תקופה האחרונה אנחנו עדים למבול של הנפקות וגיוסים של חברות הייטק הישראליות, היום כל ישראלי כמעט יודע להגיד מה זה יוניקורן.  כולם רוצים להפוך ליזמים שיקימו את החברה שתהפוך ל'יוניקורן' או שתירכש במיליארדים. אך חלומות לחוד – ומציאות לחוד: לצד הגיוסים האדירים של חברות הייטק ישראליות בחודשים האחרונים, הדרך להצלחה בענף מורכבת וקשה הרבה יותר.

ע"פ נתוני הלמ"ס אשתקד, כ-84 אחוזים מחברות הסטארט-אפ שנפתחות בישראל לא מבשילות לכדי חברות פעילות בעלות מוצר גולמי ורווחי. כלומר, רק חברה אחת מבין חמש מצליחה לעבור את השלב הראשון בו נתקלים מרבית היזמים – להפוך רעיון ערטילאי למוצר מניב. עוד אחוז קטן אף יותר של חברות מצליחות להמשיך ולגייס סכומים ניכרים ולהפוך ביום מן הימים ל-'יוניקורן'.

מה הסיבה לכך? "הבעיה הכי גדולה של רוב חברות הסטארט-אפ שנמצאות בשלבים הראשונים היא הידע והיכולת לחלק את התקציב של החברה", מסביר אריק פיינגולד, מנכ"ל חברת Comm-IT הישראלית אשר פועלת מעל לעשור עם כמה מהחברות המצליחות בענף. "לרוב לחברות צעירות בראשית דרכם אין את הידע כיצד לנהל נכון את המשאבים של החברה, ובשל חלוקה לא נכונה ובזבוז התקציב בשל סדר עדיפויות לקוי בהליך הפיתוח – הם מוצאים את עצמם ללא כסף להמשיך ולהחזיק את העובדים והם נאלצים לפזר את החברה".

פיינגולד וחברת Comm-IT בהובלתו מנסים לפתור את הבעיה הזו. החברה אשר הוקמה בשנת 2005, מעניקה מגוון רחב של שירותים עבור חברות סטארט-אפ במטרה לסייע להם בצמיחה ולאפשר להם לפתח מוצר רווחי – מבלי לגייס עובדים ותחת קורת גג אחת.

הכל-בו של ענף ההייטק

החברה מציעה פתרונות טכנולוגיים ושירותי פיתוח מקצה לקצה על ידי פיתוח תוכנות מותאמות אישית ופלטפורמות IoT עבור לקוחות המעוניינים לבנות את המוצר הבא שלהם. החברה מתמחה בטכנולוגיות ויישומים מתקדמים עם מתודולוגיות ייעודיות בתחום התוכנה, החומרה, הסייבר, הענן הביג-דאטה ועוד.

עד היום, החברה נתנה שירותים עבור מעל לאלף חברות, חלקן מהגדולות והמוכרות בישראל, כגון Microsoft, Checkpoint, ו-Taboola, אולם היא מתגאה במיוחד בליווי הצמוד שנתנה למעל מאה סטארט-אפים שהגיעו לחדר הישיבות של החברה כרעיון גולמי – והיום הם כבר חברות רווחיות וחלקן כבר עונות להגדרה של 'יוניקורן'.

comm it (צילום: יח"צ)
comm it | צילום: יח"צ

"בעוד כל הנתונים מראים שרק חברה אחת מתוך חמש מצליחה להגיע למוצר בשל ורווחי", מצהיר פיינגולד. "על פי הסטטיסטיקה שלנו – 90 אחוזים מהלקוחות הצליחו לעבור את השלבים הראשונים ולהגיע למוצר גולמי פועל ורווחי, ומעל למחצית כבר חצו את גיוס העשרה מיליון דולרים".

לטענתו, סוד ההצלחה של החברה הוא בשיטת העבודה שלה והניסיון הרב של העובדים שלה – איכות שאין לה תחרות בשוק ההייטק הישראלי. "בעוד רוב העובדים בהייטק עברו בין שלוש, ארבע או חמש חברות במהלך הקריירה שלהם, העובדים שלנו במחלקות השונות עבדו כבר עם עשרות חברות שונות העוסקות בתחומים שונים", הוא מציין. "אי אפשר לכמת את הניסיון שצברו בתחומים השונים בהשוואה לשוק".

"הפעילות שלנו עם חברות מרקעים שונים הופכת אותנו גם למרכז ידע משמעותי עבור החברות, דבר שחוסך הרבה טעויות גורליות בהתפתחות של חברה", מסביר פיינגולד. "העובדים שלנו צברו הרבה קילומטרז' וקשה מאוד להפתיע אותם. הם יודעים איך לעשות את הדברים נכון, איפה לא להמציא את הגלגל מחדש כשלא צריך – ואיפה כן לעשות קיצורי דרך כשאפשר, על מנת לנצל את התקציב עד תום ולהגיע לנקודת הגיוס הבא במצב הטוב ביותר".

"חברה צעירה שתפטר עובדים – אין לה דרך חזרה"

בנוסף, שיטת העבודה של החברה היא שונה מהנהוגה בהייטק. בעוד החברות הצעירות לרוב מנסות 'לפתות' עובדים איכותיים בשכר גבוה וחבילת אופציות עשירה בחברה, דבר שגורם לעיתים קרובות למיצוי התקציב במהירות ולפיזור הצוות - Comm-IT מאפשרת ליזמים עבודה גמישה על פי הצרכים המשתנים כך שיהיה ניתן להיות תחת ביקורת מתמדת על תקציב החברה ולהימנע מאובדן כוח אדם.

"בזמן שרוב החברות לא מגיעות למוצר בשל כי הם לא יודעים לנהל את התקציב ונגמר להם הכסף בדרך – השיטה שלנו היא מצילת חיים", הוא מציין. "כשחברה נתקלת בקשיים כלכליים היא חייבת לפטר עובדים, צעד ממנו אין דרך חזרה מכיוון שאלו ימשיכו במהרה למקום עבודה אחר. החברות שעובדות איתנו, לא צריכות לפטר אף אחד. הם יכולים להוריד צוותים ולהחזיר אותם מספר שבועות לאחר מכן בהתאם לצורך, או להקטין ולהגדיל צוותים אחרים בהתאם למסגרת התקציב".

comm it (צילום: יח"צ)
comm it | צילום: יח"צ

כך לדוגמה, חברה אשר מתקרבת למיצוי התקציב שלה לפני סבב הגיוס הבא, וצריכה כעת להגביר את פעילות המתכנתים בחברה על חשבון פיתוח חומרה ועיצוב, יכולה לבצע זאת בין רגע על ידי הפעילות המנוהלת על ידי חברת Comm-IT ולהביא לניצול מיטבי של תקציב החברה.

"יש הרבה מאוד חברות שהיום הם יוניקורן ואני יודע להצביע בדיוק על נקודת הזמן בה בכלל הם היו יכולים להיסגר", מדגיש פיינגולד. "עבור חברות בתחילת דרכם, הגיוסים הראשונים הם הקשים ביותר. אתה צריך לגייס כסף עבור מוצר שעוד לא קיים ולא הוכיח את התועלת שלו. חברה שלא תנהל נכון את המשאבים שלה - תיכשל. הגמישות שאנחנו מציעים עוצרת את הדימום התקציבי כמעט לחלוטין ומאפשרת לחברות שלנו להמשיך לנשום".

פיינגולד אף משווה את החברה לרשת קאנטרי-קלאב עבור חברות ההייטק בה ניתן למצוא את כל הכלים הדרושים לשמירה על כושר תקין ובריאות החברה. "אתה בוחר כמה פעמים אתה רוצה להגיע, באיזה מכשירים אתה רוצה להשתמש והאם להגיע לשיעור ספינינג או לשחות בבריכה. אתה מחליט, אנחנו מספקים. הבחירה בידיים שלך".

פתרון למשבר העובדים בהייטק

לצד הסיוע המקצועי לחברות הייטק, החשיבות הגדולה של המודל ש-Commit-IT מציעה, היא הפתירון שהיא מספקת לבעיה אולי הגדולה ביותר בענף בימים אלה – משבר כוח האדם.

על פי התאחדות התעשיינים ואיגוד נציגי ענף ההייטק, כבר היום קיים מחסור של כ-15 אלף עובדים בענף, כאשר הם מעריכים כי במידה והמדינה לא תנקוט בצעדים משמעותיים, המספר צפוי לצמוח בתוך 5 שנים למימדים חסרי תקדים – מחסור של 150 אלף עובדים.

Commit-IT, ובה 550 עובדים, מציעה מודל חדש שלא קיים עד היום בישראל ומאפשר לחברות רבות בשלבי צמיחה שונים, לקבל שירותים איכותיים בקשת רחבה של תחומים ולעקוף את הצורך בגיוס עובדים חדשים.

"לעובדים מנוסים שכבר הגיעו לחברות הגדולות במשק, לרוב לא משתלם לעבור לחברה קטנה גם מבחינת תנאים וגם מכיוון שהם לא מוכנים לקחת את הסיכון לעבור למקום לא יציב", מסביר פיינגולד. "במקום לבזבז חודשים ארוכים בחיפוש אחר כוח אדם איכותי מספיק שיעלה הון עתק, הם יכולים לקבל אצלנו את אותם שירותים בתוך שבועיים. היום, חברת הייטק יכולה להיות מורכבת משני יזמים בלבד - וצוותי עבודה שלנו".

אולם הוא גם מדגיש שכחברה בעלת ניסיון רב שראתה כבר מספר לא מועט של חברות ורעיונות בתחומים השונים, לא כל יזם יכול להצטרף לשורת לקוחות החברה.

"אנחנו מודדים הצלחה לא בסכומים שאנחנו מרוויחים, אלא בהצלחה של החברה איתה אנחנו צועדים, ולכן לא משנה מי היזם שיגיע אלינו וכמה הון יש לו – במידה והרעיון שהוא מציג לא ישים או שכבר ראינו רק בשנה האחרונה ארבעה יזמים עם רעיון דומה – חבל לנו לבזבז את הזמן שלו ושלנו".

אך גם להיפך. "נגמר העידן שבו צריך להיות בוגר 8200 כדי להפוך ליזם הייטק מצליח", מצהיר פיינגולד, ומדגיש כי אחת ממטרות החברה היא לפתוח את ענף ההייטק לאנשי מקצוע משלל ענפי המשק, שיוכלו להציע רעיונות בתחומי ההתמחות שלהם – ולהפוך בין רגע ליזמים מצליחים.

"יש המון רעיונות טובים שיכולים לשנות באופן חסר תקדים את המציאות שלנו בשלל תחומים, אבל לרוב אנשים לא יודעים איך להוציא אותם אל הפועל", הוא ממשיך. "רוב הציבור לא עבר את שרשרת החיול של חברות הסטארט-אפ ולא סיים שירות מלא ב-8200. אנחנו לקחנו על עצמנו את התפקיד 'להגשים את חלום ההייטק'. כל מה שאתה צריך זה לבוא אלינו עם רעיון טוב – אנחנו כבר נדאג לשאר".

גלגולו של 'יוניקורן'

והמודל אף מוכיח את עצמו בפועל. בעוד החברה מלווה כבר היום מעל ל-20 חברות 'יוניקורן' אשר את רובם המכריע ליוותה מהיום הראשון, בימים אלה היא מלווה חברה נוספת שמסתמנת אולי כיוניקורן הבא, חברת הסייבר "פנטרה".

החברה, אשר היום כבר הגיעה לשווי מאות מיליוני דולרים, פיתחה תוכנה של האקר וירטואלי שמסייע לארגונים לבחון את עמידות מערכות הסייבר שלהם על ידי התקפה מדומה, כלי שימושי וחשוב מאוד בצל מתקפות הסייבר הגדולות שהתבצעו נגד חברות ותאגידים ישראלים בשנה האחרונה.

"במקרה הזה הגיע אלינו בנאדם בשם אריק ליברזון וסיפר על הרעיון שלו – אך היה סימן שאלה גדול האם הוא ישים", משחזר פיינגולד. "אחרי מספר ניסיונות, צוות שלנו הצליח לגרום לזה לקרות. הרעיון שאולי היה יכול להישמע מופרך הפך למוצר פורץ דרך והיום כבר מדובר בחברה עצמאית ומרוויחה שצומחת במהירות".

יחד עם קהל הלקוחות שמתרחב – גם Comm-IT גדלה. החברה צמחה בשמונה חודשים האחרונים מ-380 עובדים ל-550 עובדים, כאשר 150 מהם הם צוותים היברידיים ממזרח אירופה. בנוסף, בחודש שעבר החברה רכשה את חברת ITSOFT הישראלית המתמחה בשירותי פיתוח תוכנה ב- offshore לחברות הייטק וסטארטאפים, בעסקה המוערכת בשווי של כ-10 מיליון שקל.

"הקורונה שינתה את דפוסי העבודה, ובהייטק היום גם ככה עובדים מהמחשב ונפגשים דרך הזום. הבנו שאין סיבה שהצוותים שלנו ישבו בפתח תקווה, אם אפשר לגייס כוח אדם איכותי גם במינסק או קראקוב", מבהיר פיינגולד ומוסיף כי להערכתו החברה, שבימים אלה נכנסת גם לשוק האמריקני, צפויה להכפיל את כוח האדם שבה בשנתיים הקרובות.

"המטרה שלנו היא להמשיך לסייע לחברות ויזמים לצמוח ולאפשר לרעיון שלהם לקרום עור וגידים גם אם הם אינם מבינים בבנייה של חברת סטארט-אפ, ניהול תקציב או גיוס מתכנתים", הוא מסכם. "אין שום סיבה שרעיונות טובים וישימים – לא יצאו אל הפועל".