לרגל היום הבינלאומי למלחמה בעוני שחל היום מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את דוח פני החברה בישראל בפעם השלישית. בדוח מובאים נתונים מגוונים בנושאים של עוני ורווחת האוכלוסייה. ביניהם גם השוואות בינלאומיות לשנת 2007-8 בתחומי בריאות, חינוך, תאונות דרכים, עבריינות ועוד.
על פי המדדים האובייקטיביים, 29% מהאוכלוסייה בישראל נמצאה בסיכון לעוני לעומת 16% בממוצע מדינות האיחוד האירופי. ילדים וקשישים נמצאו בסיכון גבוה יותר לעוני מאשר קבוצות אחרות באוכלוסייה (38% מהילדים בישראל נמצאו בסיכון לעוני לעומת 19% באיחוד האירופי, 33% מהקשישים בישראל נמצאו בסיכון לעוני לעומת 20% בממוצע האיחוד).
בנוסף פורסמו גם מדדים סובייקטיביים, מהם עולה כי 86% מהישראלים בני 20 ומעלה היו מרוצים מחייהם, לעומת 77% בממוצע במדינות האיחוד האירופי, בשנת 2008. בנוסף, 57% מהישראלים העריכו כי חייהם יהיו טובים יותר בשנים הקרובות לעומת 32% בממוצע במדינות האיחוד האירופי.
יחד עם המדדים המכונים "אובייקטיביים" השוותה הלמ''ס גם את המדדים הסובייקטיביים (נתונים שהופקו מהסקר החברתי לשנים 2008-2007). לפי נתונים אלו, בשנת 2007 כ-21% מהישראלים דיווחו כי ויתרו על אוכל בשל קשיים כלכליים, כאשר 15% מהיהודים ו-50% מהערבים, זאת לעומת שיעור 11% בלבד מדינות האיחוד האירופי.
"סכנה קיומית ופצצת זמן חברתית מתקתקת"
לגבי אי שיוויון התמונה פסימית לא פחות. בשנת 2008, ההכנסה הממוצעת נטו לנפש סטנדרטית בחמישון העליון בישראל הייתה גבוהה פי 7.5 מההכנסה בחמישון התחתון, זהו הפער הגדול ביותר לעומת מדינות האיחוד האירופי.
בישראל, הפער בהכנסות בין החמישון העליון לחמישון התחתון עלה מפי 6.5 בשנת 2000 לפי 7.5 בשנת 2008, בעוד, שבמדינות האיחוד האירופי העלייה הייתה מתונה יותר - מפי 4.5 בשנת 2000 לפי 4.9 בשנת 2008 בממוצע.
יו"ר ועדת הכספים של הכנסת משה גפני הגיב לדו"ח העוני של הלמ"ס אשר פורסם היום ואמר כי "קובעי המדיניות הכלכלית בממשלה חייבים להפנים כי מעבר למשק יציב וחזק, כפי שקיים אצלנו, חברה לא נמדדת רק בכסף שהיא מייצרת, אלא גם בצמצום הפערים בחברה שיש בה גם עניים וגם עשירים. פערי המעמדות ההולכים ומתרחבים בחברה הישראלית מהוים סכנה קיומית ופצצת זמן חברתית מתקתקת".