גל של פניות מבוטחים לחברות וסוכני הביטוח, בעקבות קריסת מבנה המגורים ברחוב סרלין בחולון אתמול (ראשון). הם מבקשים לבדוק אם פוליסות ביטוח הדירה שלהם, מכסות גם נזק בעקבות התמוטטות מבנה. גם ברמת גן אירע אירוע דומה לפני כשלושה שבועות - עמוד תמך שקרס בבניין הוביל לפינוי מהיר של הדיירים לצורך בדיקה; לאחר מספר שעות התברר שקיים חשש לקריסה מידית ואיש לא הורשה להיכנס יותר לבניין, אפילו לא כדי להוציא ממנו חפצים. הבניין נהרס באופן מבוקר ו-7 דירות על תכולתן המלאה נקברו תחת ההריסות. בשני המקרים, חייהם של עשרות הדיירים ומשפחותיהם שהתגוררו בבניינים אלה, ניצלו עקב ערנות הרשויות, אך הם נותרו ללא דירות ורובם אף ללא כל הרכוש שהיה בדירתם.

כיום אין מענה ביטוחי בפוליסת הדירה התקנית לנזקים עקב התמוטטות מבנה, ולכן הסיכוי שמי שכן קנו ביטוח מבנה, תכולה או שניהם לא יוכלו לקבל פיצוי מחברת הביטוח על בניין שקרס, אלא אם האירוע יוגדר כ"כאירוע תאונתי". סוכן הביטוח גיא לוי, בעלי סוכנות ביג גיא בחולון, ויו"ר סניף חולון/בת-ים בלשכת סוכני הביטוח, מספר, כי קיבל מספר חריג של פניות ממבוטחים שלו בביטוח מבנה ותכולה, לאחר קריסת הבניין בחולון: "הביטוח מכסה נזקים רק במקרים מוגדרים בפוליסה כמו רעידת אדמה, שריפה, נזקי טבע וכד', אבל לא עקב בלאי. כיום אפילו רטיבות עקב מי גשמים אינה מכוסה בפוליסת ביטוח דירה. לצערי, אין לי מענה למבוטחים שפונים אליי ומבקשים להוסיף כיסוי נזקים מהתמוטטות מבנה, כי אין כיום כיסוי כזה בשוק והגיע הזמן לעדכון פוליסות הביטוח".

לשכת סוכני הביטוח הודיעה, כי תפנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שהוא רגולטור הביטוח בישראל, לחייב את חברות הביטוח לשנות את הפוליסה התקנית לדירה, כך שתכלול גם כיסוי להתמוטטות מבנה מכל סיבה שהיא.

ואולם, יש גם מקום לאופטימיות זהירה אצל מי שלפחות היו מבוטחים בביטוח מבנה, תכולה (או שניהם). עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, מספר על הפסיקה המעניינת בעניין אולמי ורסאי, שיכולה לשפוך אור אחר על הנושא. "פסק דין שניתן לפני כשש שנים, מהווה נקודת אור לבעלי הדירות שבוטחו במסגרת פוליסת דירה", מציין ורשה. "בו נדון האירוע הטראגי שאירע בשנת 2001 באולמי ורסאי בירושלים שנגרם בשל אירוע של 'התפוצצות' שנכלל ברשימת מקרי הביטוח הכלולים בביטוח המקיף של המבנה. על כן, נקבע על חברת הביטוח לפצות את בעלי המבנה בשל הנזק שנגרם למבנה עצמו ובשל אובדן הרווחים. מכוח פסק הדין האמור, סביר להניח כי חברות הביטוח שבטחו את המבנה בחולון, יאלצו לשלם את תגמולי הביטוח לבעלי הרכוש שניזוק.

התקבלה הטענה ל"אירוע תאונתי ובלתי צפוי"

טענתם הבסיסית של בעלי האולם הייתה שמדובר ב"אירוע תאונתי ובלתי צפוי" שהתרחש עקב "התפוצצות", הנמנית על הסיכונים המכוסים בפוליסה. לשיטתם, אף שהתמוטטות רצפת האולם נבעה כפי שהוסכם מפגמים במבנה, הקריסה היא בכל זאת אירוע תאונתי, משום שהתרחשותו אירעה בנקודת זמן מסוימת ובשטח מסוים וקטן יחסית.

עו"ד אסף ורשה (צילום: יניב שמידט)
עו"ד אסף ורשה | צילום: יניב שמידט

חברת הביטוח טענה מנגד כי קריסת רצפת האולם אינה "אירוע תאונתי ובלתי צפוי", אלא אירוע שהתפתח בצורה הדרגתית כתוצאה מהקמת המבנה בשיטת ה"פל-קל", שהתבררה כשיטה כושלת. לטענתה מדובר היה ב"התמוטטות מבנה" – סיכון שאינו מופיע ברשימה. לאחר סקירה היסטורית של תולדות המילה "התפוצצות" בהקשרים שונים הכריע השופט סובל לטובת התובעים. לטעמו, מכיוון שהמונח "התפוצצות" לא הוגדר בפוליסה, יש לפרש אותו באופן רחב, מעבר לפרשנות המילולית הפשוטה, לטובת המבוטח ובהתאם לציפיותיו הסבירות.

בסופו של דבר נקבע כי הפוליסה מעניקה כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו עקב האירוע למבנה ולתכולה".

יש אפשרות לתבוע את הרשות המקומית

מה לגבי אילו שלא בוטחו בפוליסת דירה או משכנתא?

"מצבם בכי רע שכן הסבירות כי יצליחו לקשור בין הנזק האמור, לרשלנות מצד גורם כלשהוא – נמוכה, בין היתר לאור גילו של המבנה".

האם יש עוד גורם שאותו אפשר לתבוע?

"לא הייתי מוציא מכלל אפשרות תביעה מכוח פקודת הנזיקין כנגד הרשות המקומית גם במישור העיוני וגם במישור המעשי. רשויות מקומיות שיש בתחומן מבנים ישנים רבים וברמת תחזוקה נמוכה זו עצימת עיניים מצד הרשות לומר 'לא ידעתי'. כמו שרשות יודעת לגבות ארנונה ולשלוח פקחי לראות אם תושב שם פרגולה או מרפסת, היא יכולה לבדוק את חוזק ותקינות הבניין. פקודת הנזיקין מאפשרת להגיש תביעה כנגד מי שאני חושב שהתרשל במחדל או במעשה".

חיזוק היסודות של מבנים ישנים במסגרת תמ"א 38 או הריסתם ובנייתם מחדש במסגרת פינוי בינוי

קריסת המבנים בחולון ורמת גן מעלה גם מחשבה נוספת על ביטול תכנית תמ"א 38.לדברי עו"ד מירה בורנשטיין העוסקת בליווי פרויקטי התחדשות עירונית ושותפה במשרד עו"ד הרטבי, בורנשטיין, בסון העוסק בנדל"ן: "קריסת הבניין בחולון מציפה אנומליה בשוק הדיור בישראל. דיירים בבניינים אינם מוכנים לממן מכיסם את חיזוק הבניין גם אם מהנדס הרשות הוציא אזהרה שהבניין מסוכן. כולם מחכים לתמ"א 38 אלא שהמציאות מלמדת על דשדוש של מימוש התכנית ועל כך שרק כמה אלפי בניינים בישראל חוזקו במסגרת זו מסיבות רבות ומגוונות- בין אם חסמים בירוקרטים, הכשלה של רשויות או חוסר כדאיות כלכלית". 

בכל מקרה וללא קשר להתחדשות עירונית, בנין מסוכן מצריך טיפול מיידי, ואילו כל הליך של פינוי בינוי או תמ"א 38 של בניין אחד ועל אחת כמה וכמה של מתחם שלם, אורך שנים, ובינתיים דיירי הבנין המסוכן חיים תחת סכנת חיים יומיומית.

עו"ד מירה בורשטיין (צילום: יח"צ)
עו"ד מירה בורנשטיין | צילום: יח"צ

עו"ד בורנשטיין טוענת כי יש לחייב בחוק את בעלי הבתים לעשות בדיקה תקופתית לבניין כדי לוודא את עמידותו מבחינה קונסטרוקטיבית. מדובר ברכוש פרטי ועל בעלי הנכסים לקחת אחריות על רכושם. המדינה או הרשות המקומית צריכות לפקח ולעקוב אחר הביצוע, אבל אין זו אחריותן לתחזק רכוש פרטי.

"המציאות מלמדת שאנשים משקיעים עשרות אלפי שקלים בשיפוץ דירתם ובשידרוגה אבל מסרבים להשקיע בבטיחות הבניין בו הם חיים", מסכמת בורנשטיין. "כמו גם בחזותו החיצונית. רק חוק שיחייב בעלי בתים לעשות בדיקה תקופתית לבניין כמו טסטים לרכב, יפתור את הבעיה".