"רופא משפחה, ככל רופא אחר, אמור להיות מוחל עליו הסטנדרט של רופא סביר. רופא משפחה זה כמו מסי של עולם הרפואה רק בלי התואר, בלי החולצה, בלי אביזרים ובלי התקציבים", אומר עו"ד איתן האזרחי, מייסד ובעלים איתן האזרחי ושות'. "רופא משפחה מנווט את כל החולים בפרק זמן שהוא בלתי אפשרי, תקציבים מוגבלים וכמות גדולה של מטופלים. בתי המשפט מעמיסים סטנדרטים נוספים ומחמירים את מבחן הסבירות".
האם בכל פעם שאנו סבורים שקיבלנו טיפול רשלני הוא אכן היה כזה? "למרות העומס שיש במחלקות לרפואה דחופה, בית המשפט מצפה מרופא שיידע לקחת את האנמנזה הנכונה, ידע לעשות את הבדיקות המתאימות, לזהות אדם שנמצא בסיכון", אומרת עו"ד סנאית מרקוביץ', שותפה מנהלת מרקוביץ' ושות', עורכי דין. "מצבים שיש בהם כשל באבחון או בדחיפות שבה ניתן הטיפול יכולים להצביע על רשלנות".
עו"ד גלית קרנר, מייסדת ובעלים גלית קרנר ושות', מסבירה על הגשת הבקשה להקמת ועדת בדיקה. "בעקבות מספר אירועים של מוות של ילדים שקיבלנו טיפול רשלני בחדרי המיון של טרם עלה שיש כשלים חמורים, כמו רופאים שלא עברו הכשרה במלר"דים. הדברים האלה לא יכולים לעבור לסדר היום".
עו"ד יונתן דיוויס, מייסד ובעלים יונתן דיוויס ושות' עורכי דין, מדבר על השפעות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות על תביעות רשלנות רפואית: "המנגנון שנקבע בתקנות לא מתאים בכלל לתביעות רשלנות רפואית כי המודל של הניהול של התביעה הוא שונה לחלוטין. הפער הזה מתבטא בנושא העברת התיקים לגישורים, חברות הביטוח עושות לעצמן חיים קלים ומוכנות להעביר לגישור רק את התיקים שיש בהם סיכון, וגם כאשר התיק מסתיים בהליך גישור – ההתנהלות היא שלוחצים את התובעים להסכים לפיצויים שאם התביעה הייתה מתנהלת בבית משפט הם היו הרבה יותר גבוהים".
באשר לאמינות חוות הדעת של המומחים הרפואיים בתיקי רשלנות, עו"ד ישראל וינברג, בעלים ומנהל וינברג את וינברג עורכי דין, מסביר: "ראינו לפני שבועיים את הכתבה בערוץ 12 על חוות הדעת הכפולות. אני חושב שזאת רעה חולה. לכאורה, אם הדברים נכונים, כשאותו רופא כותב לבית משפט חוות דעת שמנקות את המוסדות הרפואיים מכל רשלנות, ומצד שני כותב את ההיפך במסמכים פנימיים לאותם מוסדות, החמור מכל הוא שבתי משפט מתייחסים לאותם מומחים שהם מנהלי מחלקות כזה ראה וקדש, נותנים להם את הקרדיט, ולא צריך לתת אמון יתר במומחים בגלל המעמד שלהם".
"תיקי רשלנות רפואית מתנהלים בבתי משפט 4 עד 5 שנים בממוצע. רופא לא מוכן להעביר ביקורת על רופא אחר", אומרת עו"ד ונוטריונית רוית גיא דרור, מייסדת ובעלים רוית גיא דרור, משרד עורכי דין. "לכן היום בהליך של רשלנות רםואית לא ממנים רופא מטעם בית המשפט ומנהלים תיק עם מומחים מטעם הצדדים, וזה גורם להארכת התהליכים. עולם הרשלנות הרפואית הוא עולם מורכב. עו"ד איתן האזרחי מוסיף: "מדובר בשתי דיסציפלינות, עולם המשפט ועולם הרפואה, ולכן אני חושב שצריך לייצר התמחות ספציפית של שופטים לעולם הרפואה. שנית, מראש צריך לשלם על הגישור המחייב ובשלב שיש כבר חוות דעת והתיק מוכן, הצדדי מחויבים למגשר בית המשפט יקבע והוא גם מומחה בתחום, ואז אפשר יהיה לקדם ולייעל את הנושא הזה".