פורום Duns 100 כינס את בכירי ענף המשפט בתחום ההייטק כדי לדון על הנושאים הבוערים בתחום, בנוכחות המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה וראש רשות החדשנות עמי אפלבאום: בריחת המוחות להייטק, הערכות השווי הגבוהות של החברות הישראליות והצניחה של המניות של הישראליות בוול-סטריט.
"מה שיאפיין את ההייטק זה התפרסות מאוד רחבה לכל תחומי החיים", אמר אפלבאום. "יש פה נושא מאוד גדול של רגולציה. ופה נכנסים הרגולטורים ועורכי הדין, כי בסוף אלה נושאים משפטיים. נסתכל מהיום ל-5-10 שנים הבאות הטכנולוגיה תיעצר ותיבלם אם לא נוכל לעשות את ההתאמה שתשמור אותנו כחברה דמוקרטית, כחברה חופשית ופה ישנה חשיבות מאוד גדולה למגזר הפרטי ועורכי הדין הפרטיים לרגולטור כי הם אלה שמייצגים את התעשייה".
גם בפורום הזה לא היה ניתן להתעלם מהשפעות המלחמה באוקראינה על התעשייה הישראלית. "הסנקציות הכלכליות שהאיחוד האירופי וארה"ב השיתו על רוסיה זה לא פחות מהירושימה ונגאסקי כלכליים", אמרה עו"ד גיל עציון, שותפה וראש מחלקת הייטק וסטארט-אפים במ.פירון ושות'. "ישראל מנסה לשמור על ניטרליות אבל היא לא תוכל לעשות את זה לאורך זמן. ההייטק הישראלי מאוד מחובר למערב, ולכן כל השינויים האלה שעוד ילכו ויתגבשו בזמן הקרוב ובשנים הקרובות חייבים להיכנס למודעות ולמערך קבלת ההחלטות של התעשייה, הקרנות וההחברות".
איך מתמודדים עם משבר כוח האדם בהייטק?
"בשנים האחרונות אנחנו עדים למשבר כוח אדם הולך ומעמיק בתחום ההייטק", אמר עו"ד דני דילברי, שותף בגולדפרב זליגמן ושות'. "למשבר הזה יש השפעות רוחביות הן על מפת הגיוסים בישראל והן על מפת האקזיטים. אנחנו עדים לעלייה דרמטית במשכורות של עובדים בתחום ההייטק וביתר התנאים לרבות התחחום האופציות. מן הסתם זה מביא לעלייה בתזרים ההוצאות מה שמצריך את החברות לגייס סכומי הון יותר משמעותיים".
"בשנת 2021 ראינו עלייה דרמטית במספר האקזיטים", הוסיף דילברי. "בטווחים הנמוכים של 25 עד 50 מיליון דולר. אני מניח שאותה מגמה תמשיך גם בשנה – שנתיים הקרובות לפחות".
משבר כוח האדם בהייטק השפיע גם על משרדי עורכי הדין שמתמודדים עם תחרות מחזית נוספת על עורכי הדין הצעירים – חברות ההייטק. "אני חושב שיש הרבה סיבות ללמה אנשים בורחים מהמשרדים המסורתיים ועוברים לחברות הייטק", ציין עו"ד יובל לזי, שותף מייסד – ברנע ג'פה לנדה. "הרבה מהם מאשימים את הקורונה, זאת לא הסיבה. אני חושב שהסיבה העיקרית היא בעיקר התנאים. עולם ההייטק נורא נוצץ וכולם מאמינים שגם עובדים שם פחות קשה וגם מרוויחים יותר, לכן נפתחו לעורכי הדין אפשרויות שלא היו קיימות קודם – לעבוד 'אין-האוס' בחברת הייטק".
הבנה טכנולוגית ועסקית: מה נדרש מעורך דין בתחום ההייטק?
"יש לזה גם חסרונות", מסביר לזי. "צריך לזכור שכשאתה נמצא בתוך חברת הייטק יש לך לקוח אחד, וכדי להיות עורך דין עם פרקטיקה משלך לצמוח ולגדול, המקום שלך בתוך חברה לא יגרום לך לעשות את זה כי אתה מאבד את הדבר הכי חשוב – ללמוד ולצמוח, להביא לקוחות ולקחת אותם איתך כשאתה רוצה לפתוח משרד בעצמך".
כדי שעורך דין יצליח בתחום ההייטק צריך שיהיה לו מגוון יכולות ייחודיות. "עורכי דין בתחום ההייטק צריכים הבנה עסקית וטכנולוגית רחבה מאוד", מסבירה עו"ד גליה אמיר חן, שותפה במשרד פרימס, שילה, גבעון מאיר. "הבנה של המוצרים, של הטכנולוגיות. העולם המשפטי שאנחנו חיים בו לא נבנה מפסקי דין, הוא נבנה מהתקדמות טכנולוגית. צריך להבין שעסקה בתחום ההייטק היא עסקה ארוכת טווח ועורך הדין צריך להיות כל הזמן בטופ של הטכנולוגיה".