שר האוצר אביגדור ליברמן השתתף היום (שני) בכנס ה- CFO’s השנתי של פירמת הייעוץ וראיית החשבון EY ישראל והתייחס בשיחה עם דורון שהרבני, יו"ר EY ישראל למצב הקואליציה, לכלכלה הישראלית וגם לשוק הקריפטו שצובר תאוצה.   

"היעד האמיתי לטווח היותר ארוך הוא לעבור את שוויץ", אמר ליברמן. "כרגע המדד הכי חשוב מבחינתי הוא מדד איכות החיים של האו"ם. אנחנו נמצאים היום במקום 17-18, חייבים להיכנס לעשירייה הראשונה. עם קצת מאמץ, נוכל להיות גם בין חמשת המובילות. ראיתי מדינה שעשתה קפיצה מדהימה בשני עשורים ממקומות נמוכים לשלושת המקומות הראשונים – אירלנד. הפוטנציאל שלנו אפילו יותר גבוה. מה צריך לעשות? להכניס שתי קבוצות מרכזיות באוכלוסייה למעגל העבודה". 

"הבעיה שלנו היא אצל גברים חרדים, שם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא מתחת ל-50 אחוז ועוד פחות אצל נשים ערביות", אמר ליברמן. "אם הם ייכנסו למעגל העבודה, כבר נהיה בעשירייה הראשונה. עם עוד קצת השקעה בתשתית ובחינוך – נהיה בחמישייה הפותחת". 

ליברמן גם ציין כי לא יהיו הקלות לחברות בינלאומיות. "הבעיה המרכזית שלנו היום היא לא ההקלות במס אלא כוח עבודה זמין", אמר שר האוצר. "הגענו למצב תעסוקה יותר טוב מאשר טרום קורונה. הבעיה היא שחסרים עובדים, בכל תחום. לכן הדגש חייב להיות קודם כל על הכשרה מקצועית ועל משיכת כוח אדם נוסף לעבודה, לתת לאנשים מקצוע. נתנו כמות חסרת תקדים של אישורים להביא עובדים זרים. אני לא עושה את זה בשמחה, אבל אין ברירה". 

קריפטו, ביטקוין (צילום: Vaclav Sonnek, shutterstock)
"מודאג משוק הקריפטו". ליברמן | צילום: Vaclav Sonnek, shutterstock

"חייבים לדחוף הרבה מאוד אנשים למסלולי הכשרה", הוסיף ליברמן. "המאגר הגדול הוא בקרב צעירים ערבים ואוכלוסייה חרדית, ואין סיבה שלא נדחוף אותם. לצערי הקואליציה לא מאפשרת כל מה שצריך, אבל אין לי ספק שהמבנה שנוצר בארץ, בנוגע לכוללים, שמאפשר לתלמידים לגבי דמי קיום, גמ"חים, תמיכה והנחה בקניית דירה, הופך את זה ללא כדאי עבורם ללכת לעבוד". 

ההכשרות המקצועיות הן פקטור משמעותי   

"עשינו שני דברים בהכשרה מקצועית", ציין ליברמן. "קודם כל לאחד את כל מוקדי ההכשרה המקצועית למיניהם שפשוט הפריעו אחד לשני. היה מטה להכשרה מקצועית במשרד האוצר והעברתי אותו למשרד הכלכלה, לרכז במקום אחד. אנשים לא מתחילים הכשרה מקצועית כיום בלי לדעת שבקצה השני מחכה להם מקום עבודה". 

ליברמן גם דיבר על הפטור שמקבלים אברכים בישיבות. "את זה חייבים להפסיק", אמר שר האוצר. "אם לא הפכת עד גיל 28 לרב דגול, אין מה להמשיך לשבת בישיבה ולבזבז זמן עד גיל 60. אם אתה רוצה להמשיך ללמוד ולא לעבוד – שזה יהיה על חשבונך ולא על חשבוננו. המבנה שנוצר הופך את העבודה או השירות בצה"ל למגונה ואת זה צריך לשבור. לכן, כשדיברנו על קואליציה בלי ש"ס ויהדות התורה, זו הסיבה. לא נוכל לשנות בצורה מהותית כל עוד הם נמצאים בשלטון. כבר השנה בכיתות א' רוב הילדים הם חרדים או ערבים, גם את זה צריך לקחת בחשבון. זה לא טוב או רע, פשוט עובדתי. הקבוצות האלה חייבות להיות חלק מהמשלב בחברה הישראלית". 

מוטרד מאוד משוק הקריפטו: "הגולם קם על יוצרו" 

"אני חושב שאנחנו כל הזמן חיים את העבר", הוסיף ליברמן בהתייחסו לסוגיית משיכת חברות בינלאומיות לישראל. "לא מסתכלים קצת קדימה. במדינת ישראל היום אין בעיה של כסף להשקעות, להיפך. יש פחות מדי פרויקטים. יותר מ-50 אחוז מהכסף המוסדי הולך החוצה כי אין פה מספיק פרויקטים להשקיע בהם. כל שבוע אני בודק מה עשינו בתחום יוקר המחיה וכמה פרויקטים אנחנו פותחים השבוע. גם בתחום איכות הסביבה וגם בתחום המוניטרי, הולכים לכיוון אחר לגמרי". 

"אני באופן אישי מאוד מוטרד ממה שקורה עם הקריפטו", אמר ליברמן. "יש בין 14 ל-15 אלף מטבעות דיגיטליים שלגבי חלקם אף אחד לא יודע מי מפקח. זה לא רק גולם שקם על יוצרו, זה גולם שרוצה לחסל את יוצרו. מניח שתוך כמה שנים נראה את פייסבוק, אפל, גוגל והענקיות האחרות מייצרות מטבעות משלהן והן לא שואלות את הרגולטור. אפל פיי נכנסו לכאן בלי לשאול אף אחד והיום מהווה 40 אחוז מהשוק". 

"מתוך 193 מהמדינות שחברות באו"ם, לפחות 140 בכלל לא מאמינות בהנהגה שלהן ובמטבע שלהן והן בטוח יעברו להשתמש במטבעות של אפל או גוגל", אמר ליברמן. "כל תחום הגיימינג, למשל, נשלט היום על-יד מטבעות קריפטו. יש כמה גישות כלפי המטבעות הללו בעולם. בסין אסרו לגמרי ובאל סלבדור הפכו את הביטקוין למטבע רשמי. האם אנחנו יכולים לשער שבעוד עשור כל הקריפטו יהרוס את המבנה המוניטרי על פני כדור הארץ? בהחלט כן. אנחנו צריכים יותר ויותר לעקוב אחרי הטכנולוגיות". 

"פעם המטבע היה מגובה בזהב ובתקופת ניקסון", הוסיף. "בשנות השבעים, זה בוטל. אז התחילו להתבסס על הכלכלה, צבירת אנרגיה. היום זה רק טכנולוגיות. כדי לעקוב אחר מה שקורה צריך יכולת מדינתית רצינית. לרוב המדינות אין יכולת טכנולוגית שמאפשרת לעקוב אחרי המטבע הדיגיטלי. אחרי כל נושא הלבנת הון וכספים מסמים כמעט בלתי אפשרי לעקוב. בסה"כ מדינת ישראל במצב טוב. מבחינת מפתחים, מדינת ישראל נמצאת בקדמה הבמה. אין היום בעולם שום רגולציה. עשינו סדרת דיונים עם כל הגורמים וכמה שאני יותר מתעמק, כך אני פחות מגובש – ויותר מודאג". 

מה הרפורמה החשובה ביותר של הממשלה לדעתך?  

"תמיד המבחן בסופו של דבר הוא ביישום", אמר ליברמן. "חלק מהדברים בלתי הפיכים, כמו למשל העלאת גיל הפרישה לנשים. עבר כבר שלוש קריאות ויהיה קשה לבטל. גם נושא הכשרות. צעד קטן אבל חשוב מאוד, לא בעומק שהייתי רוצה". 

חרדים (צילום: studio evasion, shutterstock)
"אם החרדים ייכנסו למעגל העבודה, נהיה בעשירייה הראשונה". ליברמן | צילום: studio evasion, shutterstock

"הדברים העיקריים בעיני הם נושא האג"ח המיועדות, הנושא המוניטרי והנושא הפנסיוני", ציין שר האוצר. "שם הכסף הגדול ושם צריך לעשות כמה שינויים. אנחנו עובדים בוועדה משותפת עם בנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות לניירות ערך. הדברים לא פשוטים. אחת השאלות המרתקות אפרופו מי יפקח על הקריפטו, היא האם בכלל יש למטבעות האלה ערך כמו של נייר ערך פיננסי". 

"אם אני צריך לשים דגש, זה קודם כל כוח אדם זמין ומיומן", הדגיש ליברמן. "הבעיה הקשה ביותר של המשק היא הפריון, שנובע מהכשרה מקצועית ומתשתיות. אם מוביל תקוע שעתיים בפקקים במקום לחלק סחורה, ברור שהפריון יהיה נמוך. הרבה פרויקטים שיהיו זמינים כרגע כי הכסף בורח וגם ככה השקל הוא חזק מדי וזה יצר לנו בעיה עם הייצוא. גם לגבי אינפלציה, אנחנו יחסית במצב טוב. כשבארה"ב זה מתקרב ל-7 אחוז וריבית פריים כמעט אפס, בסופו של דבר גם האמריקאים יצטרכו להעלות את הריבית. מאז חורבן בית שני לא לקחו כמות משכנתאות כמו שלקחו מסוף מאי עד היום. אם תהיה עליה בריבית, יהיו לכך השלכות לא פשוטות".

"בתיירות פנים שברנו את כל השיאים, הבעיה היא עם מלונות קטנים" 

ליברמן התייחס גם להתבטאות השנויה במחלוקת בנוגע למורי הדרך. "קודם כל, לגבי מורי דרך, גם הם יודעים שזה ענף מאוד תנודתי", אמר ליברמן. "גם במבצעים צבאיים מיד יורדת כמות התיירים שמגיעים. בסוף השבוע היו כל מיני הודעות של שרי הבריאות של ה-G7 וארגון הבריאות העולמי, הנשיא ביידן וכו'. כשאני לוקח את כל ההודעות שראינו בשבוע האחרון, ברור שנצטרך להתמודד עם המגיפה גם ב- 2022 וגם ב- 2023. כל אחד שירצו לרכוש מקצוע, יש לו אלטרנטיבה. גם מי שרוצה פרנסה זמנית, חסרים לנו נאמני קורונה או מי שעוסק בתחקיר השרשרת האפידמיולוגית, מאות אנשים. שם המשכורת היא 10 אלף שקל". 

"מתי התיירות תחזור ואיך? אנחנו לא יודעים. מבחינת תיירות פנים שברנו את כל השיאים. אני מסתכל על הדוחות הרבעוניים של רשתות המלונאות שנסחרות בת"א, הן הגיעו לתוצאות שיא. הבעיה היא עם מלונות קטנים שהן לא חלק מרשת או כאלה שהיו בנויים על קבוצות צליינים. השנה עברו בנתב"ג 6 מיליון נכנסים ויוצאים. בדיוטי פרי שברו את כל השיאים. עשו 150% לעומת השנה שלפני הקורונה. גם אתמול עם כל המגבלות, עברו בשדה 31 אלף איש, נכנסים ויוצאים. אני משתדל לראות את כל התמונה ולפעמים צריך להתנסח בצורה יותר מוצלחת, אבל זה לא משנה את העובדות. טרום קורונה היו לנו 4.5 מיליון תיירים והשנה 300 אלף. אבל הישראלים ברגע שניתנה אפשרות, כבר הספיקו 8 פעמים לבקר בדובאי כל אחד. זו המציאות שלנו".

הנפקב בנאסדק, ספאק ורכישה משמעותית: השנה של טאבולה

שנת 2021 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי עם גיוסי ענק והנפקות. החשש הגדול מפני מיתון בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, התחלף בגאות  בדרישה לפתרונות טכנולוגיים וכמות שיא של כספים שזרמו לתעשייה הישראלית. אחד הכלים שצבר תאוצה בתקופה האחרונה גם בקרב חברות ישראליות, הוא הספאק. חברות רבות מצאו בזה פתרון לקיצור דרך להנפקה המסורתית, אך במקרים מסוימים ערכן של החברות, שלא היו מוכנות להנפקה, ירד ונוצר סנטימנט שלילי סביב הכלי הפיננסי.

ספאק הוא מכשיר פיננסי שקיים כבר מאז שנות ה-90, שבו חברה מגייסת כסף עוד לפני שיש פעילות, ולאחריו היא מאתרת חברה פרטית מתאימה לצורך מיזוג שבסופו תהפוך לחברה ציבורית. אחד מגיוסי הספאק המוצלחים של השנה האחרונה היה של חברת המלצת התוכן טאבולה שהתמזגה לספאק והחלה להיסחר בבורסה בארה"ב לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר.

נעם קנטי, אלדד מניב וגלעד שני בכנס CFO של EY
אלדד מניב, גלעד שני ונעם קנטי בפאנל בכנס EY

אלדד מניב, COO ונשיא החברה וגלעד שני, שותף מנהל ב-ION Crossover partners שאל חברת הספאק שהקימה התמזגה טאבולה סיפרו היום (שני) בכנס ה-CFO השנתי של EY בהילטון בתל אביב, על השיקולים להתחיל להיסחר דווקא בספאק ועל הסיבות להחלטה להפוך לחברה ציבורית דווקא בתקופה של חוסר ודאות בנוגע לעתיד - ועל השיקולים וההערכות לביצוע רכישה משמעותית. את הפאנל הנחה נעם קנטי, שותף בכיר, הייטק ב-EY. "ב-2020 כחברה היינו בקצב מכירות של מעל מיליארד דולר", הסביר מניב. "בהרבה מובנים התנהגנו כחברה ציבורית. מה שהטריד אותנו היה האם יש לנו תחזית מספיק טובה לגבי הכנסות ורווחיות. זה שוק של 'מרקט-פלייס' זה נורא קשה לתת תחזיות. המחשבה שלנו הייתה שאנחנו צריכים להיות יותר גדולים, התחלנו עם המיזוג עם אאוטבריין  שבסוף לא צלח והגענו ל-2020 במחשבה שאנחנו נכנסים למיתון עמוק".

מניב הסביר כי החברה בנתה מודל המבוסס על מיתון ובעצם נכנסה למגננה בשיא ההתפרצות ב-2020. "תוך כמה חודשים ראינו שאנחנו יוצאים מזה בצורה אחרת לגמרי והביצועים שלנו מאוד טובים ביחס לכל ציפייה. בשלב הזה אמנם היה בלתי אפשרי לתת תחזיות, אבל הבנו שאנחנו על גל ושיש לנו הבנה מספיק טובה של השוק בעתיד הקרוב".  

למה לא לצאת להנפקה (IPO) מסורתית?

"מהצד שלנו כספונסר אנחנו לא תמיד מצליחים להשקיע בחברות שאנחנו רוצים", הסביר שני על ההחלטה להקים חברת ספאק ולהתמזג לטאבולה כשותפים. "אנחנו מביאים הרבה מיומנויות בשוק הציבורי - לנו זה התאים. יש גם את הצד של המשקיעים שבזכות הריביות הנמוכות והכסף והם יכולים להביא באמצעות הכלי הזה ומבחינת החברות זה נותן להן פשוט עוד מסלול להפוך לחברה ציבורית. זה נותן יתרונות לחברות מסויימות כי הן יכולות ללכת להנפקה עם שותף, חשבנו שיש חברות שיוכלו להרוויח מזה".

אדם סינגולדה מייסד הסטארט-אפ "טאבולה" (צילום: N12)
נסחרה לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר | צילום: N12

 שני מדגיש כי מדובר בכלי שמתאים רק לחלק מהחברות, ולכן הרבה חברות שלא היו מוכנות להנפקה והשתמשו במכשיר הזה נכשלו לבסוף. "לא הסכמנו עם התזה שחברות שלא צריכות להפוך לציבוריות יצאו יהפכו לציבוריות", הוא אמר. "טאבולה הייתה מושלמת מהבחינה הזו, עסק בסקייל גבוה עם הנהלה מנוסה שיודעת מה היא עושה וחשבנו שברור שיש לה מקום, היא הייתה מצליחה גם בהנפקה רגילה".

מניב הסביר את השיקול להפוך לחברה ציבורית דווקא בספאק. "היינו באמצע מגפה ולא ידענו אם הולכים למשבר, זה היה יותר נוח לבוא בשותפות", הוא הסביר. "לא הייתה לנו הבנה בקפיטל מרקט, שתי האופציות נראו די דומות עם יתרון מסוים כולנו הרבה יותר חכמים".

למרות השיח על הצמיחה של הבורסה מדובר בעיקר בחברות הגדולות, דווקא בסגמנט של החברות הבינוניות\קטנות הסנטימנט הוא שלילי. "שיצאנו לדרך הגדרנו אסטרטגיה", הסביר שני. "זה לא כלי שמתאים לכל אחד. הכמות של הספאקים גרמה לכמה חברות שלא אמורות להיות ציבוריות להנפיק בשלבים מוקדמים מדי. זה מוסיף לסנטימנט השלילי".

בשנה האחרונה זרמו מיליארדים להייטק הישראלי, וקרנות הון בינלאומיות גדולות הפכו לשחקניות מרכזיות. "יש הבדלים מאוד גדולים ביחס לשנת 2020", הסביר שני. "היום יש עסקים עם צמיחה עסקית פנומנלית. יש הרבה חברות שממשיכות לצמוח, הכסף שזורם מבחוץ ימשיך לזרום גם ב-2022. אמנם מתחילים לראות את ההשפעה של השוק הציבורי על הפרטי, אבל אני לא רואה את העולם חוזר להיקף השקעות של 2 מיליארד דולר בשנה. נמשיך לראות עשרות מיליארדי דולרים, זו בשורה מדהימה לישראל. זה טוב לנו בתור הגנה מפני אינפלציה".

הכספים הגדולים והצמיחה הגדולה של החברות בארץ ובעולם הוביל למשבר כוח אדם משמעותי, שלדעתו של מניב רק יחמיר. "הטרנספורציה הדיגיטלית תמשיך גם אם יהיה משבר אני לא חושב שתהיה ירידה", אמר. "הולכת להיות פה מלחמת חורמה על אנשים מוכשרים שהולכים לעבוד בהייטק. אנחנו נלחמים כמו כולם במדינות מאוד שונות ממה שמקובל בעולם. זו נקודה מאוד חשובה לארגוני אופרציה לדאוג למשאבים לזה".

מיד לאחר ההנפקה השלימה טאבולה רכישה משמעותית של חברה אמריקאית בשווי 800 מיליון דולר. נעם קנטי ציין כי עסקה זו היא דוגמא למגמה הצפויה בשנים הקרובות שלפיה חברות ישראליות שגייסו הון משמעותי בשוויים גבוהים יבצעו עסקאות רכישה גדולות כדי להאיץ את הצמיחה ולהגשים את החזון העסקי. קנטי ציין שכבר בחודשים האחרונים השלימו חברות כמו גלובל-אי, איירון סורס, נובה, פייבר ואחרות עסקאות משמעותיות כאלו. עם חלוף הזמן נראה יותר ויותר חברות בין לאומיות שמנוהלות מישראל והינו בעלות פעילות אוטונומית זרה משמעותית. גלעד שני את מוכנות טאבולה לביצוע עסקה גדולה לאחר שהשלימה מפסק עסקאות קטנות יותר לפני ואלדד מניב ציין שהמהלך הראשוני בדרך לאינטגרציה בין החברות היה לוודא שכל פעולה תעשה תוך שמירה על פעילות החברה הנרכשת, התרבות והלקוחות שלה.

במהלך הכנס הוקדש פאנל לאחת המגמות הבולטות ביותר-  חשיבות הטמעת ה ESG כחלק מהדיאלוג של מנהלי הכספים והחברות עם המשקיעים. בדיון השתתפו איתי ז'טלני, שותף מנהל תחום ESG וקיימות ב EY, נטע מידב, מייסדת ומנכ"לית Vault Platform , רונן פייר, CFO ומנהל חטיבת אגירת אנרגיה בחברת סולר אדג', גורית קינן ורדי, יועצת משפטית של חברת Fiverr, ג'וש קירנן, שותף Latham & Watkins.

משתתפי הפאנל ציינו שלמעלה מ 50% מהמשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם החלו לבצע הערכת ביצועי ESG של חברות כחלק מתהליך הערכת ההשקעה בחברה.

זה מחייב פעולה מיידית של החברות ומנהלי הכספים שלהן. הפעולה צריכה לשלב מיפוי של ביצועיי החברה בנושא הסביבה, חברה וממשל תאגידי, וציפיות מחזיקי העניין שלה ועל בסיס זה יצירת תוכנית עבודה מסודרת ומנוהלת ודיווח מסודר. בפאנל צוינה התרומה של כלים טכנולוגיים חדשים, כדוגמת הפתרון של Vault Platform, שמאפשרים ניהול פרואקטיבי של סיכונים פיננסים, חברתיים וסביבתיים ע״י שדרוג מנגנוני הדיווח הפנימיים בחברה וכתוצאה מתן דגש ארגוני לשיפור התרבות הארגונית והאמון בין עובדים למעסיקים במקומות עבודה.

בפאנל על עולם העבודה החדש השתתפו מאיה פרי מיטלפונקט סמנכלית משאבי אנוש וקיימות מנטפים, ריני קרלין סמנכלית משאבי אנוש קוגנייט, רונן סלומון - מנכ"ל אלטשר ועמית רפפורט מיסדת-משותפת ומנכלית קומפיט. הנחתה את הפאנל גליה אלוני, שותפה ב-EY, ו-talent leader. הפאנל דן בעולם העבודה שעובר שינויים משמעותיים הנוגעים לכניסתן של טכנולוגיות ובעקבותן שינוי בעיסוקים, שינויים בתהליכי עבודה, בצורות ההעסקה - gig economy- וכן שינויים דמוגרפים אשר יגרמו לאוכלוסיות שעד כה שיעורן בשוק העבודה היה נמוך לגדול ולהיות משמעותי. הגלובליזציה בשילוב עם הטכנולוגיה מאפשרת עבודה מכל מקום ולמעשה פתיחה של שווקים באופן גלובלי- וצורך גדול בגמישות כתוצאה משינוי סדרי העדיפויות ושימת האיזון בין בית לעבודה בסדר עדיפות גבוה. כל השינויים הללו מצריכים ארגונים לבצע אדפטציות שיסייעו להתמודד נכון ובהצלחה עם עולם העבודה המשתנה.

משתתפי הפאנל דנו ב- new normal- עבודה במודלים של עבודה היברידית, עבודה בארגונים ערכיים ועם אג'נדה חברתית, ארגונים אשר עושים פרסונליזציה בהתייחסות לקידום, תגמול ופיתוח ההון האנושי, ארגונים אשר יראו את העובד באופן הוליסטי את חייו כעובד בארגון וכאדם המנהל חיים פרטיים ולכן חווית העובד צריכה להתנהל במספר מישורים במקביל.  שינוי נוסף שארגונים צריכים לבצע הוא השקעה בשכבת הניהול ולצייד אותה בכלים שיסייעו לה לנהל את העובדים באופן מיטבי מתוך משמעות ודאגה אמיתית לפרט: להתפתחותו המקצועית ולרווחתו האישית.

ארגונים אשר ייטיבו לעשות זאת, עובדיהם יחושו מחוברות גבוהה יותר , יהיו פרודוקטיבים יותר ויבחרו להמשיך ולפתח קריירה באותו הארגון. בפאנל דנו בקושי לגייס ובעליית השכר בשנה האחרונה.

מהנתונים של Compete רואים שמשרת מפתח Full Stack נמצאת רק במקום ה 33 בעליית השכר. משמע- יש 32 תפקידים/פרופילים לפני התפקיד הזה, שחוו עליית שכר גדולה יותר. היכולת להיות עם יד על הדופק ולדעת בזמן אמת מה קורה בשוק מבחינה קומפנסטיבית- מעניק יתרון משמעותי למי שאוחז במידע הזה.

טל ליאני ראש מחלקת המחקר של Bank Of America תיאר בכנס את חשיבות התקשורת הנכונה של CFO עם אנליסטים בשוק ההון כדי להבטיח שהשוק יבין את הפוטנציאל של החברה ותוצאות הפעילות שלה.

 בפאנל מיוחד דנו שלי אופנהיימר-לוי, אלון לוי, יובל גנני וגלעד שובל, שותפים ב-EY, ואבנר גייפמן, סניור מנג׳ר ב-EY במודלים נכונים לבניית ארגון כספים והתאמתו לאסטרטגיה של חברה ואופי הפעילות שלה. המשתתפים הציגו מתודולוגיה שנשענת על שלושה מרכיבים- Operational Finance, Business Finance ו-Professional Finance. המשתתפים ציינו שמסורתית ארגוני הכספים בישראל לא השקיעו בתשתיות טכנולוגיות והתמקדו בחסכון ותפעול השוטף (operarional). המגמה המתחזקת של צמיחת חברות גדולות בישראל היא עיתוי נכון גם עבור מנהלי הכספים וארגוני הכספים לתרום ערך עסקי חשוב לחברות על ידי מתן insights נכונים בעיתוי הנכון לזיהוי מגמות והתרעה בפני סיכונים.  

בכנס דנו בחידושים בתקני חשבונאות בפאנל בהשתתפות רונן מנשס, איצי גוטליב, רוני זוכוביצקי, גיל כץ, איתי גוטליב ושרון זלבסקי, שותפים מ-EY, וכן בדרישות הרשויות לני״ע בישראל ובארה״ב (SEC) בהשתתפות נציג הרשות לני״ע יקי גולד, שרון זלבסקי, שותפה ב-EY וכן ד״ר שאול חיון שותף במשרד עו״ד מיתר ושאול רוזנברג שותף במשרד עו״ד Latham &Watkins. 

הכתבה מתפרסמת לאחר כנס CFO's בשיתוף EY