר מכן עבר ללמד באוניברסיטת דרום קליפורניה, וזכה לתקן פרופסור.

מייקל לויט, החוקר האמריקני-בריטי שזכה בפרס נובל יחד עם ורשל, חולק גם הוא קשר מיוחד לישראל: לויט לימד בעבר במכון ויצמן, ואף התחתן עם ישראלית כשגר בארץ. לויט ואשתו עברו לאחר מכן לקליפורניה, וכיום חולקים את חייהם בין קליפורניה לרחובות. היום זכו ורשל ולויט בפרס היוקרתי, יחד עם עמיתם מרטין קרפלוס.

בטקס הוצג אריה ורשל ורואיין על ידי העיתונאים בקהל באמצעות הטלפון, ונשמע נרגש מזכייתו: "אני מרגיש נפלא הבוקר. אני מודה מאוד לחברי הוועדה, ומצפה בקוצר רוח לטקס".

כאשר התבקש להסביר את מחקרו בשפה פשוטה, אמר ורשל: "הסתכלנו על החלבון כמו על שעון, וניסינו להבין איך הוא עובד. פיתחנו שיטה שמאפשרת לבחון, באמצעות מחשב, איך חלבונים עובדים ובנויים"."אם מבינים איך, למשל, האנזים שמפרק מזון עובד, אפשר לפתח תרופות מועילות. אני חקרתי כדי לספק את הסקרנות שלי"

ההכרזה על הזכייה בפרס נובל לכימיה, היום (צילום: AP)
ההכרזה על הזכייה בפרס נובל לכימיה, היום | צילום: AP

"לא ידענו שהוא יזכה"

בני, אחיו של פרופ' ורשל, אמר בראיון לחדשות 2 Online: "בתי סיפרה לי על הבשורה המאוד משמחת הזאת, אני עוד לא הספקתי לדבר איתו ולברך אותו. לא ידענו שהוא ייזכה.".

שמוליק ערמון, בן כיתתו של הזוכה מקיבוץ שדה נחום סיפר לחדשות 2 Online: "הוא היה תלמיד טוב, מאוד שקדן, הצטיין בלימודים, אבל בספורט לא כל כך. למדתי איתו מ-א' עד י"ב בבית הספר האזורי בעין חרוד. הייתי איתו בקשר מעט, הוריו המשיכו לגור פה ויש לו אח פה והוא הגיע מדי פעם לביקורים".

"בכלל לא הייתי מעלה על דעתי שהוא יזכה, זה כבוד ענק והפתעה גדולה", הוסיף ערמון. "בשום אופן לא תיארתי לי. בגיל צעיר יחסית הוא עבר לארה"ב, כי הבנתי שהוא התקשה להשיג עבודה בארץ".

צפו בסיפורים המעניינים של 10.12 לאורך השנים (צילום: חדשות 2)
פרס ורבין מקבלים את הפרס, 1994 | צילום: חדשות 2

לא רק כבוד: הזוכה יקבל גם פרס של 1.25 מיליון דולר 

החוקרים הישראלים פרופ' חיים סידר ופרופ' אהרון רזין, שנחשבו מועמדים לפרסים גם ברפואה וגם בכימיה - על מחקרם בתחום רצף ה-DNA, התבשרו כי לא זכו. שני החוקרים הישראלים הבכירים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, זכו בעבר בפרס וולף על מחקרם (בשנת 2008), ואף זכו בעבר בפרס ישראל.

בהמשך השבוע יהיו הכרזות נוספות על הזוכים בפרס היוקרתי, על פי חלוקה לקטגוריות השונות. ביום שישי יוכרזו באוסלו שבנורווגיה הזוכים בפרס נובל לשלום, ובשבוע הבא יוכרזו שמות הזוכים בפרס נובל בכלכלה ובספרות.

הזוכים בנובל צפויים לזכות לא רק בכבוד גדול, אלא יקבלו גם פרס על סך של 1.25 מיליון דולרים. הטקס היוקרתי בו יקבלו הזוכים את הפרסים ייערך כמדי שנה במעמד מלך שוודיה בבית העירייה בשטוקהולם ב-10 בדצמבר - התאריך בו מת מייסד הפרס, אלפרד נובל.

הזוכה האחרון. פרופ' שכטמן, 2011 (צילום: חדשות 2)
הזוכה האחרון. פרופ' שכטמן, 2011 | צילום: חדשות 2

שרשרת של זוכים ישראלים בפרס

ישראלים זכו בפרס נובל 10 פעמים בעבר, כשאת הנובל הראשון שהוענק לישראלי קיבל הסופר ש"י עגנון ב-1966. ב-1978 זכה בפרס נובל לשלום ראש הממשלה מנחם בגין, מעט לפני שחתם על הסכם השלום עם מצרים. בגין זכה בפרס יחד עם הנשיא המצרי, אנואר סאדאת.

ב-1994 זכו בפרס נובל לשלום ראש הממשלה יצחק רבין ומי שכיהן אז כשר החוץ, שמעון פרס. זאת לאחר שחתמו על הסכמי אוסלו בספטמבר 1993. לקבלת הפרס היה שותף גם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת.
8 שנים מאוחר יותר, זכה הפרופ' דניאל כהנמן מישראל בפרס נובל בכלכלה. ב-2004 היו הפרופ' אהרון צ'חנובר והפרופ' אברהם הרשקו לזוכים בפרס הנובל בכימיה על גילוי אחד התהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים.

שנה בלבד לאחר מכן, התבשרה ישראל על זכייה נוספת בפרס היוקרתי: הפרס בכלכלה  לשנת 2005 הוענק לפרופ' ישראל אומן, יחד עם עמיתו הפרופסור תומאס שלינג מארה"ב. ב-2009 זכתה לראשונה אישה ישראלית בפרס: הפרופ' עדה יונת קיבלה את הפרס בכימיה על חקר הריבוזום וגילוי מבנהו.

הזוכה האחרון עד כה בפרס היה הפרופ' דן שכטמן מהטכניון, שזכה לפני שנתיים בפרס נובל בכימיה לאחר שטען בניגוד לכל מה שהיה מקובל לחשוב, שהאטומים בקוואזי-גבישים אינם מסודרים במבנה סימטרי שחוזר על עצמו - אלא בדפוס שונה.